בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האביב הערבי חי ברחובות קהיר, וספק אם מורסי יכול לשים לו קץ

לא ברור אם הנשיא העריך את היקף ההתנגדות להחלטה להרחיב סמכויותיו. אך כעת, כשהמחאה מאיימת לגלוש למרי, הוא נדרש לצעדי בלימה

55תגובות

"מורסי שם קץ לאביב הערבי" כתב היום (שבת) הפובליציסט החשוב עבד אל-רחמן אל-ראשד בעיתון א-שרק אל-אווסט. "החלטותיו חשובות ומאיימות כמו אירועי המהפכה. מורסי נבחר לנשיא, אך הוא גם מערכת המשפט והוא גם המחוקק". "מורסי הגיש לנו פצצות זמן עטופות במשי שיתפוצצו בפרצופנו", תקף עמאר עלי חסן בעיתון המצרי הליברלי "אל-וטן" .

כצפוי, גם מערכת המשפט במדינה סוערת נוכח שורת הצעדים שמחזקים את שליטתו במערכת הפוליטית והמשפטית, עליהם הכריז שלשום. "ההחלטות של מורסי הן התקפה על עצמאות מערכת המשפט" קבעה היום מועצת השופטים המצרית בתום דיון חירום. שופטים באלכסנדריה אף פתחו בשביתת מחאה ללא הגבלה ועל פי דיווח במדינה, השופטים הודיעו כי הפעילות בכלל בתי המשפט ובמשרד התובע מוקפאת עד שיבוטלו ההחלטות האחרונות. בכיכר תחריר שקמה לתחייה ממשיכות ההפגנות נגד מורסי כשלצידן מפגינים תומכיו של הנשיא. מנגד, תנועת האחים המוסלמים קראה היום לקיים עצרת תמיכה המונית במורסי.

גם היום נרשמו עימותים בין מפגינים וכוחות משטרה בקהיר, אם כי בהיקף נמוך מאתמול. ההתכתשויות בין תומכי הנשיא למתנגדיו גרמו ליותר מ-300 פצועים. מנהיגי תנועות ליברליות וחילוניות כמו מוחמד אל-בראדעי, עמרו מוסא וחמדין סבאחי, כולם התחרו על כהונת הנשיאות וכשלו, חזרו לתחריר כדי להנהיג את המחאה נגד החלטות הנשיא, שהחשובה בהן היא עליונות החלטותיו על מערכת המשפט ולמעשה על החוק. נאומו הנסער של מורסי, שנמשך 45 דקות, לא הצליח לשכנע את יריביו - גם כאשר התחייב שאינו מתכוון להרע לאיש, וגם כאשר הסביר כי ההחלטות נועדו "לשמור על המהפכה". אותה מהפכה שהעלתה את הנשיא לשלטון על גבי המפגינים בכיכר תחריר, משרטטת עכשיו את גבולות ההסכמה בין הציבור לבינו.

"ההחלטה לפצות את משפחות הפצועים שנפגעו מפעולות המשטר של מובארק בעת המחאה בשנה שעברה (ולא רק את משפחות הקרבנות) היא עלבון", נכתב בעיתוני מצרים, בהם גם עיתונים ממשלתיים. "הקרבנות לא שפכו דמם בשביל פיצוי כספי אלא עבור עקרונות ורעיונות שבהם פוגע עכשיו מורסי". המחאה העצומה הזאת, שמאיימת להשבית את מערכת המשפט, היא עכשיו האתגר הקשה ביותר מולו עומד הנשיא המצרי דווקא אחרי –ואולי בגלל – ההישג המדיני הגדול שגרף במבצע "עמוד ענן".

מה גרם להחלטות הדרקוניות הללו, שקובעות בין היתר שאין לערער בכל ערכאה משפטית על ההחלטות שקיבל הנשיא מאז מונה ביוני שעבר, וכי שום בית משפט אינו רשאי לפזר את ועדת ניסוח החוקה או את הבית העליון של הפרלמנט? מורסי מודאג מכך שהמחלוקות בוועדת ניסוח החוקה, ובמיוחד זאת שנוגעת לניסוח מעמדה של ההלכה המוסלמית, והתפטרותם של רבים מחבריה על רקע זה, יעכבו את סיום הניסוח שנועד למחצית דצמבר ומכאן גם לעיכוב בבחירת הפרלמנט החדש. יתר על כן, בפני בית המשפט החוקתי עומדת תביעה לפזר את ועדת ניסוח החוקה משום שאיננה מייצגת את כל שכבות הציבור ויש בה רוב של נציגים של התנועות האיסלאמיות. ועדה זאת כבר פוזרה פעם אחת בעבר ואם בית המשפט החוקתי יחליט לפזרה שוב, עלולים מורסי והאחים המוסלמים לאבד את השליטה על ניסוחה ולעכב את חזרתה של מצרים לאורח חיים פרלמנטרי למשך חודשים ארוכים. אולם בעוד שהשאיפה לסיים את ניסוח החוקה, שמורסי העניק לה עכשיו חודשיים נוספים, היא שאיפה ראויה, האמצעי בו בחר לכלוא את הוועדה פסול ומאיים.

לא ברור אם מורסי העריך את היקף ההתנגדות והמחאה להחלטותיו. אולם עתה, כאשר המחאה התפתחה גם לאלימות בין שוטרים למפגינים ובין תומכיו למתנגדיו, ומאיימת לגלוש למרי שעלול לצאת משליטה, נדרש מורסי לצעדי בלימה. שר המשפטים אחמד מכי כבר הודיע כי בכוונתו לנהל מו"מ עם אגודת השופטים על התנגדויותיהם להחלטות של מורסי, כשהוא "שותף לחלק מהסתייגויותיהם", ואילו יועצו הפוליטי של מורסי אימן אל-סיאד העריך אתמול כי הצעה לקיים בחירות מוקדמות לפרלמנט, עוד לפני סיום ניסוח החוקה, היא "הצעה מצוינת" שתידון היום (שבת) בישיבת החירום של מועצת יועצי הנשיא. החלטה כזאת, אמר אל-סיאד תכונן מחדש את הפרדת הסמכויות בין הזרוע המבצעת למחוקקת, ותחזיר את הנשיא למעמדו כראש הרשות המבצעת. ייתכן שלקראת סוף היום או מחר, יודיע מורסי על שורה של "החלטות משלימות" אשר יקהו את חומרת ההחלטות הנוכחיות.

מצרים מתנהלת ללא פרלמנט מאז חודש יוני שבו פסל בית המשפט החוקתי את בחירתם של שליש מחברי הפרלמנט על רקע אי סדרים חוקיים באופן הצגת מועמדותם. מורסי, שנטל לעצמו את סמכויות החקיקה, שהיו בידי המועצה הצבאית העליונה, הפך מאז למחוקק ולראש הרשות המבצעת. החלטותיו החדשות מעמדיות אותו גם מעל לרשות השופטת. קיום בחירות מוקדמות גם הוא איננו פתרון מיידי, שכן נראה שמורסי ירצה תחילה למצות את חודשי ההארכה שהעניק לוועדת ניסוח החוקה, ורק אם לא תגיע להסכמה יכריז על בחירות שההכנות להן גם הן יימשכו בין חודשים לשלושה.

בינתיים ממשיכה כיכר תחריר לשמש כ"פרלמנט" ציבורי שמבהיר לממשל את מגבלות כוחו. מורסי אולי נגוע בשאיפה לשלטון כל יכול, אבל זו כבר איננה עוד מצרים של מובארק או סאדאת. כאשר גם עיתונים ממשלתיים שלהם עורכים שמונו על ידי מורסי מבקרים בחריפות את ההחלטות וכאשר תנועות ליברליות יוצאות בשצף קצף ללא מורא נגד השלטון, ספק אם מורסי אכן "שם קץ לאביב המצרי".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו