תמר עילם־גינדין
תמר עילם־גינדין

ההסכם שהושג בין איראן והמעצמות זכה לקיתונות של ביקורת לא רק מצד ישראל, אלא גם בקרב איראנים במדינה ובתפוצות. על המתנגדים מימין כבר נכתב ב"הארץ"; לבד מחרדתם לתדמיתה של איראן בעולם ("זריף מציג אותנו כחלשים"), הם אומרים כי הסרת החרם אינה הפתרון לבעיותיה של איראן.

בנקודה זו מסכימים איתם המתנגדים משמאל, מתנגדי המשטר. לרובם, כמובן, לא תהיה בעיה עם ירידות מחירים כתוצאה מהתחזקות המטבע ומפתיחת השווקים לתחרות, גבולות פתוחים יותר מצד מדינות המערב ואפשרות לסחור עמן. אבל זה, כאמור, לא יפתור את כל הבעיות. אפילו לא כל הבעיות הכלכליות, שהחלו הרבה לפני החרם והתעצמו בעקבות צעדים כלכליים לא חכמים של אחמדינג'אד. אחת הסיבות לכך, טוענים המתנגדים, היא שהמשטר אמנם ישתמש בהסרת החרם כדי למכור נפט, אבל הכסף לא יגיע לאזרח הקטן אלא לתמיכה באסד בסוריה, בשיעים בתימן, בחיזבאללה בלבנון ובחמאס ברצועת עזה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ