בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אימת האחים המוסלמים נפלה על מצרים

החלטת האחים להציג מועמד לנשיאות המדינה מעוררת פאניקה במצרים ובתנועה עצמה, אבל הצבא והציבור החילוני טרם אמרו את המלה האחרונה

87תגובות

ההחלטה להעמיד מועמד מטעם האחים המוסלמים לנשיאות מצרים הצליחה לעורר פאניקה לא רק בישראל, אלא גם במצרים - ואף בקרב תנועת האחים המוסלמים עצמה.

לכאורה, מדובר בכוונתם של האחים להשתלט על כל מוסדות השלטון: מן הפרלמנט שבו זכו ב-47% מן המושבים, דרך המועצה לניסוח החוקה שבה הצליחו למנות רוב דתי ועד משרת הנשיאות. אולם ההחלטה הזאת אינה צריכה להדאיג את ישראל יותר מאשר עצם הצלחתם הגורפת של האחים המוסלמים בבחירות.

עדיין לא ידוע מה יהיה היקף סמכויותיו של הנשיא הנבחר, שכן החוקה החדשה טרם נוסחה, ועל כך עוד צפויים מאבקים פוליטיים לוהטים. אבל גם עם סמכויות רחבות - שכנראה יהיו מצומצמות בהרבה מאלה שהיו לנשיא מובארק - לפרלמנט המצרי כבר עכשיו יש כוח עצום לקבוע מדיניות פנים וחוץ חדשה וסמכויות שבהן יצטרך להתחשב כל נשיא, בין אם יבוא מקרב האחים או מתנועה אחרת. כך שאם יחליט הפרלמנט המצרי החדש לעיין מחדש, לתקן או לבטל את הסכמי קמפ דיוויד, הוא לא יזדקק דווקא לנשיא מטעם האחים.

עד כה הבהירו נציגיה הבכירים של האחים, ובמיוחד המועמד, חירת א-שאטר, כי הם מחויבים להסכמי קמפ דיוויד ולכל ההסכמים שחתמה מצרים עם מדינות אחרות, כולל הסכם מכירת הנפט והגז לישראל. לא-שאטר עצמו, מיליונר ואיש עסקים מצליח אשר בנה את התשתית הכלכלית המודרנית של הארגון, יש קילומטרז' ארוך של שיחות עם בכירים אמריקאים בהם שרת החוץ הילרי קלינטון שממנה הוא ביקש סיוע כלכלי.

אי-אף-פי

לא-שאטר, כמו עמיתיו בהנהגת התנועה, אין אהבה יתרה לישראל, אבל ספק אם תיעובו את ישראל עולה על זה של עמרו מוסא - מזכ"ל הליגה הערבית לשעבר -  או של כל מועמד מבין למעלה מ-200 מועמדים לנשיאות. לא מיותר לזכור שדווקא אנשי שמאל ותיקים, כאלה שנחשבים לליברלים, היו מראשי המבקרים של סאדאת אשר חתם על הסכם שלום, ואינטלקטואלים חילוניים, עיתונאים, שחקנים ועורכי דין הם שיצקו את התוכן האמיתי של החרם על ישראל.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

מועמדותו של א-שאטר מבהירה היטב את קשייה של תנועה דתית לאמץ אידיאולוגיה חסרת פשרות. זה איננו ממצא מפתיע. תנועה שבכל תולדותיה, מאז שהוקמה בשנת 1928, ליוותה והתערבה בפוליטיקה של מצרים, איננה יכולה לעמוד מן הצד ולהניח לאחרים ליטול ממנה את ההישגים הפוליטיים. מאז שנאסרה פעילותה בשנת 1954, לא חדלה התנועה לטפח את פרישתה הארצית שהביאה לזכייתה ב-88 מושבים בפרלמנט בבחירות בשנת 2005.

בכל אותן שנים ביטלה התנועה את הביקורת נגדה על עצם השתתפותה בפוליטיקה והזנחתה את החזון האיסלאמיסטי, לפיו האידיאל הוא הקמתה של אומה מוסלמית אחת ולא הנהגה של מדינה מוסלמית. לאחים לא היתה כל בעיה לשתף פעולה עם תנועות שמאל, תנועות נוער וארגונים ליברלים, הרבה לפני המהפכה האחרונה.

ההכרח להתפשר עם המציאות הפוליטית במצרים היא שהביאה אותה גם להחלטה להציג מועמד משלה. זו היתה החלטה קשה, והעובדה ש-52 מתוך 108 חברים במועצת השורא של הארגון התנגדו למהלך מעידה על ההתלבטות. זו איננה רק התחבטות אידיאולוגית, שהלכה וכרסמה אפילו בעמדותיו השמרניות של מנהיג התנועה, מוחמד בדיע, שבעצמו שאף לכך שהתנועה תצמצם את פעילותה הפוליטית. זוהי התחבטות טקטית: האם מועמד מטעם האחים לא יפצל את התנועה? האם אין בצעד הזה כדי להכשיר את מועמדותו של עבד אל-מונעם אבו אל-פותוח, חבר בכיר באחים המוסלמים אשר סולק משורותיהם אחרי שהציג את מועמדותו לנשיאות? ואולי עכשיו כדאי דווקא לאחד את השורות מאחוריו אחרי שהתברר שהוא נהנה מתמיכה גדולה של צעירי תנועת האחים?

החלטת האחים עלולה גם לפגוע בנציגים דתיים אחרים שהציגו את מועמדותם, כמו מנהיג תנועת הסלפים? וקיימת כמובן גם השאלה האם פיצול הקולות בין הנציגים הדתיים השונים לא ימיט כשלון על התנועה, והאם עצם ההתנערות מן ההחלטה הקודמת שלא להציג מועמד לא תכרסם במעמדה של התנועה כתנועה אידיאולוגית שמכבדת את התחייבויותיה.

רויטרס

חרף השאלות כבדות המשקל הללו החליטה התנועה לנהוג כמו כל מתחרותיה ולקבוע שאין מזניחים שום זירה פוליטית. במצרים כבר נשמעו הערכות שהתנועה קיבלה את ההחלטה כדי לכופף את ידה של המועצה הצבאית העליונה - לאחר שזו אותתה על כוונה לשנות את הרכב הוועדה לניסוח החוקה, ודחתה את דרישת האחים להניח להם להרכיב כבר עכשיו ממשלה חדשה.

אבל האיום המגולם בהצגת מועמד מן האחים אינו מפחיד בהכרח את הצבא, אשר עדיין יכול לשנות את הרכב ועדת ניסוח החוקה ובכך להשפיע על סמכויות הנשיא שייבחר; הוא יכול גם להיענות לאחים ולהניח להם להרכיב ממשלה, אבל לדרוש בתמורה שיזנחו את רעיון הנשיאות, או אפילו להניח לאחים להריץ מועמד משלהם לנשיאות, אבל לקבוע את סמכויותיו של הצבא כמי שיקבע את מגבלות הפוליטיקה.

לא רק הצבא הוא הבלם. תנועות המחאה, מפלגות חילוניות ואישי ציבור רבים כבר פתחו בפעולות מחאה נגד אופן מינויה של ועדת ניסוח החוקה, חלקם אף התפטרו מן הוועדה והם מאיימים לנסח חוקה בעצמם, וגם כיכר תחריר עדיין לא אמרה את המילה האחרונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו