פרשנות

לצד ניצחונו הדחוק של ארדואן רשומה הערת אזהרה

ארדואן הפך את המשאל להצבעת אמון בו, וכעת לא ברור אם חצי מהטורקים מתנגדים לרפורמה או לו אישית. כך או כך, אם ישתמש בניצחון להצדקת מדיניותו הדורסנית, הוא עשוי לעורר תנועת מחאה חדשה

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי בראל

הצלחתו של הנשיא רג׳פ טייפ ארדואן במשאל העם אתמול (ראשון) תלויה עדיין בערעורים שיגישו מתנגדיו על אי-סדרים שאירעו במהלך ההצבעה. אבל גם אם יצלח מכשול אחרון זה, יהיה זה ניצחון עם הערת אזהרה. הפערים בין אומרי ההן לשוללי התיקונים בחוקה - שיעניקו לארדואן סמכויות-על של נשיא ללא בלמים חוקתיים - הם צרים ודחוקים מכדי לתארם כניצחון כסוחף, חד-משמעי, שמציג רוב גדול של תומכים לעומת מיעוט שולי שמתנגד. האם ארדואן מתח הפעם את גבולות הלגיטימציה שלו יותר מדי? האם הוא תרגם את ההתנגדות הגורפת לניסיון ההפיכה בשנה שעברה כתמיכה אישית בו ולא כתמיכה בדמוקרטיה? תוצאות המשאל אינן מספקות תשובות ברורות גם לשאלות אלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ