פרשנות

מדינה נגררת על הנילוס: א-סיסי צריך לשקם את מצרים לפני שתשקע

עם עימותים גוברים בין מוסלמים לנוצרים, הטפה קיצונית במסגדים שמחזקת את הטרור, נזק כלכלי ומערכת חינוך כושלת, נשיא מצרים עומד בפני אתגר ממשי

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צבי בראל

ארבעה זוכי פרס נובל רשומים לזכותה של מצרים. הראשון, הסופר הנודע נגיב מחפוז, מת בשיבה טובה, השני, הנשיא אנוואר סאדאת, נרצח, השלישי, הכימאי אחמד זוויל, מת השבוע ורק האחרון, מוחמד אל־בראדעי, שהיה מזכ"ל הוועדה הבינלאומית לאנרגיה גרעינית, נותר בחיים.

השבוע צפויה להיערך לזוויל הלוויה צבאית ממלכתית והתקשורת המצרית גדושה בסיפורי תולדותיו של המדען שחלק גדול מחייו בילה מחוץ למדינה. מחפוז עורר מחלוקת בשל ספרו "ילדי שכונתנו", שנתפס כביקורת על המשטר. סאדאת היה נשיא שנוי במחלוקת הן בשל השלום שכרת עם ישראל, ולא פחות מכך בגלל "ההיפתחות" למערב, האינפתאח, שהציפה את מצרים בהשקעות מן המערב ובעיקר מארצות הברית, אבל בה בעת הניחה את התשתית לתופעות השחיתות העמוקות ובעיקר יצרה את האליטות הכלכליות הדקות והעשירות, שחוללו את הפערים הכלכליים העצומים. אל־בראדעי, שהתמודד בבחירות לנשיאות אחרי המהפכה וכשל, נחשב היום אישיות בלתי רצויה, וכך נותר זוויל כסמל ליכולותיה המדעיות של מצרים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ