סארין: פיתוח נאצי שנקלט במזרח התיכון

בגז שפותח לראשונה ב-1938 כקוטל חרקים נעשה שימוש רק לאחר 50 שנה, בעיראק של סדאם חוסיין. מאז, השימוש בו לא יצא מגבולות המזרח התיכון

אנשיל פפר
אנשיל פפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשיל פפר
אנשיל פפר

גז הסארין פותח לראשונה בגרמניה הנאצית ב-1938 כקוטל חרקים מתקדם. עד מהרה הוא הוסב לצרכים צבאיים — כמו ציקלון בי, שפותח על ידי אותם מדענים ושימש להשמדת יהודים בתאי הגזים. הסארין, הפוגע במערכת העצבים המרכזית, היה קטלני הרבה יותר מגז החרדל ששני הצדדים הלוחמים עשו בו שימוש במלחמת העולם הראשונה.

אף שהצבא הגרמני היה מצויד בפגזי סארין בזמן מלחמת העולם השנייה, הוא לא עשה בהם שימוש בשל בעיות לוגיסטיות — הוורמאכט השתמש בסוסים כדי להוביל את ארגזי הפגזים ולא הצליח לפתח מסכות גז שיגנו עליהם. משנות ה–50 ואילך פיתחו גם ברית המועצות, ארה״ב ומדינות נוספות פצצות המכילות סארין. מרבית מצבורי הסארין בעולם פורקו לאחר המלחמה הקרה, בפיקוח הארגון למניעת שימוש בנשק כימי. גם ארגוני טרור ניסו ליצור סארין. הכת היפנית אום שינריקיו הצליחה בכך, ובשתי התקפות במדינה, ב–1994 וב–1995, רצחה באמצעותו 20 בני אדם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ