בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקטל בסוריה

מבצע נוסח קוסובו? הדרך עוד ארוכה

סעודיה וקטאר תומכות בפעולה צבאית, אולי גם ארה"ב, אך יש מספיק מדינות שמתנגדות; מנגד במשפחת אסד, המדכאת המרד ביד ברזל, אין סדקים

5תגובות

כשעה לפני כתיבת הרשימה הזאת, בשבת בצהריים, רצה בתחתית המסך של רשת אל-ערבייה כתובית מהירה שדיווחה על כך שמספר ההרוגים היום בסוריה כבר הגיע לעשרה. בתוך שעה התחלף המספר. עכשיו הוא כבר 68 הרוגים. עד לאן הוא יגיע בסוף היום? האם הוא יעלה על האומדן מאתמול שעמד על 103 בני אדם, או שהוא יהיה פחות דרמטי ויסתפק בנתון הכמעט "שגרתי" של 80-90 בני אדם? וכמה עוד הרוגים סורים שמספרם נאמד כבר בקרוב לשמונת אלפים, יידרשו כדי להכריע את שאלת ההתערבות הצבאית בסוריה? זו בדיוק השאלה שהפנה שר החוץ הצרפתי אלן ג'ופה לעמיתו הרוסי.

זו השאלה שגם שואלים בסוריה שבה הערים חומס, חמה, דרעא והכפרים סביבם ממשיכים להיות מופצצים בטנקים ומרגמות 122 מילימטר, כאשר 18 בני משפחה אחת באחד הכפרים מוצאים להורג בידי חייליו של אסד, וכאשר הצלב האדום אינו מצליח להגיע להסכמה עם המשטר הסורי על הוצאת הפצועים מן המדינה.

התקוות הגדולות שתלו הסורים בוועידת המדינות "ידידות סוריה" שהתכנסו אתמול בתוניס פקעו אל מול הפטפטת הארוכה, נאומי הגינוי החריפים והמחלוקות הרגילות, שלא הניבו הסכמה על פעולה של ממש. דיווח של בכיר אמריקני אלמוני, שפורסם בעיתון אל-שרק אל-אווסט, מסר אמנם כי מתגבשת הצעה לפעולה צבאית דוגמת זאת שיושמה בקוסובו, אבל בינתיים נראה כי רק סעודיה וקטאר מוכנות להתגייס לפעולה כזאת. קטאר כבר הציעה לפני מספר שבועות לגייס כוח התערבות ערבי ואילו שר החוץ הסעודי, סעוד אל-פייסל, הבהיר אתמול בלשון חריפה כי "המשטר הסורי חייב להסתלק בטוב או ברע" , בצעד יוצא דופן הוא גם החליט לפרוש מן הוועידה כמחאה על ההחלטות הרופסות לטעמו שקיבלה.

שתי מדינות אלה כבר תורמות כספים רבים לאופוזיציה בתוך סוריה , והמשטר הסורי אף מאשים אותם באספקת נשק למורדים. אבל מולן עומדות טורקיה, מצרים, מדינות המגרב, וחלקים בתוך האופוזיציה הסורית עדיין מעריכות כי פעולות דיפלומטיות, בעיקר כאלה שישכנעו את רוסיה וסין לשנות את עמדותיהן כלפי אסד עשויות לפתור את המשבר בסוריה. אפילו על חימושה של האופוזיציה בסוריה לא הייתה הסכמה.

אי-אף-פי

אמנם הד"ר בורהאן רליון, מנהיגה של המועצה הלאומית הסורית, הגוף האופוזיציוני הגדול ביותר, כבר קורא להתערבות צבאית אחרי שבמשך חודשים סבר גם הוא שצריך לתת הזדמנות לדיפלומטיה, אבל הוא איננו מייצג כל גופי האופוזיציה, לא את הצבא הסורי החופשי בהנהגת הגנרל ריאד אל-אסעד ולא את המועצה הצבאית העליונה שהקים העריק הבכיר ביותר, הגנרל מוסטפא אל-שייח', שעמדותיו חלוקות עם עמיתו אל-אסעד בעיקר בשאלות של בכורה פיקודית.

עמדותיהם של הנשיא אובמה ושל שרת החוץ שלו הילארי קלינטון לפיהם "כל האופציות – כולל האופציה הצבאית – פתוחות, לפעולה מול אסד", אינן מרגיעות את אזרחי סוריה או את פעילי האופוזיציה בתוך המדינה שממשיכים לספור את ההרוגים. הן גם אינן מפחידות את אסד שמחר יציג למשאל עם את החוקה החדשה שניסח ושלטעמו צריכה לענות על דרישותיה הפוליטיות של האופוזיציה ויותר מכך, לתת בידי מוסקבה תחמושת מדינית שבאמצעותה תוכל לתרץ את עמדתה שתומכת באסד.

העובדה שטורקיה כבר הציעה לכנס מושב נוסף של "המדינות הידידותיות" באיסטנבול בעוד שלושה שבועות היא אולי האינדיקציה הטובה ביותר לאי הסכמה בין המתכנסים ובעיקר לאורכה הנוספת שקיבל אסד מבלי שביקש אותה.

המחלוקת הבינלאומית בשאלת סוריה היא אולי הערובה הטובה ביותר בשלב זה שעליה יכול אסד לסמוך והיא זו ששומרת בינתיים על אחדות השורות בקרב ההנהגה הסורית. במדינה שבה המידע עובר מפה לאוזן ובכירים ערקו כבר מן הצבא, לא נשמע על סדקים בקרב המשפחה השלטת, על מריבות בין הנשיא לבין אחיו מאהר, או על ביקורת על הרמטכ"ל או על הנהגת המפלגה.

אחת התמיהות נוגעת גם לתגובת הציבור במדינות ערב שעד כה, לבד מכמה הפגנות מול שגרירויות סוריה בכמה מדינות ערביות, לא יצא לרחובות בדרישה נחרצת לפעול להצלת אזרחי המדינה. עד כה הפגינו אמנם רוב מדינות ערב נחישות מדינית מול סוריה, כולל השעייתה מן הליגה הערבית והחזרת השגרירים שלחלקן מדמשק, אבל יתכן שפעולה אזרחית ברחובות הערים הערביות ואולי גם בטורקיה תהיה הצעד הבא שעשוי להכריע את עמדותיהן ביחס לפעולה צבאית. לא מיותר גם לתמוה על היעדר פעולה אזרחית במדינות מערביות שבהן רק יוצאי סוריה וכמה מידידיהם יוצאים להפגנות קטנות מול שגרירות סוריה. התשובה לשאלה כמה סורים עוד ייהרגו לפני שגם "הרחוב המערבי" יתחיל לזוז, עדיין לא נשאלה.

בשולי המשבר בסוריה ראוי גם לקרוא בעיון את מאמרו של איש העסקים והתקשורת הסעודי חוסין אל-שובכשי. לפני מספר חודשים הוא כתב שמשטרו של אסד מסוכן יותר מישראל. היום הוא כותב שישראל היא זאת שאחראית לווטו הרוסי שהגן על סוריה בזכות הלובי ה"רוסי" שלה. היא גם זאת שפעלה בצרפת כדי לשכנע את סרקוזי להכריז שהוא נגד פעולה צבאית בסוריה. לישראל, כותב שובכשי, יש אינטרס לשמור על משטרו של אסד. בפרפראזה על סיסמתה של מפלגת הבעת' הוא מסיים "אכן מפלגת הבעת' הסורית היא אומה ליכודניקית אחת, בעלת שליחות השמדה נצחית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו