בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצרות הישראליות של הנשיא המצרי

המלים החמות אותן שיגר מוחמד מורסי לנשיא שמעון פרס חוללו סערה במדינה: "איך אפשר לכתוב כך אחרי שישראל הרגה קצינים מצרים בסיני?"

38תגובות

מאז שמוחמד מורסי שיגר את כתב אמנת השגריר לנשיא שמעון פרס לפני כשבועיים, העיתונות במדינה לא חדלה לנעוץ בנשיא המצרי את חיציה. את כתב האמנה, שנשלח כנהוג עם השגריר, פתח מורסי במלים "יקירי וידידי הגדול" וסיים בחתימה "ידידך הנאמן מוחמד מורסי". הביטויים הללו חוללו סערה שאילצה את דוברו של מורסי לתרץ בכך שמדובר ב"נוסח שגור ורגיל שנשלח לכל ראשי המדינות כחלק מהבקשה להעניק לשגריר את אמנתו".

אך ההסבר הזה רחוק מלהשביע את רצונם של מתנגדי הנשיא. "האיגרת הזאת גרמה להלם ברגשות המצרים", כתב השבוע גלאל עארף בעיתון החילוני "אל-וופד". "זאת כאשר ימים ספורים קודם לכן קרא המדריך הכללי של האחים המוסלמים, מוחמד בדיע, לצאת לג'יהאד נגד ישראל. מה שהכעיס אותי במיוחד, היתה הפסקה שבה כתב מורסי שהוא שואף לדבוק ביחסי האחווה אשר למרבה המזל קושרים את שתי מדינותינו", כותב עארף, "רגשות אחווה? אחרי כל מעשי הטבח שביצעה ישראל נגד העמים הערבים? אחרי כל הסירוב המצרי לנרמל את היחסים עם ישראל? אחרי שכדורי ישראל הרגו קצינים מצרים בסיני? אחרי שישראל זוממת לגזול מהמצרים את מימי הנילוס שהיא שותה (הכוונה לחשד המצרי שישראל פועלת יחד עם אתיופיה ומדינות אפריקאיות אחרות לבנות סכרים על הנילוס. צ"ב)".

את עליאן עליאן, שהתייחס היום (רביעי) לנושא בעיתון הדתי "אל-סביל", הכעיס דווקא ההסבר שנתן דוברו של הנשיא לנוסח המכתב. "האם איגרות רשמיות הן פסוקים מהקוראן שאי אפשר לשנות את נוסחן?", תמה עליאן. הכותב ניצל את הסערה כדי לבוא חשבון עם מורסי גם על טקס הזיכרון ל"מלחמת אוקטובר" (יום הכיפורים), על כך ש"שכח" לציין שבמלחמה ההיא "גרם סאדאת לכך שמצרים חתמה על מה שקרוי 'הסכמי שלום' שפרצו את הדרך לנורמליזציה עם האויב הציוני והעניק לישראל ערוץ לקשרים דיפלומטיים עם מדינות אפריקה ואסיה... היכן כל הבטחותיו של מורסי לשנות את הסכמי השלום עם ישראל? דבר מהן לא בוצע עד כה".

רויטרס

גם בתוך שורות האחים המוסלמים זוכה מורסי לקיתונות של ביקורת. אחד החברים הבכירים בתנועה, אחמד אל-חמראווי, הודיע בשבוע שעבר על התפטרותו מחברותו בתנועה "בגלל המכתב ששלח מורסי לפרס ובגלל שהנהגת התנועה לא מצאה לנכון להתנער מהמכתב או לגנותו". נציגי האחים מיהרו להבהיר שאל-חמראווי כלל איננו חבר בתנועה ולכן אין לו מאיפה להתפטר, אבל הסערה שהוא חולל בעצם ההודעה כבר הסבה נזק למורסי.

מורסי עצמו הודיע שלשום שהוא מתכוון לבדוק ולשנות את נוסחי האיגרות שנשלחות יחד עם כתבי האמנה, אבל גם ההודעה הזאת לא הרגיעה ולא תרגיע את החוגים האינטלקטואלים והפוליטיים שמתנגדים למורסי ולאחים. במיוחד בזמן שהמדינה שרויה במאבק לוהט סביב ניסוח החוקה החדשה ולקראת בחירות חדשות לפרלמנט.

מכתבו של מורסי לפרס הפך באחת ל"סעיף פוליטי" במאבקם של חילונים וליברלים נגד שלטונם של האחים המוסלמים, ולתחמושת נפיצה בידי יריביו הסלאפים של מורסי שחרדים לגורלה של הדת במדינה – כלומר, למעמדם הפוליטי. אתמול למשל, טען מונתסר אל-זיאת, עורך דינה של תנועת "הקבוצה האסלאמית" (התנועה הקיצונית הדתית שממנה יצא בעבר רוצחו של סאדאת), כי מזה שלושה חודשים מצויה בידי גופי המודיעין המצרים רשימה של 30 סוכני מוסד שפועלים בסיני. לדברי אל-זיאת, מורסי מכיר היטב את הרשימה, אבל עד כה לא עשה דבר כדי לעוצרם. לטענתו של אל-זיאת, מורסי מעדיף להאשים את התנועות הסלאפיות בטרור בסיני במקום לתפוס את האשמים האמיתיים - סוכני המוסד.

מורסי, שצפוי לבקר בוושינגטון אחרי הבחירות לנשיאות בארצות הברית, זכה השבוע לתזכורת - אמריקאית דווקא - שלסלאפים יש כוח ומעמד אפילו בבית הלבן. בעקבות הפרסום בניו יורק טיימס על השיחות והמפגשים האינטנסיביים שהשגרירות האמריקאית בקהיר מנהלת עם נציגי הסלאפים, הסבירו הסלאפים כי "אין מניעה להתייעץ ולדבר עם האמריקאים, ואין בכך כדי להעיד על כוונה לנרמל את היחסים עם ארה"ב". הסלפים יכולים להרשות לעצמם לדלג בין עמדה לעמדה, בעוד שמורסי והאחים שמצפים לסיוע האמריקני, כלואים בתוך עמדה מחייבת.

כאשר בישראל "מודאגים" מהכתף הקרה שמפגין המשטר המצרי כלפי נציגים ישראלים בכירים, כאשר טלפונים לא נענים או הזמנות אינן מגיעות, ראוי גם לבחון את מערכת הלחצים שמופעלת על מורסי, כשלרשותו לא קיימת עוד מערכת דיכוי הדעה שעמדה לרשותו של מובארק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו