בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באלגנטיות ובנימוס, רוחאני צפוי להמשיך להעשיר אורניום

טון הדיבור הרגוע של הנשיא החדש הוא בשורה טובה, אבל הניסיון למצוא בדבריו נתונים שיוכלו להצביע על שינוי מהותי במדיניותה של איראן יעלה בתוהו

16תגובות

לא חלפו 48 שעות מאז זכה בניצחונו המרשים והנשיא הנבחר באיראן חסן רוחאני אינו מאבד רגע. אתמול הוא התארח בלשכתו של המנהיג העליון, עלי חמנאי, היום הוא נפגש עם יו"ר הפרלמנט עלי לריג'אני, ובין לבין קיים מסיבת עיתונאים, חילק ראיונות והצהרות ושפע דברי הרגעה. אחרי שהצהיר בתחילת השבוע כי ניצחונו הוא "ניצחון המתינות על הקיצוניות" הוא שיגר מסר פומבי למדינות ערב השכנות, ובמיוחד לסעודיה שיחסיה עם איראן מתוחים עד משבריים, בו הבהיר כי בכוונתו "לשפר את היחסים עם כל המדינות השכנות". לדבריו, "מדינות המפרץ אינן רק שכנות, הן אחיות ובמיוחד סעודיה". לציבור הרפורמיסטי שבחר בו הבטיח: "נשקם את הכלכלה במהירות, נאזין לקולות העם בכל התחומים ונפתח את התרבות והחינוך". רוחאני השיב באריכות לעיתונאים ששאלו אותו על אפשרות ליחסים עם ארה"ב, ובתשובתו הוא הבהיר כי יחסים אלה "צריכים להיות מושתתים על כבוד הדדי ועל הכרה בזכויותיה של איראן", כולל בזכויותיה להעשיר אורניום על פי האמנות הבינלאומיות שעליהן היא חתומה.

טון דבריו הרגוע והמתון של רוחאני והיעדרה של היהירות וההשתלחות שאפיינו את נאומיו של אחמדינג'אד הם בשורה טובה. אבל הניסיון למצוא בדבריו תוכנית מפורטת או נתונים שיוכלו להצביע על שינוי מהותי במדיניותה של איראן, ייתקל בקיר חלק. רוחאני קובע שאיראן תמשיך להעשיר אורניום "על פי זכותה", אולם הוא אינו משיב אם היא תעשיר מעבר ל-20%, אם כמות האורניום המועשר תוגבל, וכיצד הוא מתכוון להרגיע את מדינות המערב בעניין זה. הוא מבטיח "שקיפות יתר" של תוכנית הגרעין, אבל אין הוא מציע לחשוף לפיקוח את מתקן פרצ'ין השנוי במחלוקת או להעביר מסמכים מפורטים מאלה שנמסרו עד כה לסבא"א. מנגד, הוא הזכיר לכתבים ששאלו אותו, כי הוא היה זה שניהל את המשא ומתן עם מדינות המערב עד 2005, וכי איראן עמדה אז על סף פתרון דיפלומטי לשאלת הגרעין. בכך רמז רוחאני כי הוא מתכוון לפסוע באותו נתיב ואף הדגיש כי "הפתרון הדיפלומטי הוא זה שיוכל להביא לתוצאות, וכי איראן מוכנה להמשיך ולנהל משא ומתן נמרץ כדי לפתור את המשבר". אבל דברים דומים נשמעו בתקופת אחמדינג'אד ולא חוללו תפנית. 

מעניין שאחד האישים המרכזיים שעמם נפגש שלשום רוחאני היה סעיד ג'לילי, מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי ומי שמונה על ידי חמינאי לנהל את המשא ומתן עם מעצמות המערב. ג'לילי סיפר אחרי צאתו כי הוא הציע לרוחאני כל עזרה שירצה כדי להצליח בתפקידו. לא בטוח שרוחאני ירצה לקבל עצות מג'לילי, שהיה יריבו במרוץ לבחירות, אולם ברירה רבה לא תהיה לו. ג'לילי הוא מינוי של חמינאי ובינתיים הוא זה שימשיך לנהל את המשא ומתן.

אי–פי

האתגר הגדול שעומד בפני רוחאני הוא לבנות עוגני תמיכה במוקדי הכוח החשובים, בלשכתו של חמינאי, בפרלמנט ובמרכזי הדת. רוחאני איננו חכם הלכה בדרגה הבכירה ביותר, אבל הוא איננו זר לאותם מוקדי כוח ומכיר היטב את הפוליטיקה הפנימית. הוא גם נושא עמו מטען גדוש של ניסיון כמי שהיה בעצמו היועץ לביטחון לאומי והנושא והנותן בענייני הגרעין. על פי כמה דיווחים הוא אף מילא שליחויות מדיניות עבור חמינאי עצמו. אבל אם לשפוט על פי מאמרו של חוסיין שריאת-מדראי, מנכ"ל העיתון "כיהאן" השמרני (מקורב לחמינאי), צפויים לרוחאני כמה מוקשים פוליטיים עתירי נפץ. "רוחאני אינו חייב כלום לרפורמיסטים", כתב שריאת-מדארי. "הרפורמיסטים, שבזכות רוחאני חזרו אל הבימה הפוליטית, הם שחייבים לו". לא צריך רמז עבה יותר ממי שמקורב לחמינאי כדי להבין שהציפייה מרוחאני היא "ללכת בתלם", כשהליכה בתלם פירושה גם לא להתחבק פוליטית עם המנטור שלו, האשמי רפסנג'אני, יריבו של חמינאי.

רוחאני הגדיר שלשום את תוצאות הבחירות כ"פתיחתה של תקופה חדשה". הרפורמיסטים ממתינים לראות איך יתרגם את המושג הזה, את מי ימנה לשרים בממשלה, ומהו השפן הכלכלי שיחולל את הנס. יריביו השמרנים הקיצונים ממתינים לו מעבר לפינה ומצפים לכישלונו. ארה"ב מוכנה לתת אשראי לנשיא החדש וכך גם מדינות אירופה. ישראל, כצפוי, רואה מזימה מאחורי כל מצנפת לבנה או שחורה ומודאגת מכך שרוחאני יצליח להקסים את אובמה. המוסיקה שהוא השמיע עד כה כמוה כמוסיקת מעליות, רכה ומשעממת, שנועדה לרצות את כולם. מאה ימים של חסד בכל זאת מגיעים לו. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו