בימי המגפה, רבים פונים לפולחן דתי עבור נחמה – גם במחיר של הידבקות

ההנחיות על ריחוק חברתי במלחמה בקורונה הותירו רבים ברחבי העולם ללא דרך לקיים את אמונתם, דווקא בתקופה שבה הדת מהווה בשבילם מקור לתשובה ולנחמה. יש מי שמוכנים להפר את ההוראות ולהסתכן: "כל אחד מת כשמגיעה שעתו", אמרה נוצריה ממצרים

כנסיית סנטה מריה במילאנו, בחודש שעבר. התפילות בוטלו אך הכומר היה זמין לווידויים
כנסיית סנטה מריה במילאנו, בחודש שעבר. התפילות בוטלו אך הכומר היה זמין לווידוייםצילום: Andrea Mantovani for The New York Times
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

בימים בהם נגיף הקורונה משפיע על חייהם של מיליוני בני אדם בעולם ומשבש את סדר יומם של מיליארדים אחרים שחרדים לפרנסתם ולשלום יקיריהם, רבים מייחלים לברכת שמיים. זה היה התמריץ שגרם בחודש שעבר לכומר הלבנוני מג'די עלאווי לעלות על מטוס קטן, ולשאת מהאוויר דרשה במרחק בטוח מהצרות שמתחתיו.

לפני ההמראה שאל אותו חייל במחסום בנמל התעופה אם הוא מצויד במסכת פנים וג'ל חיטוי לידיים. "ישו הוא מבטחי", ענה לו הכומר המשתייך לכנסייה המארונית, "הוא ישמור עליי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ