בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיוחד ל"הארץ"

ביקור בלב המדמם של מלחמת העצמאות של העם הסורי

ביום שוררת דממה מבעיתה ברובע העתיק של דרעא, ברחובות ניכרים הקרבות של ליל אמש. דיווח מהעיר בה החל המרד באסד: הכתבה המלאה מחר

5תגובות

בשעות היום שוררת דממה מבעיתה ברובע העתיק של דרעא. הרחובות נטושים. החנויות סגורות. בחוצות העיר פזורים צמיגים בוערים, אבנים, שברי זכוכית ובלוקים מבטון - שרידים מהקרבות שהשתוללו בערב הקודם. חיילים חמושים מאיישים רשת צפופה של מחסומי כבישים. הם מתבצרים מאחורי שקי חול ליד טנקים, ומכוונים את נשקם אל האזרחים הבודדים שמעיזים להסתובב ברחובות.

במסגד עומרי, שהיה בשעתו מוקד ההתקוממות הסורית ושימש לאחר מכן בית חולים שדה, מתבצר כעת צבאו של הנשיא בשאר אל-אסד. במסגד, ובכל רחבי העיר. "תסתלקו מהר, יש צלפים בכל פינה", צועק לעברנו גבר העובד לבדו בבית הקברות. הוא חופר עמוק באדמה. שתי לוויות נוספות צפויות היום. מסביבו שורות ארוכות של קברים טריים מכוסים עפר אדמדם, כמו פצעים פעורים בבשר החי. דשא עוד לא הספיק לצמוח על הקברים.

מוות, מעצרים, הרס: נראה שדרעא בת 100 אלף התושבים, השוכנת במרחק קילומטרים ספורים מגבול ירדן, הולכת ונחרבת במלחמת אזרחים. כאן פרצה ההתקוממות נגד הנשיא אסד באמצע חודש מארס 2011. ההפגנות הפכו לקרבות רחוב, והשלטון הגיב בפעולות דיכוי אלימות. הקץ לא נראה באופק, כמו בזירות אחרות של המאבק האזרחי הסורי ¬ בערים חומס, אידליב וחאמה.

האופוזיציה הסורית מדווחת על 11 אלף הרוגים במדינה מאז מארס 2011. 1,385 בני אדם נהרגו כאן, בדרעא, וההרג ממשיך. צלפים יורים במפגינים בלילות, נשק כבד פוגע בהם בימים, חלקם גוועים בעינויים בבתי הסוהר. אין זכר ליישום תוכנית ששת השלבים של שליח האו"ם קופי אנאן, שהמשטר הסורי אימץ, לכאורה.

רק פעמיים זכתה דרעא לביקור של משלחת הפקחים של האו"ם, "וכשהגיעו, הם היו מלווים ב 600 שוטרים. זו בדיחה, שום דבר לא השתנה כאן. לעולם לא אכפת, ההיפך הוא הנכון. התוכנית הזו מעניקה לאסד עוד זמן ומעל לכל, עוד מקום לתמרון, אשר יאפשרו לו להרוג את כולנו", אומרת עיישה אל-חרירי בת ה 40. היא יושבת בחדר ההמתנה בבית החולים העירוני, ובתה הקטנה ישנה בחיקה. "יש לה חום גבוה. אני מנסה למצוא רופא שיעזור, אבל אני יושבת כאן סתם. אנשים כמונו, שמעיזים להפגין נגד המשטר, לא יזכו כאן לטיפול. גם לא ילדים. אני כל כך דואגת להם ¬ אין בתי ספר, אין תרופות, אין די מזון. אנחנו מגדלים את הילדים שלנו על תפריט של ייאוש ופחד".

פטרה רמזאואר היא כתבת אוסטרית המסקרת מאז שנת 1999 מלחמות ומשברים עבור עיתונים גרמניים ואוסטריים. הכתבה המלאה מחר בעיתון "הארץ"
 

אי-אף-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו