בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהפכה הושלמה

מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, הוא הנשיא הבא

אחרי יותר משנה ושלושה חודשים של מערבולת פוליטית, הכריזה ועדת הבחירות על עידן חדש במצרים. ואולם, בהיעדר חוקה, סמכויותיו של מורסי אינן ברורות

97תגובות

באיחור של שלושה ימים, ולאחר בדיקת כמיליון תלונות על זיופים, הכריזה היום ועדת הבחירות המרכזית במצרים על ד"ר מוחמד מורסי, מועמד תנועת האחים המוסלמים, כנשיאה הראשון של מצרים לאחר מהפכת "25 בינואר". מהכרזתה של ועדת הבחירות עולה כי מורסי זכה ל-13,230,131 מקולות הבוחרים (51.7%) ואילו אחמד שפיק קיבל 12,347,380 מהקולות (48.3%). שיעור ההשתתפות בסיבוב השני של הבחירות לא היה גבוה ועמד על כ-51% בלבד.

ההודעה אמורה היתה להינתן בשעה שלוש בצהריים בשעון קהיר (16:00 שעון ישראל), אולם התאחרה בלא פחות משעה וחצי. רק לאחר שסיים ראש ועדת הבחירות, השופט פארוק סולטן, את נאומו הארוך והמייגע - שבו פירט אחת לאחת את כל הקלפיות במצרים שבהן נרשמו זיופים – הגיעה הבשורה שלה ייחלו תומכי האחים המוסלמים. לא חלף זמן רב ועשרות אלפים מהם, שהתאספו בכיכר תחריר בקהיר, החלו להריע ממושכות לנשיא הנבחר. כמה מהם ירו זיקוקים באוויר והניפו את דגלי מצרים.

מדובר בהישג אדיר לתנועת האחים המוסלמים שניצחונה בבחירות לנשיאות מגיע לאחר הניצחון בבחירות לפרלמנט – שאותו פיזרה המועצה הצבאית העליונה ערב פתיחת הקלפיות להצבעה בסיבוב השני. הישג זה מתעצם לאור העובדה שמורסי החל את קמפיין הבחירות שלו באיחור, רק לאחר שמועמדותו של חיירת אל-שאטר מטעם האחים נפסלה. סקרים שקדמו לסיבוב הראשון אף ניבאו כי יהיו אלה עמרו מוסא ואיש האחים המוסלמים לשעבר עבד אל מונעם אבו אל-פותוח שיעלו לסיבוב השני. בסופו של דבר שניהם לא צלחו את הסיבוב הראשון.

האווירה באולם בקהיר שאותו גדשו עיתונאים רבים – על נשיא מצרי ראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות מלאות – היתה היסטורית. רגע לפני שהחל סולטן את הנאום שבו בישר למצרים ולעולם כולו על זהות מנהיגה החדש של המדינה, קמו הנוכחים להשמעת ההמנון הלאומי. מאחורי השולחן של חמשת חברי הוועדה התנוסס דגל מצרים, לצד ציור של קלפי. ייאמר לזכותה של ועדת הבחירות בראשות פארוק סולטן שהצליחה, אולי בניגוד למצופה, לשמור בחשאיות רבה את תוצאות האמת, בשעה שכלי התקשורת השונים מיהרו לפרסם דיווחים סותרים לגבי זהות המנצח.

סולטן ישב במרכז וחברי הוועדה האחרים מצדיו. הוא החל את הקראת התוצאות רק בשעה רבע לארבע (שעון מצרים), איחור של 45 דקות, ואז במשך קרוב ל-45 דקות נוספות יצא בנאום הגנה על ועדת הבחירות המרכזית ופירט את כל הנתונים לגבי הזיופים והערעורים שבהם דנה הוועדה.

אווירה היסטורית לא פחות נרשמה בכיכר תחריר, "כיכר המהפכה". עשרות אלפי מצרים, כמעט כולם תומכי האחים המוסלמים, הצטופפו להם בכיכר בשעות שלפני ההודעה על הניצחון של מורסי כדי להריע למועמד של התנועה. במטה הקטן של אחמד שפיק הצטופפו כמה עשרות בלבד. ובכל זאת, על אף הסתירה המשמעותית כל כך בין המחנות, פער הקולות בין השניים היה קטן בהרבה ממה שהצטייר בכלי התקשורת: 882,751 קולות בלבד. בימים שקדמו לפרסום התוצאות, רק מעטים מתומכי שפיק יצאו לרחובות כדי להפגין נוכחות. הפעילות שלהם, רק ברשת הפייסבוק, כמעט לא הורגשה. נדמה שכאן אולי טעו כלי התקשורת המערביים והערביים, שהמעיטו בחשיבות הציבור של שפיק שביקש יציבות ושקט במצרים ובעיקר מדינה חילונית.

כך, אחת ההצלחות הגדולות ביותר של האחים המוסלמים במערכת הבחירות הנוכחית היא בהדבקת תדמית "פלול"- שריד המשטר הישן - לשפיק. יתרה מכך, האחים המוסלמים הצליחו לייצר מאזן אימה חדש בעידן הדמוקרטי כשאמרו כי אם המועמד שלהם לא ייבחר, בכוונתם להבעיר את מצרים. זה היה המסר המרכזי שלהם מאז סיום ההצבעה בסבב השני בבחירות - אם מורסי לא יזכה בבחירות, "ישרפו את המועדון". ניתן לומר שהחלטת בית המשפט לענייני חוקה, ערב ההצבעה בסיבוב השני בבחירות לנשיאות, לפזר את הפרלמנט, יצרה תחושה של קונספירציה, שלפיה המועצה הצבאית העליונה מנסה להשתלט על המהפכה ולבטל את תוצאות ההצבעה בבחירות לפרלמנט. באיחור רב, לאחר שכמעט הסתיימה ההצבעה בבחירות לנשיאות, החליטה המועצה גם על תיקונים בחוקה שלמעשה פוגעים במעמד הנשיא. משמעות התיקונים היא שרבות מסמכויות הנשיא בעבר לא יועברו לידי מורסי אלא יישארו בידי המועצה הצבאית העליונה: תקציב, מדיניות חוץ, יציאה למלחמה ושליטה בכוחות המזוינים.

כבר ביום שישי תגבר המשמר הנשיאותי המצרי את השמירה על מורסי ושפיק. כך גם על חברי ועדת הבחירות מחשש שמישהו ינסה להוציא את התסכול שלו עליהם. ניתן לשער שחמשת השופטים שהסכימו להצטרף לוועדה לא תיארו לעצמם שיהפכו לגיבורים בדרמת הדמוקרטיה החדשה או הרפובליקה השנייה של מצרים. ואכן אומה שלמה והעולם כולו עקבו במתח רב אחר הנאום הארוך של סולטן שהסתיים בהודעה החגיגית על מורסי כמנצח הגדול.

ורק דבר אחד שניתן לומר שלא השתנה וניתן היה לראות אותו היטב מאחורי גבם של הקריינים באולפן של ערוץ אל-ג'זירה – פקקי התנועה ארוכים כתמיד. ספק אם מורסי יצליח לפתור את הבעיות הרבות כל כך של מצרים: הכלכליות, החברתיות ואפילו הביטחוניות (שחצי האי סיני הוא רק דוגמה לכך).

אולם מורסי יצטרך להוכיח קודם כל כי בכוונתו לקיים את הבטחתו להפוך ל"נשיא של כולם" ולהימנע מהפיכת מצרים למדינה איסלאמיסטית. זאת בשעה ששפיק יתבקש בעיקר לא להפריע במאבק הצפוי בין המועצה הצבאית העליונה לבין האחים המוסלמים. ואכן הנשיא החדש ייאלץ למצוא דרך למנוע פשיטת רגל כלכלית של מצרים, לוודא כי המדינה תמשיך לקבל הלוואות גדולות מארה"ב ומהקהילה הבינלאומית ולשם כך ייאלץ לבלוע את הצפרדע הנקראת "הסכם השלום עם ישראל". מורסי כבר הודיע בעבר כי אין בכוונתו לבטל את ההסכם הזה, אולם נכונים לו מבחנים לא פשוטים בעיקר לנוכח המתרחש ברצועת עזה ובחצי האי סיני. ומעל הכל, מורסי, יחד עם הנהגת האחים המוסלמים, ייאלץ להחליט אם בכוונתו ללכת לעימות מול המועצה הצבאית העליונה או שמא למצוא שביל ביניים, שיאפשר לשני גורמי הכוח הללו לייצב את מצרים ולהעניק לאזרחיה עתיד טוב יותר.

בהיעדר חוקה, סמכויות מורסי אינן ברורות

מוחמד מורסי, בן 61, נשיאה לשעבר של מפלגת "החירות והצדק", התמודד מטעם האחים המוסלמים לאחר שהמועמד המועדף, המיליונר חיירט א-שאטר, נפסל מהמרוץ. בסבב הבחירות הראשון במצרים שנערך במאי זכה מורסי ב-24% מקולות הבוחרים - יותר מכל מועמד אחר שהתמודד.

מורסי הוא מהנדס במקצועו שהרצה בעבר באוניברסטית נורת'רידג' שבקליפורניה ולאחר מכן באוניברסיטת זגיזג שבקהיר. לאחר סבב הבחירות הראשון לנשיאות, הוא הבטיח שאם ייבחר - יפעל לקידום מצבם של כל האזרחים ולא יעסוק "בחיסול חשבונות". הוא הדגיש כי "הנשיאות תהיה מוסד אזרחי, תם עידן סופרמן". לנוכח היעדר חוקה שתגדיר את תפקידי הנשיא בעידן שאחרי המהפכה ופיזור הבית התחתון של הפרלמנט, עדיין לא ברור מה יהיו סמכויותיו של מורסי או יחסיו עם המועצה הצבאית העליונה.

למרות הביקורת במצרים על רצון האחים המוסלמים להשליט שלטון מוסלמי דתי במצרים וככאלה שהצליחו לגנוב את המהפכה, מורסי טוען שהוא מתכוון לקיים שלטון "דמוקרטי, אזרחי ומודרני". ואולם, עיקר מצעו עוסק בהשבת את האיסלאם לפרלמנט המצרי, לאחר שעל האחים המוסלמים נאסר להתמודד בבחירות לפרלמנט תחת שלטונו של הנשיא המודח חוסני מובארק.

בין השנים 2005-2000 ישב מורסי בפרלמנט המצרי לאחר שנבחר כמועמד עצמאי. הוא זכה לשבחים על יכולותיו הרטוריות ועל הנאומים הסוחפים שנשא בזמן כהונתו. בין אלו בלט נאום ביקורתי כלפי שלטון מובארק שנשא מורסי לאחר תאונת רכבת קטלנית ב-2002.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו