בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות | האביב עוד ישוב

בפעם הבאה הזעם ישטוף גם את ישראל

השביתה בתחבורה הציבורית והפגנות הפלסטינים נגד הנהגתם שככו, אך המשבר לא נעלם. ככל שהמצב יחמיר, לשאלה איפה הכסף תצטרף גם מחאה נגד הכיבוש

77תגובות

המחאה החברתית הפלסטינית, שנמשכה כמעט שבעה ימים ברחבי הגדה המערבית ודעכה לקראת סוף השבוע, מסמלת במובנים רבים את סופו של עידן הרשות הפלסטינית, המוכר והנוח לממשלת ישראל.

האלפים שיצאו לרחובות והתעמתו עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, השליכו נעליים על תמונתו של ראש הממשלה סלאם פיאד ותקפו את סמלי הרשות, חשפו במערומיו את רעיון "השלום הכלכלי" מבית היוצר של ראש הממשלה בנימין נתניהו. חולשתו של הפתרון הזה – לסייע לכלכלה הפלסטינית במידת מה כדי לייצר שקט ביטחוני – התגלתה במלואה.

הכלכלה הפלסטינית עוברת סוג של מיתון או האטה ויחד עמה נחלש מעמדם של הרשות, מנגנוני הביטחון ומקבלי ההחלטות ברמאללה. בישראל אולי מפנטזים על המשך המדיניות של בת יענה: המשך הבנייה בהתנחלויות, הימנעות ממשא ומתן מדיני, ירידה לחייו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), והתעלמות מהטרור היהודי. אך ספק אם ניתן יהיה להמשיך כך עוד זמן רב.

הבועה הזו של השקט הביטחוני שיצרו ישראל והרשות בשנים האחרונות בגדה, עלולה להתפוצץ כבר בשנה הקרובה, לנוכח המדיניות הישראלית והמצב הכלכלי המידרדר. אמנם גם השבוע ניסו בישראל להמשיך בכיבוי השריפות הקטנות: להעביר כספי מסים של הרשות מוקדם יותר, לתת 5,000 אישורי עבודה חדשים. אך נראה שהממשלה בירושלים ובעיקר העומד בראשה, מסרבים לראות את מה שכבר מסתמן באופק: המשבר התקציבי שהרשות סובלת ממנו וככל הנראה רק יוחרף בקרוב, עלול לגרום לתסיסה קשה בקרב תושבי הגדה. תחילה אולי יופנה הזעם נגד הרשות הפלסטינית, אך בסופו של דבר יתפשט ויופנה גם נגד ישראל.

רויטרס

העם רוצה צדק חברתי

הציבור הפלסטיני בגדה הבין השבוע ישירות את מה שראה עד כה בערוצי הלוויין הערביים – שיש לו יכולת להשפיע על החלטות הממשלה. ביום שלישי נכנע פיאד ללחץ הכבד של המפגינים שדרשו את ראשו, והוריד את מחירי הדלק ואת המע"מ שהועלו קודם.

וזה עבד, כנראה. מיום שלישי נרשמה דעיכה במחאה החברתית הפלסטינית. הפגנות סטודנטים, שתוכננו ליום רביעי ברמאללה, נערכו בקמפוסים ברחבי הגדה ולא נרשמו אירועים אלימים.

התחבורה הציבורית שבה לפעול כסדרה ומזכ"ל איחוד אגודות הפועלים הפלסטינים (ההסתדרות) שאהר סעד, איש פתח, הודיע כי איגוד הנהגים בתחבורה הציבורית החליט על הקפאת צעדי המחאה לאור הבנות שאליהן הגיע עם שר התחבורה עלא זידאן.

ואכן, המחאה וההפגנות השבוע התחילו מנהגי התחבורה הציבורית. בסוף השבוע שעבר השביתו הנהגים את ההסעות לשעה אחת, וביום שני השביתו ליממה שלמה. "שבתנו בגלל המחירים, בגלל המסים ובגלל הרשות הפלסטינית, שגונבת את כספי המסים", אומר ה', נהג מונית בתחנת "מוג'מע ביר זית", שברחוב אל-ארסאל במרכז רמאללה.

עשרות מוניות חיכו לתורן בתחנה, ביום שלישי בצהרים. ה', כמו עמיתיו לעבודה, המתין שהמונית תתמלא כדיי להסיע נוסעים לכפרים שמצפון לרמאללה. "אני מרוויח כ-1,500 שקלים בחודש ואם ליטר עולה לי כמעט שבעה שקלים, איך אחיה? ממה? אנחנו משלמים כפל מסים: פעם למשרד התחבורה ופעם לעיריית רמאללה. למה?"

עוד ועוד נהגים התקרבו כדי להקשיב לדברים. "הרשות גוזלת את הכסף שלנו והבכירים שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר בחו"ל", אמר ש', אף הוא נהג בתחנה, והוסיף שמשרד התחבורה הפלסטיני מתיר לנהגים להסיע רק שבעה נוסעים במונית שבישראל מותר להסיע בה עשרה. "אנחנו רוצים שיעלו את מספר הנוסעים ויורידו את מחירי הדלק", הוא אמר.

הנהג אחמד, מאחד הכפרים שמצפון לרמאללה, פתח בסדרת הערות, שהזכירו את הקמפיין של יאיר לפיד. "איפה הכסף?" הוא שאל. "אני עובד מ-5:30 בבוקר עד 6:30 בערב. 70 שקלים ביום. אנחנו שישה בני אדם בבית והשכירות עולה לי 500 שקלים. איך אני יכול לשלם? אני אומר לך, אני מוכן לעזוב את הגדה ברגע שאני אצליח".

רויטרס

השאלה אם הם מוחים נגד ראש הממשלה מפני שהם תומכי פתח, מכעיסה אותם. "אנחנו לא ממפלגה או ארגון, אנחנו בעלי מוניות", מסביר אחמד. "המצב פה כל כך קשה, שאני מבטיח לך, אם ישראל תאפשר לכולם לעבוד בתחומה, לא יישאר כאן בן אדם אחד".

הניסיון להבין מדוע דווקא פיאד הוא הכתובת לעוינות אף על פי שעבאס קובע את המדיניות, מעורר זעם גם כלפי הראיס. "אם עבאס מינה את פיאד, שיילך גם הוא", אומר י', חברו של אחמד. "המטרה שלנו היא לחיות בשלום. עזוב אותך מפוליטיקה וממדיניות. רק לחיות בשלום ובכבוד עם פרנסה נורמלית".                         

אבל איך אתם מסבירים את כל המסעדות, הקניונים החדשים ברמאללה?
"אתה טועה", אומר אחמד. "רמאללה זה כמו תל אביב אצלכם. בוא לכפרים, תראה מה הולך שם". י' טוען שאם המצב הכלכלי יימשך כפי שהוא כיום, "האביב הערבי", ייהפך ל"אביב פלסטיני". כנראה שגם ברשות מבינים זאת והפאניקה ניכרת. בשבוע שעבר, כשבשידור חי מטול כרם של הטלוויזיה הפלסטינית, הושמעה ביקורת נגד הרשות, מישהו בצוות השידור החליט לכבות להם את הסאונד. הביקורת אולי לא נשמעה בטלוויזיה אבל ניתן לשמוע אותה בכל פינה בגדה.

יומולדת שמח אוסלו

שלשום מלאו 19 שנים לחתימת הסכמי אוסלו. על פי ההסכם המקורי, לאחר חמש שנים מיום החתימה, אמורה היתה לקום מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל. גם הסכמי פאריס, שאת ביטולם דרשו המפגינים הפלסטינים, נחתמו שנה לאחר מכן במסגרת ההסכם המדיני הזמני, עד להקמתה של המדינה הפלסטינית.

אחד מאדריכלי אוסלו בצד הפלסטיני, אחמד קריע (אבו עלא) שחתם על הסכמי פאריס, נפגש בתחילת השבוע עם עיתונאים ישראלים. ההנהגה הפלסטינית צריך לומר, ממעטת בדו שיח עם התקשורת הישראלית, אולי גם היא התייאשה מההתעלמות הישראלית מהסוגיה הפלסטינית. "שמעון פרס בוודאי זוכר כיצד במשך שעות התעכבנו במו"מ באוסלו בגלל שתי המלים 'לא תעלה' שתקופת הביניים לא תעלה על חמש שנים", נזכר אבו עלא.

הוא הביע פליאה לנוכח המדיניות של ישראל, ש"מדברת על פתרון של שתי מדינות לשני העמים אבל הורגת אותו", הוא אומר. "אני לא מבין מה בכלל מרוויחה ישראל בהמשך הבנייה בהתנחלויות או בהתקפות על פלסטינים? הרי אם תהרגו את פתרון שתי המדינות מה קיבלתם? מה החלופה? מדינה אחת. וזה לא האינטרס הישראלי". מוזר. מנהיג פלסטיני מסביר בפשטות לעיתונאים ישראלים את מה שבירושלים מתקשים להבין. הוא גם בטוח שהפלסטינים לא ייצאו נגד ההנהגה: "אינתיפאדה נגד הרשות? תשכחו מזה. אינתיפאדה לא תהיה רק בגלל מחירי הלחם, היא תהיה בגלל הכיבוש ונגדו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו