בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם ירדן בוחרת

למרות ההפגנות, ירדן תישאר נאמנה למלך

השחיקה הגוברת במעמד עבדאללה הובילה לשינוי חוק הבחירות, כך שלבית המלוכה תובטח שליטה מלאה במחוקקים. אין בשורה של ממש לירדנים

5תגובות

מערכת הבחירות היום (רביעי) בירדן תהיה מרגשת פחות וגורלית פחות מזו של אזרחי מצרים, או של ישראל. 2.5 מיליון בעלי זכות הבחירה שרשומים בממלכה ההאשמית יבחרו פרלמנט שבו 150 נציגים. אלא שאלה אינם חופשיים לחוקק כרצונם. למלך עבדאללה נתונה הסמכות לפזר את המוסד המחוקק בכל עת.

יתרה מכך, חרף השחיקה הכללית במעמד המלך, ההפגנות ההולכות וגוברות נגדו מאז החלה האביב הערבי לפני כשנתיים ונהירת מאות אלפי פליטים לממלכה כתוצאה ממלחמת האזרחים בסוריה - הבחירות בירדן אינן צפויות להביא בשורה לאוכלוסייה המקומית. השתתפותם של 1,500 מועמדים (בהם 191 נשים) יכולה להעיד לכאורה על העניין שיש בבחירות הללו, אבל רוב המועמדים הם נציגי שבטים, חמולות, ומקורבי המשטר אשר יבטיחו פרלמנט נאמן במיוחד.

מנגד, התנועות הדתיות, בהם האחים המוסלמים וכמה מתנועות מהשמאל, החליטו להחרים את הבחירות בגלל חוק הבחירות, שנועד לטענתם למנוע מהם סיכוי הוגן להיבחר. על פי החוק, רק 27 מועמדים יוכלו להיבחר ברשימות ארציות וכל היתר בבחירות אישיות. זאת, לעומת שיטת הבחירה בעבר שאפשרה לכל בוחר להטיל שני פתקים, אחד עבור רשימה והאחר עבור מועמד אישי. בשיטה זו יכלו רשימות איסלאמיות לזכות במושבים רבים. אלא שהפעם השיטה מעניקה העדפה ברורה למועמדים עצמאיים. בשיטה זאת הבוחר צפוי להעדיף תמיכה בבן משפחה או בן השבט על פני מתן קולו לרשימה.

חשובה מן הבחירות הללו תהיה התגובה הציבורית אחריהן. ירדן חוותה בחודשים האחרונים כמה התפרצויות שבהן דרשו המפגינים, לצד שיפור משמעותי במצב הכלכלי, גם לשנות את אופיה החוקתי של הממלכה ואפילו נשמעו קריאות לעבדאללה להסתלק מכיסאו. המלך מצדו אינו ממהר לוותר אבל גם מכיר בכך שירדן נחלצה רק בקושי מגל המרי האזרחי ששטף את מדינות ערב. ברור לו כי עליו לשלם מחיר כלשהו.

"ירדן שבני יירש לא תהיה ירדן שאני ירשתי", אמר לאחרונה המלך בראיון עיתונאי ובממלכה מיהרו לפרש את הדברים ככוונה של עבדאללה לוותר על חלק מסמכויותיו. על פי מקורות ירדניים שצוטטו בעיתונות המקומית, עבדאללה שוקל להעניק לפרלמנט סמכויות רחבות יותר של פיקוח על הממשלה ויד חופשית יותר בחקיקה. אולם כאשר הפרלמנט יהיה ממילא מורכב מנאמניו, ספק אם יהיה בהרחבת סמכויותיו כדי לספק את האופוזיציה הדתית מחד והליברלית מאידך.

הבחירות לפרלמנט הירדני, שמידת הלגיטימציה שלהן כבר התפוגגה בשל אי השתתפותן של תנועות האופוזיציה, לא יוכלו להאפיל על בעייתה העיקרית של ירדן: חולשה כלכלית שבאה לביטוי באבטלה גבוהה, בחוב לאומי שהיקפו כ-22 מיליארד דולר, בחשבון סובסידיות שעולה למדינה כ-2.5 מיליארד דולר ובמחסור במשאבים טבעיים שמחייב את הממלכה לייבא נפט וגז. כל אלה הופכים את המדינה לתלויה בחסדיהן של מדינות שכנות כמו מצרים וסעודיה שסדר יומן המדיני אינו בדיוק זהה לזה של ירדן.

בה בעת, בירדן מתגוררים למעלה מ-450 אלף פליטים עיראקיים וכ-250 אלף פליטים סוריים, חלק גדול מהם אמנם אינו נזקק לסיוע מן המדינה אבל לצד הפליטים הפלסטינים ואוכלוסיית המקור הפלסטינית, תוספת הפליטים הזו מאיימת לערער את המרקם החברתי במדינה. ירדן היא ממלכה נתמכת שמניחה לפתחו של המלך עבדאללה אתגר קבוע שהולך ומתגבר ככל שהמצב בסוריה ובעיראק הולך ומתערער.

אי-אף-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו