פרשנות

הפסקת האש בעזה באה ליזידים בדיוק בזמן

ניתוב הפוקוס האמריקאי מהעזתים ליזידים (אליהם מרבית העולם המערבי לא היה מודע כלל עד לימים האחרונים) מוכיח שאין סיפור טוב מדוד וגוליית

חמי שלו
חמי שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חמי שלו
חמי שלו

תומכי היהודים בישראל ואוהדי היזידים בצפון־מערב עיראק מצאו השבוע מכנה משותף: מחאה נגד ההתמקדות האובססיבית של התקשורת העולמית בלחימה ברצועת עזה. כפי שאמר פליט יזידי מתוסכל לניו יורקר: "הם הרגו ביום אחד יותר מ-2,000 יזידים בסינג'אר, וכל העולם זועק 'הצילו את עזה, הצילו את עזה'".

הוא צודק, כמובן. הכיסוי העיתונאי המסיבי של מבצע "צוק איתן" והשידורים הישירים 24/7 של התקשורת העולמית מעזה וירושלים דחקו לשוליים גם את מעט העניין שכיבושי "המדינה האיסלאמית" (דאע"ש לשעבר) בצפון־מערב עיראק החלו לעורר בתחילת יוני, לאחר שהעיר מוסול נפלה בידיו. בעוד מומחים מכל רחבי העולם דנים עד אין קץ במתח הבינאישי בדיוני הקבינט בתל-אביב, בהיגיון הפנימי של "נוהל חניבעל" ובמיקום המדויק של כל רקטה חמאסניקית או פגז צה"לי, ליד נינווה התחיל ג'נוסייד ברברי שעלול למחוק שבט עתיק יומין מעל פני האדמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ