בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האחים הקטנים של האחים המוסלמים

החוששים מברית בין האחים המוסלמים במצרים ובסוריה שוכחים שאלה בדמשק חלשים בהרבה מאלה בקהיר. לכן, הדיון על נפילת אסד עדיין מוקדם

תגובות

נאומו של נשיא מצרים מוחמד מורסי לפני שרי החוץ של הליגה הערבית ביום רביעי שעבר הציג סוף סוף עמדה מצרית חד-משמעית: "זה איננו הזמן המתאים לרפורמות, אלא לשינוי... אל תאזינו לקולות שקוראים לכם להישאר בשלטון", הציע מורסי לבשאר אסד. שלא כמו בנאומו בכינוס המדינות הבלתי מזדהות בטהראן, שבו הטיל את האחריות לטבח בסוריה על המשטר, וכינה אותו "משטר פושע", הפעם הוא קרא לאסד לעזוב את השלטון.

במשך חודשים התחבטה הליגה הערבית בין עמדתו של מזכ"ל הליגה, נביל אל-ערבי, לבין עמדתן של סעודיה, כוויית, קטר ובחריין. בין סנקציות שיחייבו את אסד ליישם רפורמות ולהתחיל בדיאלוג של ממש עם האופוזיציה, לבין דרישת מדינות המפרץ לחמש ולממן את האופוזיציה הלוחמת. מצרים, כמו הליגה, התנדנדה עד לאחרונה בין שתי התפישות הללו.

מורסי חתך. זו תהיה גם העמדה שיציג למארחיו בוושינגטון, לשם יגיע בעוד כעשרה ימים. עמדתו הקשוחה, שנעצה פיגיון מושחז בבטן האיראנית, והשעתה בינתיים את הסיכויים לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, עודדה אמנם את פעילי האופוזיציה הסורית, אבל בה בעת עוררה בקרב אינטלקטואלים סורים בגולה חששות מפני "ברית בין אחים מוסלמים", שעלולה להעניק רוח גבית לתנועת האחים בסוריה.

רויטרס

הדיונים על דמותה של סוריה אחרי נפילת אסד מקדימים אמנם את זמנם. כאשר מדינות המערב מתקשות לסייע לכוחות המורדים להכריע את המערכה הצבאית, כשהמיליציות שלוחמות בסוריה נאלצות לפנות לארגוני מאפיה וסוכני נשק כדי לרכוש רובי סער במחירים שמגיעים לאלפיים דולר לרובה ושני דולר לכדור, וכאשר מחלוקות בין המיליציות הלוחמות מונעים הקמת מפקדה מאוחדת - קשה להתייחס ברצינות לשיחות על הקמת ממשלה מאוחדת גולה או על לוח זמנים לכינונה.

ואולם כמו במצרים בתקופת המהפכה, כך גם בסוריה - הגוף הגדול והמאורגן ביותר הם האחים המוסלמים. הם מחזיקים ברבע מ-310 חברי המועצה הלאומית הסורית - גוף האופוזיציה הסורית הגדול ביותר שפועל בגולה. סגן נשיא המועצה הוא מוחמד פארוק תייפור, בכיר בתנועת האחים. גם מי שהיה המדריך הכללי של התנועה, עלי סדר אל-דין אל-ביאנוני, הוא חבר פעיל במועצה. הם ממונים על אגף הלוגיסטיקה והסיוע במועצה וכך שולטים על חלק נכבד מתקציבה. בתוך סוריה הם מקיימים מערכת שירותים לאזרחים ואף השתלטו על הרשות להגנת האזרחים והפכו אותה למעין זרוע צבאית של ארגונם. רשות לא רשמית זאת היתה עד לאחרונה בשליטת ארגון צבאי דתי בשם "ניצי סוריה", שהחליט להתנער מן הרשות אחרי שהאחים השתלטו עליה.

לאחים בסוריה יש גם מקורות מימון עצמאיים שנבנו במשך עשרות שנים, והם מאפשרים לתנועה לממן פעילות צבאית או אזרחית באופן עצמאי. אולם בשונה מתנועת האחים במצרים, בסיס התמיכה של האחות הסורית מוגבל בהרבה. הסיבה לכך נעוצה בדיכוי האלים וחסר הפשרות שניהל משטר אסד האב במשך עשרות שנים נגד התנועה. הסניף הסורי של האחים, שהוקם בשנות ה-40 על ידי ד"ר מוסטפה אל-סיבאעי, ידיד ועמית של חסן אל-בנא מייסד התנועה במצרים, ראה במשטר מפלגת הבעת' החילוני שתפש את השלטון בסוריה ב-1963 אויב מר שירחיק את המדינה מהגשמת חלום מדינת ההלכה.

מאותה שנה, ואף שקודם היו נציגי האחים שותפים בפרלמנט הסורי, החלה מלחמת חורמה בין האחים למשטר. שיאה היה ב-1982, כאשר רפעת אסד, אחיו של הנשיא אז חאפז אסד, פיקד על חיסולם של עשרות אלפי נאמני התנועה בעיר חמה. במשך שלושה שבועות הוא הפציץ את העיר, פשט על בתיה, הוציא להורג ללא הבחנה והרס את התשתית הארגונית והאזרחית של התנועה. אולם לטבח הזה, שטבוע היטב בזיכרונם של הסורים ושל העולם, יש עוד צד. קדם לו רצח של אינטלקטואלים, רופאים, עורכי דין ואזרחים פשוטים, על ידי האחים המוסלמים. הטרור שזרעו האחים בסוריה בשנות ה-70 גרם למשטר לחוקק ב-1980 חוק שהטיל עונש מוות על כל מי שהורשע בחברות בתנועה.

לא רק המשטר ראה באחים איום. אזרחיה החילונים של המדינה, אינטלקטואלים, חברי איגודים מקצועיים ואנשי עסקים, התייחסו לאחים כאל איום על אופיה של המדינה. הוכחה לכך אפשר לראות בכך שהטבח בחמה, כמו התנגשויות קטלניות בין המשטר לאחים, לא חוללו תנועת מחאה ארצית בעד האחים.

לעומת המשטרים במצרים, שנאבקו באחים, אבל למרות ההכרזה עליהם כעל תנועה בלתי חוקית הניחו להם לקיים את מערכות ההדרכה וההטפה ואף לקחת חלק בחיים הפוליטיים - בסוריה מצבם שונה. הרס התשתית הארגונית של התנועה שם מנע ממנה לקיים מערך גיוס והטפה, ורוב מנהיגיה נמלטו לחו"ל והמשיכו לנהל את ענייניה מרחוק.

מול האחים המוסלמים פועלים עכשיו מצד אחד יריביהם מן התנועות הסלפיות, שהקימו גדודים לוחמים בסוריה, ומצד אחר הכוחות החילוניים, שמתנגדים להפיכתה של סוריה למדינת הלכה. האחרונים מבקרים גם את המועצה הלאומית הסורית על כך שהיא נשלטת לדעתם על ידי האחים, ולכן אינה יכולה לייצג את סוריה "האמיתית".

ואולם, גם ללא ההתנגדות הזאת, קשה להניח שהאחים המוסלמים בסוריה ישתלטו על המדינה כפי שעשו חברי התנועה במצרים. כשליש מאזרחי סוריה מורכבים ממיעוטים נוצריים ועלאוויים שלא יתמכו בתנועה. גם שבטי הבדווים והכורדים, שמהווים יחד חלק נכבד באוכלוסייה, רחוקים מן האידיאולוגיה של התנועה. נראה כי מי שחושש ממהפכה איסלאמית כלל-ערבית על רקע ניצחונות הזרמים הדתיים במצרים ובתוניסיה, צפוי להפתעה בסוריה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו