בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זרם הפליטים הסורים מאיים לדרדר את לבנון למשבר חברתי

מצוקת הפליטים מורגשת בכל קרן רחוב בלבנון. הממשלה לא מסייעת לפליטים, והמקומיים חוששים מהפרת שיווי המשקל שבוסס לאחר מלחמת האזרחים

23תגובות

מדי יום מכתת רגליו אליאן נסראללה, הכומר של הכפר הלבנוני קאע, בשדות הבוציים כדי לחלק עוד ועוד שמיכות לפליטים הסוריים שנוהרים למקום. כשתושבי המקום הנוצרים מתלוננים על הפליטים הסונים שממלאים את הכפר, הוא עונה להם שהכנסת אורחים היא "הנצרות האמיתית".

אלא שהסיוע המועט שמגישים נסראללה ואנשי הכנסייה שלו לפליטים הבאים לאזור הצפוני של בקעת הלבנון, הוא בגדר טיפה בים. שנתיים אחרי שהחלה המלחמה בסוריה, באו"ם מעריכים כי בלבנון שוהים יותר מ-305 אלף פליטים מהמדינה השסועה. עובדי סיוע מקומיים טוענים כי מספרם גבוה עוד יותר ונאמד בכ-400 אלף. בלבנון - המפוצלת בין ארבעה מיליון סונים, שיעים, עלאווים, נוצרים ודרוזים – נתון זה מטלטל את שיווי המשקל הדמוגרפי והחברתי, הרעוע ממילא.

משבר הפליטים הסורים בלבנון איננו מתבטא במחנות אוהלים ענקיים ובצבאות של אנשי סיוע וארגונים בינלאומיים. הוא קורה בשום מקום ובכל מקום. אזרחים סורים שנעקרו נמצאים בכל קרן רחוב: במקלטים ציבוריים, אתרי בנייה, אסמים, אורוות ובדירות עמוסות עד להתפקע. במבט ראשון קל שלא להבחין. אבל מבט נוסף מגלה את חבלי הכביסה שנמתחים באתרי בנייה, המצעים שתלויים בתוך חנויות ואת הפליטים עצמם שעוסקים במכירת נרקיסים, צחצוח נעליים וקיבוץ נדבות.

אי-פי

לפי שעה עדיין נשמר שקט עדין, אך תחושת המצוקה של המקומיים, כמו זו של הפליטים, הולכת וגוברת, ומורדים סורים שברחו לצדו השני של הגבול מתעמתים עם חיילים לבנוניים. במקביל לכל זה, נמשך הקרב על דמשק, הבירה הסורית שנמצאת כחצי שעה נסיעה מהגבול הלבנוני. "יש גבול לכמה מדינה יכולה לשאת. ייתכן שהגבול של לבנון מגיע עכשיו", אומר נאדים שובאסי, ראש מועצת סיידנאייל, עיירה סונית שעמוסה בפליטים סורים.

עם פרוץ המרד ברחו מרבית הפליטים הסורים (סונים ברובם) אל האזורים הסוניים בתוך לבנון. אלא שכעת הקהילות הללו מוצפות וכעוסות, והפליטים נאלצים לחפש קורת גג במקומות שבהם הם אינם מתקבלים בזרועות פתוחות, מהכפרים הנוצריים שבהר הלבנון ועד העיר צור שבדרום השיעי ברובו. כך הם גם באו לכפר קאע, הממוקם באזור שבו שולט חיזבאללה, הארגון הפרו-שיעי שכרת ברית עם המשטר הסורי ושמו מאיים על הפליטים לא פחות מהשם בשאר אל-אסד.

מתוך כתבת PBS על משבר הפליטים הסורים בלבנון

הפליטים הסורים, הנמלטים ממלחמת אזרחים שבסיסה עדתי, מגיעים למדינה שמלקקת עדיין את הפצעים ממלחמת האזרחים העקובה מדם שלה, זו שהשתוללה ברחובותיה בשנים 1990-1975. מאז מתנהלת לבנון בשיווי משקל עדין. בעיירה בעל בק, המעוז של חיזבאללה בבקעת הלבנון, הפליטים פונים ל"סאווה", קבוצה קהילתית שרואה בעזרה לפליטים חלק מהמשימה לאיחוד עדתי שלקחה על עצמה. ולמרות זאת, גם בסאווה מודאגים. "אנחנו מפחדים שהם יביאו את מלחמת האזרחים הנה", אומר בכנות פעיל הקבוצה עבאס עותמאן.

באחד הערבים בקאע, עמד הכומר נסראללה מחוץ לבד יוטה מתוח, שהוא ביתה של משפחה סורית בת 12 נפשות. בני המשפחה צעקו לעברו: "אכלנו היום רק תפוחי אדמה. אתם אחראים לנו". נסראללה הניף את ידיו לאוויר בתסכול: "זה זמן מלחמה", אמר. "האם הממשלה עושה את עבודתה או לא?".

מקבלי ההחלטות בלבנון רצו שזה יהיה כך. בתחילת המלחמה, רק 5,000 סורים חצו את הגבול וחיזבאללה, שמחזיק במפלגה המשפיעה ביותר בפרלמנט, הכחיש כל משבר. גם ממשלת לבנון עמדה מנגד. לעתים היא גם חתרה תחת הניסיונות להגיש פליטים סיוע. מצרכים שנתרמו לא הועברו. תרומות, נדיבות וצנועות, נדרשו לאישור של ראש הממשלה, נג'יב מיקאתי. בעת סופת שלג גדולה, בחורף הנוכחי, מנעו כוחות הביטחון הלבנוניים העברת אוהלים לפליטים עד להתערבותו האישית של אחד השרים. "הממשלה שלנו מונעת יותר מדי מפוליטיקה. זה מונע מהפליטים לקבל את הסיוע שלו הם זקוקים", אומר עימאד שומארי, ראש הכפר הסוני מארג' שקיבל אליו אזרחים סורים בזרועות פתוחות.

מה שמרתיח במיוחד את הפליטים הסורים הוא ההתעלמות הלבנונית מהם חרף הזיכרון הלאומי הכואב. ב-1948 וב-1967 נהרו מאות אלפי פלסטינים ללבנון כתוצאה מהעימות עם ישראל. בואם הצית מחלוקות עדתיות שהובילו למלחמת האזרחים. יותר מ-400,000 מאותם פלסטינים עדיין חיים בלבנון, במחנות עניים שהאלימות והקיצוניות מתפרצת בהם חדשות לבקרים. מחשש לחזרה על התקדים הפלסטיני, מנעה הממשלה הקמת מחנות לפליטים הסורים והגישה סיוע מצומצם בלבד.

חלק לא מבוטל ממאות אלפי הפליטים הסוריים בלבנון מצאו מקלט אצל כ-500 אלף סורים שעובדים בלבנון בימים כתיקונם. לאחרים פשוט אין מושג לאן ללכת. את אחת מקבלות הפנים החמות ביותר הם קיבלו בעיירה סיידנאייל, שבה מונף בגאון דגל המהפכה הסורית. "כשהם מגיעים לגבולות, הם מבקשים הנחיות כיצד לבוא לסיידנאייל. בכל יום שישי אנחנו מוחים נגד המשטר הסורי", אומר ראש המועצה שובאסי, שמספר בגאווה כיצד מצא למשפחות שלמות מקום מגורים במאפיה מקומית ובחדרי אחסון. "הצבא הסורי מפציץ ערים. אני צופה שתהיה פה 'מפולת שלגים'".

שובאסי מתנגד לממשל הסורי ומחכה לנפילתו. אלא שבינתיים זרם הפליטים גובר, ממשלת לבנון אינה מסייעת וכוח קטן של סוכנות הפליטים של האו"ם מתקשה לעקוב אחר תנועת הפליטים. לדבריו, בסיידנאייל יש כעת 6,000 פליטים רשומים, אחד מכל חמישה תושבים. "מחירי המוצרים הבסיסיים, השכירות והפשע בעלייה - השכר בירידה", הוא אומר. "ככל שאסד מחזיק יותר זמן, כך האופטימיות אצלנו יורדת. אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. אין ספק שיהיו פה, בלבנון, תהפוכות חברתיות ופוליטיות".

בחודש שעבר גם ממשלת לבנון, שעד לתקופה האחרונה התעלמה מהפליטים במופגן, הראתה סימני התעוררות. חיזבאללה קרא לממשלה לקבל פליטים ללא קשר לעדתם או עמדתם הפוליטית. גם הממשלה שינתה כיוון, לפחות על הנייר. היא אישרה תוכניות לניהול המשבר וכעת היא ממתינה לכספים שיאפשרו לה להקים שני מחנות מעבר ראשונים עבור 5,000 פליטים כל אחד. ממש טיפה בדלי. בינתיים הפליטים באזורים הלא סונים חיים על הקצה: בכפר הנוצרי ג'זין חיים כ-1,600 מהם, מספר הגדול מסך תושבי הכפר. "אנחנו לא יודעים מי הם", אומר חבר הפרלמנט שמייצג את האזור. הם יכולים להיות אל קאעדה. הם יכולים להשתלט על המדינה ואז 'להתראות לבנון'".

בצור, עבד אל-פתח בן ה-30 מצא מקלט בחדר שכור שבו הוא חי עם אשתו וילדיו. כשהוא מעז להגיח החוצה, עיניו נותרות עירניות: זוהי טריטוריה התומכת באסד והרחובות מלאים בדגלים ירוקים-צהובים של חיזבאללה. לא רחוק משם חיים 25 מבני משפחתו של עבד אל-פתח בדירת שני חדרים. השכנים, כך הם מספרים אינם מציקים אך גם לא מגישים סיוע. "יש כאב בכל בית. יש חלל בכל בית", אומר עבד אל-פתח ומספר שקרא לבנו על שם אחיו ההרוג רוסתום. "אין אצלנו שמות חדשים, אלה שמתים נולדים מחדש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו