מיוחד ל"הארץ" |

רוח החופש של דרי הרחוב הצעירים בקהיר גוברת על העוני וחרפת הרעב

המחאה העממית והקריסה הכלכלית שבאה בעקבותיה, פלטו רבבות בני נוער מצרים לחיים כהומלסים. הם החליפו מציאות של התעללות ועוני בחיי קהילה של דרי רחוב עם חוקים משלה, שכיום יש לה כבר דור שני

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

חמיד (שם בדוי) הוא אחד מההומלסים הרבים של קהיר. בלילה הוא ישן על המדרכה. ביום הוא נדחק בין אינספור מכוניות התקועות בפקקים המפורסמים של הבירה המצרית, ושוטף את זגוגיותיהן למחייתו. הוא מרוויח כ-20-40 לירות מצריות ביום (10–20 שקל). כשהוא נשאל איך הוא הגיע לרחוב ולמה, הוא עונה: "חשבתי שזה יהיה מגניב. כשהייתי ילד התחברתי לילדים שגרו ברחוב. היתה לי משפחה טובה אבל סגנון החיים החופשי של הילדים משך אותי – אין בית ספר, אין מחויבויות. הם ניסו לשכנע אותי להצטרף אליהם עד שבגיל שמונה נכנעתי ללחץ וברחתי מהבית". משפחתו של חמיד, כיום בן 19, החזירה אותו פעמיים הביתה אבל בכל פעם הוא הרגיש חנוק וברח שוב. "כל כך התרגלתי לכסף המהיר ולחופש, שלא הצלחתי להסתגל לחיים נורמליים. התחרטתי הרבה פעמים, ועדיין אני מתחרט, אבל אני כל כך רגיל לרחובות. אני לא יכול לחיות בשום מקום אחר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ