בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגעים בין ארה"ב לרוסיה על פתרון

סוריה: עוד טבח, עוד הכחשה, עוד גינוי

שוב נטבחו עשרות בסוריה, שוב נשמעו גינויים מכל רחבי הגלובוס ודמשק עצמה שוב האשימה את ה"טרוריסטים". מה יהיה המוצא? אולי המתווה התימני

7תגובות

"מי שהתחיל, מי שהגיב ומי שתרם לאירוע האלים המצער הזה צריך לשאת באחריות" היתה תגובתו הרפה של ראש צוות המשקיפים בסוריה, רוברט מוד. תגובה אופיינית, צוננת, שבה דווקא ראש צוות המשקיפים אינו יודע לומר, או אינו מוכן להצביע על "מי שהתחיל" ומי זה שצריך לשאת באחריות. הודעת גינוי דומה בעליבותה פרסמה היום (ראשון) מועצת הביטחון אחרי הטבח שנעשה בעיר חולה במחוז חומס, בה נהרגו למעלה ממאה בני אדם בהם 32 ילדים בני פחות מעשר.

גם סוריה עצמה גינתה את המעשה, וטענה כי מאחוריו עומדים טרוריסטים. לפי סוכנות הידיעות הסורית הרשמית סאנ"א, אל-קאעדה עומד מאחורי הטבח. באחת התגובות שנמסרו ממשרד החוץ הסורי, נאמר כי מעשה כזה, בו "נורו למוות נשים, ילדים וזקנים, אינו אופייני לצבא סוריה הגיבור".

גינויים ומלל אינם חסרים במאבק האלים הזה. אבל יתכן שה"אירוע המצער" בחולה יניב גם פעולה מדינית. על פי הניו יורק טיימס, מתנהל דיאלוג בין הממשל האמריקני לממשל הרוסי שמטרתו להביא לפתרון שירבע את המעגל. גם כזה שישביע את רצונה של האופוזיציה וגם ישאיר את משטרו של אסד – אם כי לא את אסד עצמו – בשלטון. "דגם תימן" קוראים הצדדים לתכנית המוצעת אשר תידון במפגש הקרוב בין אובמה לפוטין בחודש יוני.

על פי מקורותיו של הניו יורק טיימס, נראה כי לראשונה רוסיה אינה פוסלת את העיקרון שמונח בתשתית התכנית שלפיה אסד יעביר את השלטון לממלא מקום, הוא עצמו יפרוש, ובמורד הנתיב הפוליטי יתקיימו גם בחירות אמיתיות, לפי הדגם שהיה בתימן.

רויטרס

כדי להכשיר את נכונותה של רוסיה להצטרף לתכנית, מנסה אובמה לגבש עם טורקיה מהלך לאיחוד האופוזיציה הסורית ובעיקר להשפיע עליה להסכים להידברות עם המשטר כדי להביא בסופו של התהליך להחלפתו. על פי העיתון "אל-חיאת" נפגש היועץ לביטחון לאומי האמריקני ביום שישי עם סגן שר החוץ הטורקי פרידון סינירליאולו בוושינגטון כדי להתוות את עיקריה של התכנית. עד כה דחתה המועצה הלאומית הסורית, ארגון הגג של תנועת האופוזיציה שפועלת מחוץ למדינה, כל הצעה לנהל דיאלוג עם המשטר הסורי.

אולם גם אם תכנית כזאת תרקום עוד וגידים, צריך שגם שהחתן עצמו ובני משפחתו שמנהיגים את המדינה, הצבא והמלחמה, יסכימו. אסד כבר הוכיח בעבר שהוא יודע להתקפל כאשר הקלפים נגדו או מאיימים על שלטונו, אולם עד כה הוא לא עמד בפני לחץ בסדר גודל של להיות או לחדול. אם רוסיה תסכים להצטרף למסכת הלחצים אזי יש סיכוי לשינוי.

בינתיים גם מדינות המפרץ, בהנהגת כווית הפעם, יוזמות מהלך שמטרתו ללחוץ על מועצת הביטחון. מדינות אלה "הואשמו" על ידי אסד בכך שהם ממנות ומחמשות את האופוזיציה הצבאית בתוך סוריה. עד כה הן הכחישו את ההאשמה, וגם צבא סוריה החופשי אינו חושף מנין מגיעים אליו כלי הנשק.

המימון כפתרון

על פי דיווחים בסוריה, מקיים הצבא הסורי החופשי מגעים עם מדינות באזור, כמו בולגריה, גיאורגיה, יוון ואזרביג'אן כדי לרכוש דרכן נשק. אולם בעוד רכש הנשק קל יחסית, העברתו לידי המורדים נתקלת בקשיים שכן חופי לבנון מפוקחים על ידי ספינות הצי הרוסי אשר גרמו לתפישתה של האוניה "לטף-אללה 2" שנשאה נשק עבור המורדים, ואילו הכוחות הסוריים מפקחים על המעברים מעיראק.

מדינות המפרץ דורשות לכנס בדחיפות את הליגה הערבית כדי לקבל החלטות שיידרשו פעולה צבאית בינלאומית, על פי הדגם הלובי. ספק אם דרישתן תיענה, שכן הן נאט"ו כארגון והן המדינות המרכיבות אותו, ובמיוחד ארה"ב, הבהירו כי אין בכוונתם לפעול בכוח בסוריה. השאלה שתעמוד למבחן היא האם הליגה הערבית או קבוצת מדינות המפרץ יסכימו לשלוח בגלוי נשק למורדים ובכך להעלות את רף המעורבות הבינלאומית ולגרור אחריהן את מדינות המערב.

ההתנגדות למעורבות צבאית חיצונית, כפי שדורשת האופוזיציה הסורית, נובעת בעיקר מן החשש להתלקחותם של מוקדי מלחמה נוספים, כמו בלבנון, עיראק ובמפרץ הפרסי, שאותם עלולות ליזום ידידותיה של סוריה, כמו חיזבאללה ואיראן, כדי להסיט את המערכה מסוריה לאזורים אחרים.

אולם גם לאספקת נשק כבד לצבא סוריה החופשי קיימת התנגדות, שכן הפיצול בין גורמי האופוזיציה והיעדר הנהגה מאוחדת שמייצגת את כל תנועות ההתנגדות, הן בתוך סוריה והן מחוצה לה, עלולות לגרום לכך שכלי הנשק ישמשו לא רק למלחמה נגד המשטר, אלא גם למאבק בין התנועות עצמן וגרוע מכך, נשק כזה עלול לעבור לידיהם של חזבאללה או ארגוני טרור שפועלים בסוריה.

הדילמה הזאת מותירה בינתיים בידי המערב ומדינות ערב דרך פעולה אחת: מימון האופוזיציה והדרכה בדרכי לחימה. לצורך זה לא זקוק הצבא הסורי החופשי להסכמה בינלאומית. כסף מגיע אליו ממקורות ערביים ומתורמים סורים שמתגוררים בחו"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו