בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משאל העם במצרים: ניצחון פוליטי, כישלון ציבורי

החוקה החדשה והשנויה במחלוקת אושרה, אך האחים המוסלמים והאופוזיציה כבר ממשיכים למערכה הבאה: הבחירות לפרלמנט. התושבים כבר התעייפו

8תגובות

כמו על פי תסריט קבוע מראש, מתכוננים מנהיגי האופוזיציה במצרים לקרב המשפטי על תוצאות משאל העם. טענתם העיקרית היא שתוצאות המשאל זויפו, שולם שוחד, כספי קרנות צדקה שימשו לקניית קולות, האחים המוסלמים שיגרו שיירות של אוטובוסים עמוסות בבוחרים והורו להם כיצד להצביע - ועל כל אלה, קראו, יש לקיים ועדת חקירה משפטית ש"תוכיח את האמת".

תוצאותיו הסופיות של משאל העם אמנם עדיין לא פורסמו, אבל גם האופוזיציה מודה, שלמרות התקלות והזיופים לכאורה, הציבור המצרי אישר את החוקה. האם זכתה ב-71 אחוזי תמיכה כפי שאומרים האחים או רק ב-56% כפי שטוענים מנהיגי האופוזיציה, האם רק 30% מבעלי זכות ההצבעה באו לקלפיות או לפחות 52%, כפי שטוענים האחים המוסלמים, על כך צפויה להתפרסם היום (שני) הודעה רשמית מטעמה של ועדת הבחירות העליונה, שתבחן גם את טענות הזיוף.

בינתיים מצביעות התוצאות הבלתי-רשמיות שבשני סיבובי המשאל השתתפו כ-33% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 46% שהשתתפו בבחירות לנשיאות בסיבוב הראשון ו-56% בסיבוב השני ולעומת שיעור השתתפות ממוצע של כ-62% בבחירות לפרלמנט שהתקיימו בשלושה שלבים לפני שנה.

שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית - אם כי גבוה בהרבה מזה שהיה מקובל במשאלים ובבחירות בתקופת מובארק - עלול להצביע על מידת האמון שהולכת ופוחתת ביכולתו של הציבור להשפיע על מבנה המשטר, או על עייפות שהולכת וגוברת מהתהליך הפוליטי הארוך שנמשך כבר חודשים רבים ושאינו מחולל את השינוי המיוחל ברמת החיים או באופק הכלכלי.

האחים המוסלמים מצדם יידרשו עכשיו לבחון היכן נכשלה המערכת הארגונית שלהם, ובכך הולידה תוצאה שמעידה על כישלון ציבורי למרות ההישג הפוליטי. אתמול התפתלו נציגי האחים המוסלמים כאשר נדרשו להסביר את שיעור ההשתתפות הנמוך, שכצפוי נוצל היטב על ידי מנהיגי האופוזיציה. אלה מיהרו לטעון כי אם החוקה אושרה בתמיכתם של כ-10.5 מיליון מתוך 52 מיליון בעלי זכות בחירה, היא איננה מייצגת את רצונם של רוב אזרחי מצרים ולכן יש לשנותה או לבטלה.

שיעור ההשתתפות נמוך במיוחד, כ-24%, נרשם דווקא במחוזות הדרומיים של מצרים כמו סוהאג, אסואן, וקינא, שמאופיינים באוכלוסייה דתית שמרנית, ושבהן נמצאים מרכזי תמיכה חשובים של האחים המוסלמים ושל התנועות הסלפיות. במחוזות אלה נרשם אמנם שיעור עצום של תמיכה בחוקה, 85%-76%, אולם במספרים מוחלטים, היו אלה המחוזות שהעניקו את התמיכה היחסית נמוכה. בקהיר, לעומת זאת, נרשם ניצחון למתנגדי החוקה כאשר כ-57% מן המצביעים, למעלה ממיליון ורבע בני אדם, הצביעו נגד החוקה. להתפלגות זאת יש חשיבות פוליטית עצומה, שכן היא מבהירה שמרכז ההתנגדות לשלטון האחים המוסלמים נמצא בקהיר, מרכז שמסוגל להציב אתגרים פוליטיים ומעשיים בדמות הפגנות והשבתות במקום החיוני ביותר במדינה.

ואולם, מלחמת המספרים עשויה להתפוגג בימים הקרובים, שכן בעקבות תוצאות המשאל תעבור מצרים אל המערכה הפוליטית הבאה - המחלוקת שתלווה את ניסוח חוק הבחירות לפרלמנט והבחירות עצמן שיתקיימו כנראה בתוך חודשיים. לעומת הבחירות הקודמות לפרלמנט - שהתקיימו על רקע האופוריה האדירה שליוותה את הפלת שלטון מובארק ושבהן נתפשו האחים המוסלמים כחלק בלתי נפרד מן המאבק הלאומי - האווירה עכשיו שונה. בבחירות הקודמות, ליברלים וחילוניים ראו בעצם מתן הלגיטימיות לתנועה הדתית שהיתה אסורה בתקופות קודמות, חלק מניצחון למהפכה. עכשיו הם רואים באחים איום על המהפכה.

בעוד שבבחירות הקודמות אפיינו הפיצול והמחלוקות את תנועות המחאה ואת תנועות האופוזיציה, נראה כי המאבקים הפוליטיים שהתנהלו בששת החודשים האחרונים ואשר יאפיינו את הזירה הפוליטית בחודשים הקרובים, הצליחו לאחד לפחות חלק גדול מהן. סעיפי החוקה השנויים במחלוקת, ובמיוחד החשש מפני איסלומה של מצרים, טשטש במידה רבה את הפערים האידיאולוגיים בין התנועות אשר מציבות לעצמן כמטרה לכרסם בכוחם של האחים ולהשקיע מאמץ גדול הרבה יותר במערכת הבחירות לפרלמנט.

כך, למשל, הצליחו שלושת מנהיגי חזית ההצלה הלאומית, מוחמד אל-בראדעי, עמרו מוסא וחמדין סבאחי, לבנות גוש מתנגד שיחד עם תנועות נוספות הצליחו לכופף את ידו של מורסי ולגרום לו לבטל את ההחלטות הנשיאותיות שלו. חלק מתנועות אלה, שהסכימו לשתף פעולה עם האחים המוסלמים בהתמודדות בבחירות הקודמות, נטשו את הקואליציה עמם והן עשויות לפעול במשותף כדי לפגוע בסיכויי האחים לגרוף ניצחון דומה לזה בו זכו בשנה שעברה.

ואולם להתגבשותה של אופוזיציה לוחמת ומאוחדת, עלולות להיות גם השלכות מנוגדות. האחים המוסלמים התמודדו בבחירות לפרלמנט ולנשיאות כשהם מתאמצים להפגין ממלכתיות וכוונה לייצג את כל המצרים ולא רק את האידיאולוגיה הדתית. מועמדיהם שקדו להתרחק מן הרשימות הסלפיות ולאחר הבחירות העדיפו להזמין מפלגות חילוניות לכהן יחד אתם בממשלה ולהקטין את חלקם של הסלפים. עם זאת, כבר בבחירות לנשיאות, משלא הצליחו להשיג רוב דרוש בסיבוב הראשון, התברר להם שהם נזקקים לסיועם של הסלפים כדי להתגבר בקושי (51.5%) על מועמד החילוניים אחמד שפיק. כל זאת, למרות ששפיק נחשב כמי שמייצג את המשטר הקודם ועורר התנגדות בקרב תנועות ליברליות.

לכן, אם יתברר לאחים שהם אינם יכולים לפתות מפלגות חילוניות לתמוך בהם וכי השסע הדתי עמוק מדי, הם עלולים לפנות אל המפלגות הסלפיות ולהציע להן שותפות. אם לשפוט על פי תוצאות הבחירות הקודמות, שותפות דתית כזאת עלולה לגרוף רוב גם בבחירות הבאות ולדחוק את התנועות הליברליות אל ספסלי האופוזיציה. תרחיש כזה, אם יתגשם, עלול להשפיע על אופי החקיקה שתקבע את פניה של מצרים ועל האופן שבו ייקבעו סדרי העדיפויות של תקציב המדינה.

מכאן גם הדילמה של תנועות האופוזיציה, שחלקן עדיין שוקלות לא להשתתף בבחירות לפרלמנט ובכך לשלול מן האחים את הלגיטימיות הציבורית, או שמא כן להשתתף תוך איחוד כוחות וזאת כדי לבלום את האחים. זוהי התלבטות גורלית, שכן הפעם יתקיימו הבחירות ללא "אבא" צבאי שבעבר יכול היה לקבוע את סדרי הבחירות, להשפיע על האווירה ואפילו לתבוע לדין את מי שנתפש בעיניו כ"פוגע בביטחון הלאומי" ובכך לפסול את מועמדותו. החסות הצבאית שהוענקה באופן מסורתי לתנועות החילוניות מאוכסנת עכשיו במחנות הצבא, כשהמועצה הצבאית העליונה נשמרת מלהביע את עמדתה בנושאים פוליטיים.

למרות המחלוקות והטענות כנגד האופן שבו הוליך מורסי את המערכה הפוליטית עד כה, מצרים משאירה הרחק מאחור את שכנותיה לוב ותוניסיה. אלו עברו גם הן מהפכות, אך עדיין לא ניסחו חוקה וממשלותיהן זמניות וממתינות לסיום הליכי ניסוח החוקה שיארכו עוד חודשים רבים. מצרים מנגד, הולכת ומסיימת את ההליכים הפורמליים שייקבעו את שיטת המשטר ואת אופייה של המדינה ובכך גם תישא ב"אחריות" להצלחת תופעת המהפכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו