פרשנות

אגרוף והביתה: ארה"ב לא שבה להיות שחקן עוצמתי בסוריה

טראמפ עשה בקנה מידה גדול את מה שישראל עושה בתקיפת שיירות נשק שיוצאות מסוריה לחיזבאללה. ממשלו לא יגנוב לרוסיה את ההשפעה, וההישג המיידי והחשוב מבחינתו הוא פוליטי

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי בראל

התבקשה מהלומה צבאית, ההיתכנות שלה היתה נמוכה, וטראמפ כדרכו הפתיע. פוטין זעם, אסד צרח, אבל כש-59 טילי טומהוק מהמשחתות רוס ופורטר, שמשייטות בים התיכון, נחתו על בסיס חיל האוויר ליד חומס, זו לא היתה עוד תחרות משיכת חבל או מפגן שרירים. בלי בג"ץ ובלי בצלם, כלומר בלי החלטה של מועצת הביטחון וללא פטפטת דיפלומטית מייגעת, ארה"ב נתנה סטירת לחי מצלצלת לאסד ולפוטין, שמעבירה מסר גם למדינות נוספות. לתגובה הצבאית קדם מהפך מדיני, שבו הודיע טראמפ שאסד אינו יכול להיות חלק מן הפתרון. זאת, לאחר שימים ספורים קודם לכן הצהירה שגרירתו באו"ם שהפלת אסד איננה עדיפות אמריקאית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ