בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלכוד של סלאם פיאד: מוכן להתפטר

הרשות הפלסטינית לא תשלם את משכורות אוגוסט

הפלסטינים יוצאים לרחובות במחאה על המצב הכלכלי, ולמרות ניקיון כפיו ותרומתו לכלכלה, הביקורת מתמקדת בראש הממשלה הפלסטיני

30תגובות

ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד הגיב הערב (חמישי) לביקורת החריפה שנמתחת עליו בשל המצב הכלכלי הקשה ברשות. פיאד אמר כי הוא מוכן להגיש את התפטרותו אם זו תהיה דרישת העם והדבר יביא לפתרון הבעיה הכלכלית. הוא הוסיף כי אינו בטוח מתי ישולמו משכורות חודש אוגוסט לעובדי הרשות.

פיאד משלם מחיר פוליטי על התייקרות הדלק בישראל. האלפים שיצאו אתמול והיום לרחובות הגדה המערבית, מחברון בדרום ועד ג'נין בצפון, כדי למחות על עליית המחירים בשטחים השמיעו קריאות בגנותו של ראש הממשלה ודרשו ממנו להתפטר. אחד המפגינים הגדיל לעשות ושרף את תמונתו של פיאד. אלא שבמקרה הזה, ההמון, מתברר, חכם על חלשים.

אי-אף-פי

פיאד, שמונה מחדש לתפקיד ראש הממשלה ב-2007, לאחר ההפיכה של חמאס בעזה, הצליח לחולל נסים בגדה המערבית. לאחר שנים של אנרכיה וכאוס, חזר השקט לרחובות הערים הפלסטיניות, החמושים נעלמו, כוחות הביטחון עברו שיקום ממושך ויעיל ושבו לתפקד. רבים מכבישי הגדה שוקמו, והממשלה, ובעיקר משרד האוצר שהיה עד לא מכבר תחת פיקודו הישיר, יצאו למלחמת חורמה נגד השחיתות. אנשי עסקים שניהלו מונופולים ברשות נאלצו להתמודד במכרזים (והפסידו, כמובן), קצינים ופקידים שהיו מעורבים בשחיתות סולקו מהשירות הציבורי, ורשימת ההישגים עוד ארוכה ומפוארת.

הבעיה של פיאד היא שהוא לא בא מהארגון הנכון. הוא אינו חבר פתח וגם לא חמאס. הוא צבר אויבים רבים בשני הארגונים הללו, בין היתר באיגודים המקצועיים שבשליטת פתח, אך גם בקרב אותם אנשי עסקים וחמולות ששלטו בשוק הפלסטיני בימי אוסלו הזוהרים ומלאי פרשות השחיתות. פיאד קיווה אולי שדווקא עצמאותו הפוליטית תעניק לו תמיכה בדעת הקהל, אולם מתברר שהציבור הפלסטיני אינו מסתפק בניקיון כפיים ורוצה גם פריחה כלכלית שמסרבת לבוא.

הגדה המערבית חווה האטה משמעותית בצמיחה, וממשלת פיאד מתקשה לשלם את משכורות פקידיה. ערב רב של הסכמים כלכליים, ובראשם הסכמי פאריס קושרים את כלכלת הגדה המערבית לכלכלת ישראל. לקשר הזה יש יתרונות מסוימים, כמו כספי המכס שמספקים לרשות הכנסה שנתית של קרוב לחצי מיליארד דולר, אולם גם חסרונות: החל מכספים שישראל אינה מעבירה לרשות על אף שהיא אמורה לעשות זאת (מס קנייה, לדוגמה) וכלה במחיר הדלק שתלוי לחלוטין בצד הישראלי. במקביל, המדינות התורמות השונות, ובעיקר מדינות ערב, אינן עומדות בהתחייבויות שלהן כלפי הרשות הפלסטינית. במלים אחרות, לפיאד ולממשלתו אין כסף לגמור את החודש.

כל אלה הופכים את משימת ניהול ענייני המדינה במישור הכלכלי לבלתי אפשרית. באותה שעה ממש, כלכלת עזה ממשיכה בפריחה מהירה, בין היתר בשל "אזור הסחר החופשי" מתחת לרפיח, קרי 1,200 מנהרות בין מצרים ועזה, שמספקות, לדוגמה, דלק לרצועה במחיר מגוחך. מדינות ערביות כמו קטאר דווקא מסייעות לממשלת חמאס. הרשות, בהחלטה מדינית, ממשיכה בינתיים לשלם משכורות של כ-60-70 אלף פקידים ברצועה, שעבדו עבורה בעבר וכעת מקבלים משכורת מבלי ללכת לעבודה בכלל.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) אינו מעורב כמעט בענייני הכלכלה השוטפים (אתמול היה בעוד ביקור בחו"ל, הפעם בקהיר) וכל הזעם מופנה דווקא נגד פיאד - אותו אדם שהצליח לחולל פלאים, לשפר את המצב הכלכלי ולהביא עוד ועוד תרומות, אך מבלי שיהיו לו הגייסות הפוליטיים שישמרו על גבו. באופן צפוי כמעט, אמש הופיעו כבר האמירות הראשונות שטענו כי האיש שוקל להתפטר מיד עם שובו של אבו מאזן לרמאללה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו