בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טורקיה: הרצח שהצית דיון על טבח הארמנים

פסק הדין במשפטו של רוצח העיתונאי שקרא להכיר בטבח הארמנים, חולל בטורקיה סערה ציבורית שלא נפלה בעוצמתה מזו שחולל הרצח עצמו. פתאום הדיון בארמנים אינו טאבו

14תגובות

"אנו רוצים להסיר מעלינו את הבושה הזאת. הם אומרים לנו שפרשת דינק באה אל סיומה, אבל האמת היא שהיא רק התחילה" - קראה בהתרגשות העיתונאית הטורקית-הארמנית קארין קאראקשלי מעל מרפסת בניין העיתון הארמני "אגוס" באיסטנבול. "זה לא תיק שנסגר, זה פצע", הוסיפה, מבטאה את תחושותיהם של אלפי המפגינים הזועמים, שנאספו מול העיתון ביום חמישי שעבר.

הראנט דינק נרצח לאור היום, ב-19 בינואר 2007, בידי לאומן טורקי בן 17. דינק - עורך השבועון "אגוס" - קרא לפיוס בין הטורקים לארמנים, אבל מתח ביקורת על סירובה של הממשלה להכיר בטבח הארמנים. כתוצאה מכך הוא "סומן" על ידי חוגים לאומניים כאויב הלאומיות הטורקית, שיש לחסלו.

חמש שנים בדיוק חלפו מאז החלה חקירת הרצח, שהסתיימה במשפט שלתוצאותיו המתינו לא רק בני הקהילה הארמנית בטורקיה, אלא גם חלקים גדולים בציבור הטורקי - ליברלים שוחרי זכויות מיעוטים לצד לאומנים הרואים בארמנים אויבים. ביום רביעי שעבר פורסם פסק הדין וחולל טלטלה שלא היתה פחותה מזו שחולל הרצח עצמו. בית משפט קבע כי הרוצח, אוגון סמסאת, שהיה בן 17 בעת ביצוע הרצח, פעל לבדו, וכי אין הוכחות לכך שהוא היה חבר בארגון טרור.

השופט ששפט את יאסין האיאל, ששידל את סמסאת לרצוח את דינק, זיכה באותה הזדמנות עוד 19 חשודים שנעצרו יחד עם סמסאת. הזיכוי הזה, והנימוקים שהציג השופט, הם שחוללו את הסערה שגרמה לעשרות אלפי טורקים לצאת ביום חמישי שעבר להפגנות בערים שונות בטורקיה בדרישה ל"צדק". המפגינים ומבקרי פסק הדין מסרבים להאמין שמדובר במעשה של רוצח אחד, במיוחד על רקע המידע שהוגש לבית הדין ושלפיו, בין היתר, נראו שוטרים בתחנת המשטרה כשהם צוחקים יחד עם סמסאת; למשטרה הגיעה התרעה מוקדמת שהזהירה מפני כוונה לרצוח את דינק; המשטרה לא עשתה דבר כדי למנוע את הרצח. לכל אלה נוסף המידע שהתגלה מאוחר יותר בפרשת ארגנקון.

אי-אף-פי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

פרשת ארגנקון מלווה את טורקיה זה יותר משש שנים. במסגרתה נעצרו מאות אנשי צבא, עיתונאים, פוליטיקאים ואינטלקטואלים בחשד שהיו מעורבים בניסיון לחולל מהפכה שתביא להפלתן של הממשלה ושל מפלגת הצדק והפיתוח, שבראשה עומד רג'פ טייפ ארדואן. על פי הממצאים שפורסמו באחרונה, תיכננו הזוממים, בין היתר, לפגוע במוסדות ארמניים וגם במסגדים, כדי להוכיח שהממשלה אינה מסוגלת להבטיח את שלום הציבור, ובכך לספק לצבא עילה ליטול לידיו את השלטון. החשד הוא שפעילי ארגנקון עמדו גם מאחורי הרצח של דינק.

"סטודנטים, ש'אשמתם' היחידה היא שהם מפגינים נגד הממשלה נשפטים ונאסרים בשל חברותם בארגון טרור. יש גם עיתונאים ואנשי צבא שמצבם דומה. ועכשיו מצפים מאתנו להאמין שאלה שרצחו את הראנט דינק פעלו על דעת עצמם ואינם חברים ב'כנופיית טרור'", כתב בשבוע שעבר הפובליציסט החשוב סמיה אידיז. "נראה כי הפתגם שלפיו אינך יכול לתבוע את השטן כאשר בית המשפט יושב בגיהנום, נכתב כדי לתאר את מערכת המשפט בטורקיה".

גם הנשיא, עבדוללה גול, שנדרש להתייחס להחלטת בית המשפט, הבין שמדובר בפצצה פוליטית וציבורית, שאיננה עומדת להתפרק עם תום המשפט. "זהו משפט חשוב שטמונה בו רגישות רבה, מכיוון שהוא נוגע לאחד האזרחים הלא מוסלמים שלנו", הצהיר גול, שמציע להמתין עד שהערעור שהגישו בני משפחת דינק יישמע בבית המשפט העליון. אבל הבקשה הזאת אינה מספקת את הציבור.

סגן ראש הממשלה בולנט ארינץ' הצהיר אף הוא, כי הוא נמצא "בצד של האנשים שהמצפון שלהם אינו מוצא מנוח בגלל החלטת בית המשפט". ארדואן, שעדיין מתאושש מניתוח במעיים שעבר בחודש שעבר, סירב להתייחס לנושא, אבל בראיון לעיתונאי מהמט עלי ביראנד הסכים לומר, שהוא מקבל את הטענה שפסיקת בית המשפט פגעה במצפונם של האזרחים.

ואולם, הבעות התסכול והאכזבה על החלטת בית המשפט אינן יכולות לכסות על החשש והחשד, שהרצח גרם לסיפוק רב בקרב חוגים לאומניים, אפילו כאלה שכיהנו במפלגת השלטון. כך, למשל, האשים בנו של דינק, אראט דינק, את שר המשפטים לשעבר, ג'מיל צ'יצ'ק, בהסתה נגד הארמנים והזכיר את הכינוי שהעניק למשתתפי הכנס על טבח הארמנים: "נועצי סכינים בגב האומה". לפני הירצחו סיפר הראנט דינק כי זומן למשרד מושל המחוז באיסטנבול לפגישה שבה נכחו אנשי המודיעין הלאומי. הסוכנים הללו הזהירו אותו "לנהוג בזהירות בכתיבתו... אנחנו יודעים מי אתה, אבל החברה עלולה שלא לדעת (ולפיכך לפגוע בך, צ"ב)".

זהירות רבה מפגינים היום עיתונאים טורקים כאשר הם מתארים את טבח הארמנים. המונחים שהם משתמשים בהם הם "אירועים שקרו ב-1915" או "אסון הארמנים". מי שרוצה בכל זאת להשתמש במונח "טבח" צריך לצטט מקורות זרים, כאילו מדובר בסוד צבאי.

לפחות בעניין אחד יכולים להתנחם הטורקים המתקוממים על פסק הדין: המודעות לטבח הארמנים איננה עוד רק עניינם של "גורמים מערביים, אשר מבקשים להשיג את מה שלא הצליחו לעשות במלחמת העולם השנייה, כאשר השתמשו בארמנים (כדי להרוג בטורקים, צ"ב)", כפי שטוענים הלאומנים בטורקיה. עכשיו טיפס הנושא הארמני ועלה לפסגת ההתעניינות הציבורית בטורקיה עצמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו