בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יומיים לבחירות במצרים

מדיניות חוץ? זה לא בוער

יחסי החוץ לא נמצאים בראש מעייניהם של המועמדים. עם זאת, בעוד שעמרו מוסא מעוניין בחיזוק היחסים עם איראן, האיסלאמיסטים רואים בטהראן איום

2תגובות

שמונים וחמישה עמודים מחזיק מצע הבחירות של עמרו מוסא. רק בעמוד 75 נזכר מזכיר הליגה הערבית לשעבר, שר החוץ לשעבר והאיש שמכיר טוב מכל המועמדים את נבכי מדיניות החוץ המצרית, להתייחס למדיניות החוץ. הוא איננו היחיד מבין המתמודדים לנשיאות במצרים שרואה במדיניות חוץ סעיף הכרחי אבל לא ממש דחוף, שאותו צריך להציג לבוחרים שספק אם רובם קראו את שפע הצעותיו. גם עבד אל-מונעם אבו אל-פותוח, המועמד האיסלאמיסטי העצמאי שפרש מן האחים המוסלמים מקדיש עמוד אחד בסוף מצעו למדיניות החוץ וכזהו גם הפרק הכמעט אחרון ב-81 עמודי מצעו של מוחמד מורסי המועמד של האחים המוסלמים. לאחמד שפיק, שבו בחרו כבר רוב אזרחי מצרים ששוהים בישראל, אין כלל מצע מסודר.

ככלל, מחלקים כל המועמדים את מדיניות החוץ הצפויה לארבעה מעגלים מסורתיים: הקשר עם מדינות ערב, היחסים עם ארה"ב ואירופה, המעגל האפריקני וחלקם מוסיף גם קשרים עם מדינות האיסלאם ועם מדינות אסיה. נראה כי תורת המעגלים של נאצר לא נשכחה והכרח לשמור על מעמדה ההנהגתי של מצרים מצוי בליבו של כל מצע.

למוסא יש מצע סדור בכל הנוגע ליחסים עם ישראל ולבעיה הפלסטינית. "יש להגיש את מלוא הסיוע לעם הפלסטיני במאבקו הלגיטימי להשגת זכויותיו ולהקים מדינה פלסטינית בגבולות 67 שבירתה ירושלים המזרחית. לאמץ את היוזמה הערבית ולהתנות את פיתוח היחסים עם ישראל על פי מידת היענותה לסיים את הסכסוך". הוא איננו מתייחס להסכמי קמפ דיוויד, ומדגיש את הצורך לכונן איזור נקי מנשק גרעיני שיכלול את ישראל ואיראן.

אבל בהתבטאויות חדשות שהשמיע החודש תיאר מוסא את הסכמי קמפ דיוויד כמסמכים היסטוריים שאבד עליהם הכלח וכי הם "מתו ונקברו". מוסא הסביר כי כוונתו לכך שההסכמים לא מילאו את הציפיות מהם בכל הנוגע לבעיה הפלסטינית ולכן יש לשנות בחלק זה. מוסא גם קרא לכונן יחסים דיפלומטיים עם איראן והבהיר כי לטעמו איראן איננו מדינת אויב וכי המדיניות הקודמת שהרחיקה את איראן הייתה מדיניות מוטעית. מנגד, מוסא מכיר היטב את העמדה האמריקנית והסעודית שבהן תלויה מצרים תלות עמוקה, ולפיכך כל עוד לא השתנתה מדיניות מדינות המערב וסעודיה כלפי איראן ספק אם ימהר ללחוץ את ידו של אחמדינג'אד.

אי-פי

עבד אל-מונעם אבו אל-פותוח מתייחס לשאלה הפלסטינית באופן כללי ומעורפל כאשר הוא קובע כי "יש לסייע לבעיה הפלסטינית ובראשה שאלת ירושלים שהיא בעייתם המרכזית של הערבים והמוסלמים ולהביא לניצחון העם הפלסטיני. במצעו אין התייחסות לשאלת הגבולות ולא למאבק המזוין. עם איראן מציע אבו אל-פותוח לכונן יחסים דיפלומטיים ולקיים דיאלוג בילטראלי על האינטרסים המשותפים. אין בניסוח הזה התלהבות רבה לחדש את הקשר עם איראן, הוא איננו מציע לבטל את הסכמי קמפ דיוויד ובעבר הוא הצהיר כי סיום הסכסוך תלוי בישראל והפלסטינים וכי אין למצרים להתערב בהחלטותיהם.

גם מוחמד מורסי, מועמדם הרשמי של האחים המוסלמים מעדיף שלא לפרט את מהות הסיוע לעם הפלסטיני או את הפתרון הרצוי מנקודת מבטם את האחים. הוא מציע לתמוך בעם הפלסטיני במאבקו לשחרר את אדמותיו וכן לתמוך בעמדות הפלסטינים בזירה הבינלאומית. מורסי טורח לציין במצעו את הצורך להדק את הקשרים האסטרטגיים והכלכליים עם טורקיה, אבל איראן איננה מוזכרת בסעיף שמדבר על פיתוח הקשר עם מדינות האסלאם. בעניין זה משקף המצע את עמדתם המסורתית של האחים המוסלמים אשר רואים באיראן מדינה מאיימת הן במישור האסלאמי, בהיותה מדינה שיעית, והן במישור האסטרטגי. וכך, דווקא האחים המוסלמים, אימת המערב וישראל, הם אלה שלעומת מוסא, רואים עין בעין עם ארה,ב וישראל את איראן.

הדבר המעניין במצע של מורסי הוא הפער בניסוח בין עקרונותיו לבין אלה שהוצגו במצע מפלגת החירות והצדק של האחים המוסלמים בבחירות לפרלמנט, ובין זה לבין מצעם בבחירות בשנת 2010, שבהם לא זכו אפילו במושב אחד בפרלמנט. ב-2010 הם כתבו כי "התנגדות (מוקאוומה) נגד הכובש שגוזל את האדמות ערביות והאסלאמיות היא זכות לגיטימית וזו מצווה דתית". אז הם גם הדגישו כי יש להתנגד בכל תוקף לכל סוגי הנורמליזציה וכי יש לבטל את כל ההסכמים אשר מאוששים אותה. במצע הבחירות לפרלמנט אחרי המהפכה, חל שינוי מהותי בנוסח הדברים. "ההסכמים והאמנות שנחתמו בין מדינות צריכים להיות מקובלים על העמים. זה לא יקרה אם האמנות לא יישענו על צדק וישום קפדני . החוק הבינלאומי מתיר לבחון מחדש את ההסכמים לאור התנאים הללו". באותו מצע נכתב גם כי זוהי זכותו של העם הפלסטיני לשחרר את אדמתו וכי יש להושיט סיוע להתנגדות הפלסטינית נגד "הציונים העושקים". אבל אחרי ניסוח המצע, הבהירו נציגיהם הבכירים, בהם חיירת אל-שאטר, המועמד לנשיאות שמועמדותו נפסלה, כי האחים מחויבים להסכמי קמפ דיוויד, ובמצע הבחירות של מורסי כבר לא נאמר דבר בנושא הנורמליזציה. עמדתו של אחמד שפיק פחות ידועה, אבל אחרי שהצהיר שישראל איננה מדינת אויב, הפכו הדברים לחלק מן התעמולה נגדו, כפי שהפרסום בדבר תמיכתם בו של המצרים ששוהים בישראל הפך לדגלם של מתנגדיו.

אולם מצע בחירות, מנוסח באופן מפורט או מעורפל, איננו תחליף למדיניות חוץ שמוכתבת על ידי נסיבות, התפתחויות ושינויים אסטרטגיים באזור. כך למשל, כל המועמדים מדגישים את הצורך ב"עצמאות ההחלטה" של מצרים, ומצהירים כי מצרים החדשה לא תהיה מצרים שמשועבדת לאינטרסים אמריקניים או אחרים. אבל אפילו מורסי מבהיר כי יש להבחין בין מדיניות בילאטרלית, מצרית אמריקנית שאותה יש לחזק, לבין ביקורת או תמיכה במדיניות אמריקנית כפי שהיא מיושמת באזור. איך אפשר להפריד בין השתיים? למורסי אין תשובה. כיצד למשל תוכל מצרים לסרב לדרישות סעודיות הן כלפי איראן והן כלפי סוריה, כאשר סעודיה היא היום המשענת הכלכלית החשובה ביותר של מצרים? נראה כי מוסא הוא הריאלי מבין המועמדים כאשר הוא מדגיש במצעו כי על מצרים לכונן מעמד של ראשונה בין שווים, ולא כמנהיגת עולם הערבי. נראה שכאן טמון ההבדל האסטרטגי בין העידן הקודם לחדש.

הבחירות במצרים - סיקור נרחב: קדחת הבחירות משתלטת על מצרים | הצל הכבד על מטרת המהפכה | סמל המהפכה תומך במועמד המוסלמי | האיסלאם הפוליטי מאיים על האחווה הדתית | התקדים המסוכן ביחסי ישראל ומצרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו