הפליטים הסורים כבר לא חוששים מאסד, מהחורף דווקא כן

50 אלף פליטים מסוריה חיים על שטח של 23 קמ"ר במחנה זעתרי שבירדן, שבו עשרות אוהלים שהוצפו. "חששנו למות אז יצאנו משם, כאן מצאנו מוות אחר"

ג'ודי רודורן, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ודי רודורן, ניו יורק טיימס

זעתרי, ירדן. מי השטפונות כבר יבשו במאות האוהלים ודרכי העפר של מחנה הפליטים הסורים הגדול ביותר במזרח התיכון. חבלי כביסה עמוסי בגדים ספוחי מים, מחכים לשמש אחרי שבוע של רוחות עזות, גשמים ושלג. גם התושבים מחכים: לסופה הבאה, לאלה שיבואו, ולמרבה החשש גם למותם.

"חששנו למות, אז יצאנו משם, אבל כאן מצאנו מוות אחר", אמר גבר שהזדהה כאבו טארק. הוא הגיע עם בני משפחתו למחנה הפליטים בזעתרי שבירדן לפני עשרה ימים, אחרי הרעשה כבדה ליד ביתו, השוכן מעבר לגבול, בסוריה. "שם האש איימה על חיינו", אמר בעודו מוקף בכתריסר בני משפחה שנמלטו עמו, "כאן נמות מקור. אנחנו לא רוצים למות בתוך האוהל הזה".

על רקע האומדנים של סוכנויות הסיוע, הקובעים שמספר הפליטים הסורים צפוי להגיע השנה למיליון בני אדם ועלות הסיוע להם תסתכם בכמיליארד דולר, הופכת מצוקתם של יושבי מחנה זעתרי לחלק ממשבר הומניטרי מתרחב, המאיים לערער עוד יותר את המזרח התיכון הנפיץ ממילא. יותר מחצי מיליון בני אדם שנמלטו מסוריה הגיעו למחנות ולכפרים בירדן, טורקיה ולבנון, שפנו, מצדן, בבקשה לקבל סיוע בינלאומי נוסף. השבוע שעבר היה קשה במיוחד עבור יושבי מחנה זעתרי הירדני, שבו התמוטטו עשרות אוהלים בסופה העזה ביותר שפקדה את האזור ב‑20 השנים האחרונות.

צילום: אי–פי

החיים בזעתרי החלו אמנם לחזור לשגרה ביום שישי האחרון, אבל השגרה במחנה מדברי זה, שבו 50 אלף נפש חיים על שטח של 23 קמ"ר, היא מחרידה עד בלתי אנושית, לדברי יושביו. ילדים יחפים הולכים בבוץ בטמפרטורה הקרובה לאפס; אנשים עומדים שעות בתור לחלוקת סירים, כלים ודליים; נשים מכבסות בגדים בגיגיות פלסטיק במים קרים ההופכים מיד לחומים. "זה ממש מקום רע להיות בו", מודה נציג נציבות האו"ם לפליטים, אנדרו הרפר.

אבל הרפר אומר כי האו"ם וארגוני הסיוע עושים כמיטב יכולתם כדי לנהל את המחנה באמצעים העומדים לרשותם, ומזכיר שהנציבות ביקשה 245 מיליון דולר לקליטת הפליטים הסורים ב‑2012, אך קיבלה רק 157 מיליון. מחנה זעתרי הוא רק האתגר המזדקר ביותר לעין, לדבריו. מספר פליטים גדול פי חמישה חיים בערים ובעיירות ברחבי המדינה, מכבידים על משאבי הממשלה ומתחרים על מקומות העבודה המעטים שבנמצא. וכך, ירדן, הניצבת מול תנועת מחאה גדלה ומשבר כלכלי שוחק משל עצמה, מתקשה לעמוד בזרם הפליטים.

"אנחנו שכנים וממלאים את חובתנו, אבל יש גבול לעזרה שאנחנו יכולים לתת, אם לא נקבל בעצמנו עזרה", אומר אנמר חמוד, המופקד על התיק הסורי מטעם משרד ראש הממשלה הירדני. "זו אינה בעיה ירדנית, זו בעיה של הקהילה הבינלאומית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ