בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפלט מסערות האביב הערבי

החיים הטובים שבים לביירות

בירת לבנון מחזירה ימיה כקדם ושבה להוות מפלטם של נהתנים מכל העולם, יעד למשקיעים וגם אי של שקט מפני המהפכות המסעירות את האזור

13תגובות

יאכטות פאר משייטות על קו המים המתעקל העובר לאורך טיילת החוף של ביירות. בקבוקי יין קרים בדליי קרח ניצבים על מפות שולחן לבנות. קורות עץ גסות מרצפות את הטיילת לאורכה. מה שהוקם בניסיון לשוות לטיילת אווירה אותנטית של ים, התברר כשגיאה תכנונית צפויה מראש בעיר כמו ביירות, כשנשים עם תיקי לואי ויטון מעוצבים ונעלי עקב נאלצות דרך קבע לחלץ את רגליהן מבין הקורות.

מפרץ זייתוני - מתחם הנופש החדש והיוקרתי בעיר מקווה להשיב לבירה הלבנונית את מעמדה משנות ה-60 כאתר בילוי ואופנה (בריז'ט בארדו היתה מבקרת קבועה בימי הזוהר של העיר). אך עבור לא מעט תיירים ערבים, המבקשים למצוא מפלט מפני הפחד ואי-הוודאות שהביא עימו האביב הערבי לאזור, ביירות כבר השיבה לעצמה את מעמדה האבוד.

"לבנון היא צומת בין אירופה ואגן הים התיכון, המזרח פוגש פה במערב", סיפרה נור אל-תעי בניסיון להסביר מדוע בחרה בבירות כיעד מתאים להימלט אליו מפני האלימות בעיראק. פגשנו בה כשהסתובבה בטיילת בחצאית קצרה, מגפי עור הדוקים וגבוהים ועליונית מפרווה. "יש כאן אווירה מאוד ידידותית", היא מספרת.

תושבי ביירות כמעט שלא נותנים היום את הדעת על כך שמפרץ זייתוני יושב על הקו הירוק שבין מזרח למערב העיר, אזור שנחשב בזמן מלחמת האזרחים בלבנון לשטח הפקר קטלני. תצלומי המלחמה עדיין צרובים בזיכרון הקולקטיבי של רבים במערב לבנון, אבל עבור עשירי העולם הערבי, מזה זמן רב שרוח ההנאה והתהילה שבו לעיר.

אי-פי

לבנון כיעד לחופשה? ספרו לנו מה אתם חושבים בעמוד הפייסבוק של הארץ

למרות שחיי הלילה המפורסמים של העיר לא מפיגים לגמרי את הדאגות מהמשבר בסוריה, ביירות ניצבת כאי של שפיות עבור ערבים שעייפו מההפגזות בחומס, מהמשבר הכלכלי בדובאי או מאי-היציבות הפוליטית בקהיר. "העיר הזו לא משתנה, אנשים כאן אוהבים את החיים," אמרה סוניה ביילוני, פסיכולוגית סורית, בזמן שתפסה קצת שמש בטיילת.

ייתכן כי דווקא ריבוי המחלוקות והשסעים שבעטיים פרצה מלחמת האזרחים בלבנון, הוא הסיבה לכך שהמרי הערבי פסח בינתיים על המדינה. המלחמה הסתיימה ב-1990, עם חלוקת מוקדי הכוח השלטוני בין הפלגים הדתיים. מאז, נשמר בלבנון מנגנון שלטוני הנח על איזון שביר, אבל המצב הנוכחי מותיר מקום לחילוקי דעות.

באווירת אי-האמון הכללי שמפריד בין בני הדתות השונות במדינה, לא ניתן כיום להצביע על גוף שלטוני בולט שיוכל לשמש ככתובת להתקוממות עממית. זאת מאחר ובמצב הנוכחי נקרעים הלבנונים בין הרצון בשינוי לחששות מפני מה ששאיפה כזו עלולה לעורר. בינתיים נשמר שקט מתוח.

עם זאת, קשה לומר שענף התיירות של ביירות לא נפגע. על-פי נתוני חברת Ernst & Young, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011, נרשמה במלונות תפוסה נמוכה של 50%, לעומת 68% ב-2010. לבנון עדיין לא נתפסת במערב כיעד בטוח לחופשה ותיירים ערבים ואיראניים חוששים לנסוע דרך סוריה, למרות שזו הדרך הזולה ביותר.

רויטרס

אולם המיתון בתיירות היה חמור בהרבה אם לא המבקרים הקבועים, שהתמכרו להנאות החיים שמציעה העיר. בין התיירים הפוקדים את העיר ניתן למצוא מבקרים מקהילות לבנוניות בתפוצות, סעודים וירדנים שמגיעים בעיקר בקיץ כדי לברוח מהחום בארצם, זאת בנוסף לתיירות הפנים. עבור הקהלים האלה, גם מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 לא היתה יותר מאשר הפרעה קצרה. חורבות ושברי בניינים שנפגעו מהפצצות חיל האוויר הישראלי עוד היו מראה שכיח ברחובות בזמן שברים ומלונות החלו להיפתח מחדש.

מלבד זאת, יש לא מעט יתרונות במעמדה של ביירות כמפלט של שקט. בראיון שהעניק שר התיירות של לבנון לעיתון ה-Daily Star, סיפר כי סורים אמידים המחפשים מעט שלווה עזרו לכסות על ההפסדים שספגו המלונות. לדבריו, הם מגיעים לביירות בסוף השבוע כדי לברוח מהמהומות שלאחר תפילות יום השישי במסגדים.

תיירות פנים, חוץ וגם תיירות כסף

ביירות מהווה גם מקור משיכה להון. אנשי עסקים סורים העבירו כספים לבנקים בלבנון, ומשקיעים שברחו מהמשבר הכלכלי בדובאי תורמים לשמירת המחירים הגבוהים של הנדל"ן. נור אל-תעי, הבחורה ממוצא עיראקי, מספרת שהיא ואחיה העבירו את עסקי ראיית החשבון שבבעלותם לביירות ב-2004, לאחר ששכונת המגורים שלה בעיראק הפכה לשדה קרב בין צבא ארצות הברית לבין מיליציות איסלאמיות קיצוניות.

"חוץ מזה", היא אומרת, "אני כבר לא ארגיש בטוחה לסובב ראשים בבית כפי שאני חופשייה לעשות כאן על הטיילת". בשפתון אדום לוהט ושיער בלונדיני גולש, אל-תעי משתלבת היטב בנוף העירוני של העיר.

סוניה ביילוני חיה בביירות מזה כמה שנים עם בעלה הלבנוני ועתה דחקה בקרובי משפחה מחאלב שבסוריה להגר ללבנון – הרחק מהמלחמה. "כבר ראינו הכל וגרוע מזה", היא אומרת. "הגיע הזמן להיפטר מהצרות".

אי-פי

ובכל זאת, פה ושם רואים רמזים לקנאה בשאיפות שהביאו להתעוררות מהומת האלוהים במדינה הסמוכה. בלבנון ישנם גורמים הכמהים לתסיסה במדינה, שלמרות היותה מקור הנאה לאחדים, היא עדיין נגועה בשחיתות ותקועה במקום. אפילו פקיד ביקורת גבולות בנמל התעופה, שזה עתה החתים את דרכונו של עיתונאי מלוב המשוחררת, פלט אנחה ואמר "לא קורה כאן כלום".

עיתונאי מקומי תיאר את הסיבות להיעדרותו של "אביב לבנוני" באופן הבא: "אנחנו עצלנים ומפולגים". קבוצות השלטון במדינה מתאמצות לשמר קו עדין של שלום-בית פוליטי. חיזבאללה, המהווה כיום את המפלגה החזקה בלבנון, מגבה את נשיא סוריה בשאר אל-אסד. מפלגות יריבות בוחרות לצדד דווקא בקבוצות האופוזיציה הסורית. מנהיג הדרוזים, ואליד ג'ונבלט, החבר בקואליציה עם חיזבאללה, כינה את אסד "שוחט". אבל אין בכוחן של מחלוקות אלה לערער את יציבותה של הפוליטיקה המעשית המושלת בכיפה.

את השלווה הדקה של צהרי של יום שמש בדרום לבנון הפריעו רק קולות המנועים שהפיקה קבוצת רוכבי הארלי דייוידסון, שהגיעה כדי ליהנות מהפריחה האביבית. עם זאת, הדים למשבר מורגשים לעיתים גם בפינות הרגועות ביותר של ביירות.

ברובע חמרה שבמערב העיר, מועדוני הלילה מלאים כרגיל בצעירים, אך לאחרונה נפוצים בהם יותר מופעי התרמה לפליטים מסוריה. פאדל שאקר, זמר פופ אהוד, הדהים כמה ממעריציו כשהופיע בקמפיין תמיכה באופוזיציה הסורית לצד אימאם הנחשב לקיצוני למדי.

אי-פי

שני צעירים עישנו נרגילה על ספה בבית הקפה הנעים קאקאייה, כשהם צופים בטלפונים הניידים שלהם בקטעי וידיאו מהטבח בסוריה. בבית הקפה יונס, ישבה חבורת מרצים עם מחשבים ניידים. אחד מהם ביקר את חברו על כך שהוא מקיים קשרים עסקיים עם חברות בסוריה. הוא עשה זאת בקול רם מספיק כדי לסובב כמה ראשים בבית הקפה: "גם אם הציבור לא יודע, אתה יודע!".

"בתי קפה יכולים גם להרוויח מהמשבר," אומר סייד וואעיל אל-פאחר, ספק ציוד למסעדות שמכר כמה מכונות אספרסו יוקרתיות לבתי קפה במפרץ זייתוני. "בזמנים מתוחים" הוא אומר, "הלבנונים אוהבים לשתות ולהוציא כסף". לפי מספר המבקרים בבתי הקפה ובמפרץ זיתוני, יש צדק בטענה.

חזית המתכת האופנתית של L'Atelier Art Lounge ומסעדת הבשרים Cro Magnon הפונה אל הסירות במפרץ, החליפו את מראות ההרס במלון Holiday Inn שנפגע מהפצצת מרגמות לפני כמהעשורים, או את מקום הפיגוע בו נרצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חארירי ב-2005.

בקצה מעגן היאכטות ניצב עדיין מלון St. George - מה שהיה "המקום החם" של העיר בשנות ה-60 ועומד כיום על תילו כמבנה נטוש עקב סכסוך בין המפתחים של מפרץ זייתוני.

על הטיילת, דינה אפרן, סוכנת נסיעות מקהיר, שלחה נשיקה באוויר לידידיה הלבנונים. הרגע הגיעה לחופשה בעיר כדי לנוח מאי-השקט הפוליטי במצרים. "לאן עוד אני אמורה לנסוע?", אמרה, "לסוריה? ללוב?".

אחד מחבריה צוחק, "אולי בשנה הבאה".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו