בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצרים היא בת הערובה של המהפכה

מרי השוטרים ואיום החרמת הבחירות הם רק חלק מהצרות של מורסי. בשעה שמנהיגים איסלאמים קוראים לו "דיקטטור", נותרה תנועתו ללא אחים

4תגובות

"הסתלק! הסתלק אברהים!" צעקו השבוע מאות מפגינים בעשרה מחוזות במצרים. אברהים הוא מוחמד אברהים, שר הפנים המצרי, והמפגינים ושובתי השבת היו שוטרים זוטרים שנמאס להם מן הסחבת בטיפול בדרישותיהם. זו היתה שביתת שבת רוויית מתח שבה עמד המשטר המצרי למבחן יוצא דופן מול מי שתפקידו לפזר הפגנות ולשמור על ביטחון הפנים.

כמה שבועות קודם לכן שבתו שוטרים עטויי זקן, שנמנים עם תומכי האחים המוסלמים ותנועות סלפיות, נגד ההוראה לגלח את זקנם. בשני המקרים המשטר התקפל. בעלי הזקנים יוכלו להמשיך לסייר ברחוב בתפקיד שיטור, והשוטרים השובתים קיבלו מענה לרוב תביעותיהם. בין היתר יצוידו באקדחים להגנה עצמית (אחרי שעשרות מהם נהרגו בהפגנות מאז נפל מובארק), התביעות המשפטיות שהוגשו נגד חלק מהם בבתי דין צבאיים יבוטלו וכך גם הקנסות שהוטלו על מי שהורשע. לרבים מהם הובטח קידום ושר הפנים התחייב לרכוש 120 דירות מגורים עבור משפחות שוטרים נזקקות ולבחון אפשרות פיצויים מוגדלים למי שמסיים את השירות לפני גיל הפנסיה.

אבל אחת מתביעות השוטרים מעוררת עניין מיוחד. הם דרשו לבטל את טיוטת חוק ההפגנות החדש שמטיל הגבלות רבות על חופש ההפגנה – לרבות איסור על מחאה ציבורית ליד מבני ממשלה – בטענה שהחוק הזה עלול להעמיד אותם בסכנה מול גלי מפגינים שיפרו אותו.

רויטרס

"מרי השוטרים" הוא הבעיה הפעוטה האחרונה שעמה נאלץ משטרו של מוחמד מורסי להתמודד, אבל הוא מעיד על הדרך גדושת המהמורות שעל משטרו לחצות כדי להשיג רגיעה רצופה במדינה. קשה ממנה היא ההתמודדות שמנהל מורסי עם קבוצות האופוזיציה לקראת הבחירות הכלליות לפרלמנט שצפויות להתקיים ב-22 באפריל, אחרי שהוקדמו בחמישה ימים כיוון שאיש לא הבחין בכך שהמועד המקורי, 27 באפריל, נופל בחג הפסחא הקופטי. תנועות האופוזיציה שמאוגדות ב"חזית ההצלה הלאומית", שמנהיגיה הם עמרו מוסא, מוחמד אל-בראדעי וחמדין סבאחי, החליטו השבוע להחרים את הבחירות אחרי שדחו את הזמנתו של מורסי להשתתף ב"דיאלוג לאומי", שמטרתו ליישב את אי ההסכמות בנושא ניסוח החוקה.

"דיאלוג לאומי" הפך אגב למילת קוד – ולא רק במצרים – למשבר פוליטי חריף שנוצר אחרי שהאמצעים הדמוקרטיים לא הניבו את התוצאות הרצויות. החזית מציגה חמש תביעות קשות מנשוא: לפטר את ממשלתו של הישאם קנדיל, להקים ממשלה רב מפלגתית שלא תישלט בידי האחים המוסלמים, למנות תובע כללי חדש ולשנות את החוקה ואת חוק הבחירות. קשה להעריך בשלב זה אם החזית אכן תדבק בחרם והאם מורסי ילך צעד נוסף לקראת יריביו. לחץ הזמן מעיק. על פי החוקה ההכנות לבחירות היו צריכות להתחיל ב-23 בפברואר. ואולם בבית המשפט החוקתי עדיין ממתינות להכרעה תביעות בשאלת כשרות מועמדותם של חלק מן המתמודדים העתידיים, אשר כיהנו בפרלמנט הקודם בתקופת מובארק, לצד תביעות נוספות שעלולות לקבוע את מהלכן התקין של הבחירות.

לדברי איימן נור, מנהיג מפלגת "היום שאחרי המהפכה" הליברלית, הוא הציע למורסי לדחות את הבחירות בשנה נוספת עד שיימצא קונסנזוס פוליטי, ומורסי דחה את ההצעה. חששו המוצדק של מורסי הוא שכל דחייה עלולה לעלות לאחים המוסלמים בעוד כרסום בכוחם. על פי סקר שערך מכון המחקר רוואפד המצרי, אילו היו הבחירות מתקיימות השבוע היו האחים, יחד עם התנועות האיסלאמיסטיות, זוכים רק בקצת יותר מ-50 אחוזים. זאת לעומת כ-75 אחוזים שגרפו בבחירות הקודמות. אם התוצאות הללו מהימנות, פירושן שכל ממשלה שתקום עלולה להיתקל בפרלמנט קשוח ולעומתי שעלול לעכב חקיקה ותוכניות לשיקום מצרים. כאן טמונה גם הדילמה של יריביו של מורסי. אם אלה ידבקו בהחרמת הבחירות, הם עלולים אמנם לפגוע בלגיטימיות הציבורית של הפרלמנט הבא ושל המשטר, אבל פעולתם עלולה גם לחזק את האחים המוסלמים אשר יתמודדו ללא יריב של ממש מולם. החרמת בחירות, כפי שגם למדו תנועות המחאה באיראן או בלבנון, לא מנעה מן המשטרים שנבחרו לשלוט ביד רמה גם כאשר הלגיטימיות הציבורית שלהם עמדה בספק.

המערכה הפוליטית של מורסי איננה רק מול התנועות הליברליות. מורסי ותומכיו בתנועת האחים הצליחו להתנגח עם שני גורמים חזקים שלהם יזדקק מורסי בכל מהלך שבו ינקוט. האחד הן התנועות הסלפיות שאחד ממנהיגיהן, חאלד עלאם אל-דין - שהיה יועצו של מורסי לענייני סביבה - האשים את נשיא מצרים שהוא "פועל במנותק מרשויות המדינה וכי יועציו הם רק דקורציה".  מנהיג אחר של תנועת נור הסלפית, בסאם אל-זרקא, שהיה יועצו של מורסי לעניינים פוליטיים והתפטר, האשים את מורסי שהוא נוהג כדיקטטור. הגוף השני הוא הצבא, שלפני כשבועיים הבהיר למורסי שלא יניח לו לפטר את שר ההגנה עבד אל-פתאח אל-סיסי. מורסי הכחיש שהיתה לו כוונה כזאת אבל הצבא נותר חשדן.

באחרונה פורסמו הקלטות של הרצאה שנשא אחד ממנהיגי האחים, עלי עבד אל-פתאח, במסגד בכפר אל-דוואר, שבה האשים את הצבא שהוא זה "שטמן פח לנשיא בפעולה שבה נהרגו בשנה שעברה 16 חיילים וקצינים מצרים ליד רפיח. אבל מורסי הפיק תועלת מן המזימה הזאת כאשר טיהר את שורות הצבא. מורסי היה אז לבדו, בלי צבא משלו, בלי משמר רפובליקה משלו, בלי מודיעין משלו, רק אללה הביא לו את הניצחון". הדברים הללו עוררו את חמתה של ההנהגה הצבאית, שעל פי מקורות שצוטטו בתקשורת המצרית העבירה מסר כי "לסבלנותו של הצבא יש גבול וכי אם ימשיכו מנהיגי האחים לבזות את הצבא, הוא לא יבטיח את שלום הבחירות".

רויטרס

הצינה ששוררת בין ארמון הנשיאות לבין משרד ההגנה והצבא אינה משפיעה בינתיים על המהלכים של הצבא בסיני ועל גבול עזה. הכוחות המצריים ממשיכים לפעול נגד ארגוני טרור בסיני ונגד הברחות הנשק מלוב, והם גם אלה אשר עוסקים באטימת המנהרות או בהצפתן במי שופכין, פעולה שכבר הניבה מחאה רמה מצד הנהגת חמאס.

לצרותיו של מורסי נוספה השבוע עוד משקולת מעיקה. העיתון הפרטי  אל-ווטן חשף מסמכים שעל פיהם סגן מנהיג האחים המוסלמים, איש העסקים חיירת אל-שאטר, חתם עם משרד התרבות של קטאר על הסכם מכירה של בניין הטלוויזיה המצרית שקרוי על שמו של האגיפטולוג גסטון מספרו. הטענות נגד מורסי לא עלו רק בשל ההחלטה למכור את הבניין העצום שחולש על שטח קרקע גדול במרכז קהיר למדינה זרה. הביקורת הנוקבת היא על כך שחיירת אל-שאטר פעל כאילו בניין הטלוויזיה הממשלתי הוא רכוש פרטי של האחים המוסלמים, ושהעסקה, שאיש לא שמע עליה, לא עברה דרך הצינורות המקובלים ואף לא זכתה לאישור ממשלתי. המסמך שצילומו פורסם בעיתון משקף לדברי המבקרים את כוונת תנועת האחים המוסלמים להשתלט על רכוש ממשלתי, להגדיל בכך את הכנסותיה על חשבון אזרחי מצרים, והוא הוכחה לכך שמשטרו של מורסי איננו "משטר לכל אזרחי מצרים אלא משטרה של תנועת האחים למען האחים המוסלמים", כדברי הפרשנות שנלוו לפרסום המסמך.

סעיפי "כתב האישום" הפוליטי שמגישות תנועות המחאה והאופוזיציה נגד מורסי כובלים את הנשיא במיתרים קשוחים אל כיכר תחריר, שהפכה לסמל לערכים החדשים של המהפכה. הכיכר, שבאחרונה נשלטת על ידי רוכלים, בריונים ומפגינים, מאיימת בכל עת להתנער ולגייס המונים נגד המשטר. היום שוב צפויות בה הפגנות נגד מה שמוגדר "הפיכת מצרים למדינת האחים המוסלמים". מורסי מכיר היטב את האיום הזה שמחייב ויתורים מצדו, אבל הוא גם מודע לתפקידו כנציג האחים. בין שני קרנות הדילמה הזאת מונחת מצרים כבת ערובה.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו