בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרומן הסודי של ראש ממשלת טורקיה ארדואן עם ארגון הטרור הכורדי הפ-ק-ק

סרטון שהופץ באינטרנט חשף שארדואן ניהל מו"מ עם הפ-ק-ק, היריב המר של טורקיה. אבל ראש הממשלה אינו מוכן לספוג ביקורת ציבורית על כך בארצו, ולעזאזל הדמוקרטיה

16תגובות

האם מותר לשאת ולתת עם ארגוני טרור? בישראל התשובה כבר ידועה. מותר. אם המטרה היא לשחרר חייל חטוף, להביא לחילופי שבויים או להשיג הפסקת אש, המו"מ לא רק מותר - הוא רצוי. גם וושינגטון איננה מסובבת את גבה אל ארגוני טרור כאשר מו"מ עמם משרת את אינטרסים שלה. כך, למשל, היא מנסה להגיע עכשיו להסכמות עם הטליבאן באפגניסטאן, בדיוק כפי ששיתפה פעולה עם מיליציות מקומיות, חלקן טרוריסטיות בעליל, כדי להשליט סדר בעיראק.

עכשיו הגיע גם תור טורקיה להציג את עמדתה ביחס למו"מ עם הטרוריסטים שלה - פעילי "מפלגת הפועלים הכורדית". אנקרה כבר החליטה עוד בשנת 2010 לנהל מו"מ עם הנהגת הפ-ק-ק, גוף המוגדר כארגון טרור לא רק בטורקיה, והמאבק נגדו, שהחל עוד באמצע שנות ה-80, כבר גרם למוות של יותר מ-40 אלף בני אדם ולנזק כלכלי של מיליארדי דולרים.

זו היתה החלטה קשה ביותר לממשלה, שלא רק הצהירה שהמלחמה בטרור הכורדי היא יסוד מרכזי של מדיניות הפנים שלה, אלא גם השקיעה את רוב משאביה הצבאיים במלחמה הזאת, יצאה מגבולותיה כדי לתקוף את בסיסי הארגון בעיראק, ביססה את יחסיה עם סוריה ועם איראן בין היתר על שיתוף פעולה במלחמה נגדו, ורכשה את מל"טי "הרון" הישראליים כדי שישמשו אותה במלחמה הזאת. אבל גם הממשלה הטורקית יודעת, שאין פתרון צבאי מוחץ לטרור וכי בלא הסכמה עם הפ-ק-ק עתידה המלחמה הזאת להימשך עוד דורות.

אי-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

וכך, ב-2010 שיגר ארדואן בחשאי את היועץ לביטחון לאומי הקאן פידאן ושני עוזריו לאוסלו כדי לשאת ולתת עם נציגי "מפלגת הפועלים הכורדית". שנה אחר כך התפוצצה הפרשה כאשר סרט וידיאו ובו חלקים מהשיחות בין הצדדים הופץ באינטרנט. זו היתה ההזדמנות שיריבי ארדואן המתינו לה, בעיקר אלה מן הזרם הלאומני, המתנגד לכל שיג ושיח עם הטרוריסטים. השיחות אמנם לא נשאו פרי, אבל מתוכנן מתברר, שממשלת טורקיה היתה מוכנה להציע הצעות מרחיקות לכת לארגון הכורדי אם יסכים להניח את נשקו.

הפרשה לא הסתיימה רק במבוכה גדולה לארדואן. היא גם הוציאה לאור את המחלוקות הפנימיות בתוך רשויות השלטון - בין מערכת המשפט לממשלה ובין המשטרה למודיעין, המשתייך למערכת הביטחון. שיאה היה בדרישה של התובע הכללי לחקור את פידאן ועוזריו על תוכן השיחות, בשל חשדות לשיתוף פעולה בין ארגון המודיעין הלאומי לפ-ק-ק. המשטרה מאשימה את המודיעין בכך ששיתוף הפעולה הזה סייע לטרוריסטים לבצע פיגועים וסיכל את פעולות המודיעין של המשטרה, העסוקה בלוחמה נגד הארגון ונגד התשתית הפוליטית שהקים ברחבי טורקיה.

ארדואן, שחזר השבוע לעבודה מלאה אחרי ניתוח מעיים (שני במספר), מצא את עצמו בלב סערה פוליטית. אם יתנגד לחקירת יועצו הנאמן פידאן - שנהפך גם לשליחו המיוחד לענייני איראן ולמשבר בסוריה - הרי שיפעל נגד המדיניות המוצהרת שלו עצמו, ולפיה יש להרחיק את מנגנון הביטחון מהפוליטיקה ולתת למערכת משפט אזרחית לחקור אנשי צבא וביטחון ולהעמידם לדין. אם יתיר את החקירה, היא עלולה לחשוף אותו כמי שנתן את ההוראה לשאת ולתת עם ארגון טרור.

ארדואן בחר בדרך שלישית, כזאת המציבה אותו בשורה אחת עם הנהגת הדור הקודם בטורקיה, אשר הקפידה לשמור מכל משמר על המערכת הביטחונית ולמנוע פגיעה בה מצד המערכת האזרחית. במהירות חסרת תקדים הצליח ארדואן להעביר בפרלמנט, שבו יש רוב גדול למפלגת הצדק והפיתוח, חוק הקובע, שחקירת אנשי מודיעין מחייבת אישור של ראש הממשלה. בהינף אחד בוטלו זימונים של קציני המודיעין הבכירים לחקירה, והתובע שזימנם סולק מן החקירה בנימוק שחרג מסמכויותיו.

החוק החדש הזה, שאושר גם על ידי הנשיא, עבדוללה גול, מסעיר כצפוי את הפוליטיקה הטורקית, דווקא על רקע הכוונה לנסח חוקה חדשה בשנה הקרובה. גם חלק מהפוליטיקאים החברים במפלגת השלטון מתקשים ליישב אותו עם "המערכה למען הדמוקרטיה" שמוליך ראש הממשלה ארדואן.

הכעס על החוק, שנועד להסתיר את מגעי הממשלה עם ארגון טרור, נובע גם, ואולי בעיקר, מהעובדה, שעיתונאים טורקים הועמדו ועומדים לדין, ואף נאסרו, בשל התבטאויות בעניין הכורדי. בחודש פברואר נעצרו כ-40 עיתונאים במסגרת פעולה משטרתית נגד ארגונים כורדיים, בחשד שהם תומכים ב"ארגון טרור". טורקיה, אגב, תופסת את המקום ה-148 בדירוג של 179 מדינות המגבילות את חופש העיתונות. על פי דו"ח הארגון "עיתונאים ללא גבולות", מספר התביעות נגד הממשלה הטורקית שהוגשו לבית הדין של האיחוד האירופי לזכויות אדם הגיע בשנה שעברה ל-7,749.

טורקיה נהפכה לתקוות המרי הסורי ותקוות מדינות ערב והמערב כמי שיכולה לפעול נגד הדיכוי של בשאר אסד. אבל בביתה פנימה היא עדיין מתנהלת כאילו חופש הביטוי הוא מחלה ממארת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו