בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האביב הערבי השני של תוניסיה

שנתיים אחרי שהציתה את אש ההתקוממות, תוניסיה עדיין נחבטת בעוצמה בין זרמים פוליטיים, ללא חוקה מוסכמת ועם נטל כלכלי שמתסכל את הדור הצעיר

5תגובות

ההפגנות האלימות בשדרות חביב בורגיבה בתוניסיה עלולות לבלבל את הצופה המרוחק. מצד אחד מפגינים איסלאמיסטים שקוראים "צרפת, מספיק. תוניסיה לעולם לא תהיה עוד קולוניה צרפתית". מצד שני דורשים מפגינים חילונים שמאלנים "הלאה שלטון המדריך" והכוונה למנהיג תנועת אל-נהדה הדתית מוחמד ר'אנושי. התמיהה גוברת כאשר דווקא ראש הממשלה, חמאדי ג'באלי, איש תנועת אל-נהדה, הוא זה שפועל להקים ממשלת טכנוקרטים ולוותר בכך על ההישג הפוליטי שבו זכתה מפלגתו בבחירות. ולעומתו, נשיא המדינה החילוני, שלכאורה אמור לתמוך בממשלה מקצועית, מאיים לגרום למפלגתו השמאלית לפרוש מן הממשלה.

שנתיים אחרי המהפכה, תוניסיה עדיין נחבטת בעוצמה בין זרמים פוליטיים, ללא חוקה מוסכמת ועם נטל כלכלי כבד שמתסכל את הדור הצעיר שחולל את המהפכה. הנהגתה זמנית והיא נשענת על קואליציה של מפלגת אל-נהדה, נושאת האידיאולוגיה האיסלאמיסטית המתונה, יחד עם שתי מפלגות מרכז-שמאל.

כשהוקמה, היתה זו קואליציה מבטיחה שייצגה את הזרמים החשובים במדינה שרק השתחררה מרודנותו של זין אל-עאבדין בן עלי. אבל בעוד הקואליציה הזאת נתפשת מחוץ לתוניסיה כסמל למימוש המהפכה, המתח בין מרכיבות הקואליציה הלך וגבר. לשיאו הגיע ביום רביעי שעבר כאשר איש תנועת השמאל, שוקרי בלעיד, נרצח בידי מתנקשים. תוניסיה, שלא חוותה רצח פוליטי עשרות שנים, הוכתה בהלם. השמאל מיהר להאשים את פעילי אל-נהדה באחריות לרצח, אל-נהדה האשימה את פעילי התנועות הסלפיות, ואל תוך הקלחת הרותחת הזאת התפרצה צרפת בגסות כאשר שר הפנים שלה, מנואל ואל, אמר בראיון לרדיו אירופה 1 כי "יש לתמוך באופוזיציה הדמוקרטית בתוניסיה ובדמוקרטים בכלל כדי שערכי מהפכת היאסין לא יינטשו".

אי–פי

אם סבר השר ואל כי דבריו יזכו לתמיכתם של החילונים התוניסאים, הבהירו לו המפגינים, משמאל ומימין, דתיים וחילוניים, כי זיכרון הקולוניאליזם הצרפתי עדיין פועם בחוזקה במדינה. אולם התנגדות עממית מאוחדת להתערבות הצרפתית עדיין איננה פותרת את הבעיות. כאשר האבטלה עומדת על 18%, לתחינתו של ראש הממשלה להעניק לממשלה אורכה אין הרבה מאזינים. הביורוקרטיה הכבדה, תמיכה במקורבים על חשבון נזקקים, תסכול שגורם לשיעור גבוה של צעירים תוניסאים להגר, מוכיחים לכ-10 מיליון אזרחי המדינה כי קל יותר לבצע מהפכה מאשר לבנות חלופה.

הפתרון שמציע ראש הממשלה ג'באלי, להקים ממשלת טכנוקרטים כדי להתגבר על מחלוקות פוליטיות, אינו משכנע. לממשלה טכנוקרטית יהיה יתרון פוליטי אחד מבחינתו של ג'באלי שכן הוא יכול לסלק מעל גבה של מפלגתו את האחריות לצרותיה של תוניסיה. אלא שההיגיון הפוליטי הזה רחוק מלשכנע את פעילי מפלגתו שאינם רוצים לוותר על משרות השליטה שהעניק להם הניצחון בבחירות. בינתיים נראה שג'באלי הצליח לשכנע הן את אנשי מפלגתו והן את הנשיא אל-מונסף אל-מרזוקי החילוני לשתף פעולה עם הצעתו. השאלה היא מה תהיה תקופת החסד שלה תזכה הממשלה הזאת ומה היא תוכל להציג בפני האזרחים כהישג שיאפשר לה להמשיך ולכהן עד שתידרש למאבק הקשה הבא על נוסח החוקה.

את הטלטלה בתוניסיה בוחנים בחשש גם האחים המוסלמים במצרים. שתי המדינות הללו הן מקרי בוחן ליכולתן של מפלגות איסלאמיסטיות לנהל מדינה. אם יתמוטט המשטר בתוניסיה בשל כישלונה של מפלגת אל-נהדה, עלולות להיות לכך השלכות גם בבחירות לפרלמנט המצרי שצפויות להתקיים בחודש אפריל. כך למשל, מיהרו כמה עיתונים עצמאיים במצרים להאשים את תנועת אל-נהדה ברצח בלעיד ולפרסם באופן בולט את האשמותיו של שר הפנים הצרפתי. מנגד, האשים האינטלקטואל האיסלאמיסטי המצרי פהמי הווידי את התקשורת המצרית שהיא תומכת באופוזיציה החילונית התוניסאית "לפני שבדקה את העובדות". כך הפכו האירועים בתוניסיה לאחד ממוקדי הוויכוח במצרים, שחוגגת היום את יום השנה השני לנפילתו של מובארק.

אי–פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו