במצרים מחכים לנשיא שיחזיר את החוק לרחובות

המשימה הראשונה של נשיא מצרים תהיה להתמודד עם הפשיעה המשתוללת. המשטרה אינה מתפקדת והתושבים נאלצים לקחת את החוק לידיים

דיוויד קירקפטריק, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
דיוויד קירקפטריק, ניו יורק טיימס

חלקים ניכרים מהכביש המקיף את קהיר בירת הם שטח הפקר מסוכן למעבר בכל שעות היממה. חטיפות ומעשי שוד הם עניין שבשגרה בכל חלקי העיר וידיעות על תקיפות מיניות של נשים בידי נהגי מוניות זורמות לתחנות המשטרה בכל שעות היום. חוטפי המכוניות נוטלים עמם את הטלפונים הסלולריים של הקורבנות ופוקדים עליהם להתקשר כדי לשאת ולתת בתנאי החזרת כלי הרכב. במחוז א-שארקייה שבדלתת הנילוס, נטלו התושבים את החוק לידיהם. הם הורגים במו ידיהם פושעים, שורפים את גופותיהם ותולים אותן על עמודי תאורה. הכל בניסיון להחזיר את הסדר על כנו.

ערב אחרי הדחת חוסני מובארק, ברחובות מצרים שוררת אווירה של הפקרות מוחלטת. זה המאפיין הבולט ביותר של החיים במדינה שאחרי ההפיכה, וזו גם הסוגיה הבוערת ביותר אליה נדרשים המתמודדים על הנשיאות. פשעי אלימות אקראיים היו תופעה נדירה ביותר במדינת המשטרה של פעם.

המתמודדים על הנשיאות מתחייבים כולם להעמיד את השבת הביטחון הפנימי בראש הסדר העדיפויות, להחזיר את המשטרה לתפקוד מלא, לשקם את דימויה העצמי וללמד אותה פרק בזכויות אדם. ואולם כל אחד מהם נוקט גישה שונה. חלק קורא לשקם את המשטרה במתכונתה הנוכחית, אחרים מבקשים לנקוט יד חזקה נגדה. בשארקייה, מעוז המפלגות המוסלמיות, רבים תולים את האשמה בכאוס השורר ברחובות ב"אי מודעות דתית". זו גם עמדתו של מחמוד אל-חראווי, איש המפלגה הסלפית אל-נור, התומך במועמד האיסלאמי הליברלי עבד אל-מונעם אל-פותוח.

אזרחים מצרים ממתינים בתור לקלפי, קהיר היוםצילום: אי-אף-פי

אך לעומת אל-חראווי, רבים מקורבנות ההפקרות ברחובות מצרים מתגעגעים לתחושת הביטחון ששררה בתקופת מובארק. מוחמד אברהים יוסף, בן 63, איבד לפני שלושה חודשים את בנו בן ה-29, שנורה למוות על ידי גנבי מכוניות. בנו השני נפצע באורח קשה באותה תקרית והוא משותק עד היום. יוסף מספר כי בכוונתו להצביע לאחמד שאפיק, מפקד חיל האוויר לשעבר ואיש משטר מובארק, שלאורך מערכת הבחירות הבטיח כי ביכולתו לנקות את הרחובות במהירות.

יש האומרים כי המשטרה המצרית מכירה רק שתי דרכי פעולה: האלימות הקיצונית של ימי טרום המהפכה או הגישה הרכה המאפיינת אותה מאז. אחרים גורסים שאוזלת היד של כוחות הביטחון הוא חלק מקנוניה נרחבת שמטרתה לעורר רגשות נוסטלגיה וגעגועים למשטר שהודח. סעיד סאדק, מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, טוען כי מערכת ביטחון הפנים שובתת, הלכה למעשה, במחאה נגד הביקורת הציבורית שהוטחה בה על חלקה בפעולות הדיכוי של משטר מובארק. לדבריו, הפאניקה ברחובות מוגזמת לחלוטין, אך הוא מודה כי הוא מקפיד לנעול את דלתות מכוניתו מחשש שתיגנב אפילו במהלך נסיעה.

גם הפוליטיקאים הבכירים במצרים נפלו קורבן לפשע המתרחב. המועמד אל-פותוח, מנהיג האחים המוסלמים בפרלמנט מוחמד בלטגי, הפעיל הליברלי עאמר חמזאווי, כולם הותקפו על ידי חמושים סמוך לכביש הטבעתי של קהיר. אל-פותוח איבד את מכוניתו ואושפז בבית החולים ואילו חברתו של חמזאווי נחטפה לזמן קצר. "הקהילות שלנו מאוחדות בדרישה שהחוק ייאכף", אומר האב יוסף, שאיבד את בנו בעת שזה ניסה להציל את מכוניתו של קרוב משפחה, ומצדיק את מעשי השפטים שעושים אזרחים בפושעים שנלכדו. "מה אתה מצפה שהם יעשו, אם המשטרה משחררת את הפושעים הללו אחרי שעתיים?"

פקיד באחת הקלפיות בקהיר בודק את תעודת הזהות של המועמד עבד אל-מונעם אל-פותוחצילום: אי-אף-פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ