בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אסתמה הכריעה את זוכה הפוליצר שסיקר את האביב הערבי

אנתוני שאדיד, כתב הניו יורק טיימס באזור, מת במזרח סוריה בזמן שסיקר את העימותים במדינה. הוא זכה פעמיים בפרס היוקרתי, נורה בגדה ונחטף בלוב

4תגובות

אנתוני שאדיד, כתב הניו יורק טיימס במזרח התיכון שזכה פעמיים בפרס הפוליצר, מת אתמול (חמישי) במזרח סוריה בעת שסיקר את המחאה נגד הנשיא אסד. שאדיד, שנורה בגדה המערבית ב-2002 ונחטף במשך שישה ימים בעת שסיקר את העימותים בלוב לפני כשנה, מת כתוצאה מהתקף אסתמה, כך נמסר מהניו יורק טיימס. טיילור היקס, צלם שעבד איתו בסוריה, היה איתו בזמן המקרה וליווה את גופתו לטורקיה.

"אנתוני היה אחד מהכתבים הטובים בעידן הזה", ספד לו ארתור זלצברגר, המו"ל של הניו יורק טיימס בהצהרה שפרסם, "הוא היה אדם יוצא דופן בנדיבותו ובטוב לבו, וסיפק לקוראיו מבט מקרוב על אזורים מוכי הקרבות ברחבי העולם, לעתים תחת סיכון אישי גדול. היה לנו מזל גדול לעבוד לצד אנתוני, ואנחנו מבכים את מותו".

אביו של שאדיד, באדי שאדיד, מסר לסוכנות הידיעות אי-פי בחמישי כי בנו סבל מאסתמה כל ימי חייו, ונשא עמו תרופות. "הוא הלך לגבול מכיוון שזה היה מסוכן מדי לנסוע במכונית", סיפר אביו, "הוא הלך מאחורי כמה סוסים... הוא היה אלרגי אליהם יותר מלכל דבר אחר, ואז הוא סבל מהתקף אסתמה".

אי–פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

היקס, שיחד עם שאדיד הצליח להיכנס לטורקיה דרך סוריה בסיוע מבריחים, סיפר כי הוא סבל מהתקף אסתמה בלילה הראשון, ובהתקף נוסף שבוע לאחר מכן בדרכו החוצה מהמדינה. "עמדתי לידו ושאלתי אותו אם הוא בסדר, ואז הוא קרס", מסר היקס לניו יורק טיימס.

שאדיד, אמריקאי ממוצא לבנוני בן 43, הותיר אחריו אשה, בן ובת. לפני שעבד בעבור הניו יורק טיימס, הוא הועסק על ידי סוכנות הידיעות אי-פי, הוושינגטון פוסט ובוסטון גלוב. הוא זכה בפעם הראשונה בפרס הפוליצר ב-2004, בזמן שכתב בעבור הוושינגטון פוסט, וזכה בפרס שוב ב-2010 בעת שעבד בניו יורק טיימס, בשתי הפעמים - בעבור סיקור המלחמה בעיראק. ועדת הפרס ב-2004 הסבירה כי החליטה לבחור בו בשל "יכולתו היוצאת מן הכלל לתעד ברמה האישית, את הקול והתחושה של אזרחי עיראק, בזמן שפשטו למדינתם, מנהיגם נפל ואורח חייהם השתנה לחלוטין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו