בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביטחון הנוצרים בסוריה בחסות האיסלאם

בעוד ארגונים איסלאמיסטיים חותמים על "הסכמי חסות" בסגנון ימי הביניים עם נוצרים בסוריה, אסד מחזק את מעמדו כאופציה העדיפה

34תגובות

העיר רקה שבמזרח סוריה היתה פעם מקום מושבו של הארון אל־רשיד. היו אלה ימי הזוהר של האיסלאם, שהניבו את השירה, המדע וההשכלה שבה פרח האיסלאם המתון של הזרם החנפי. אחר כך ידעה העיר עליות ומורדות, הרס ושגשוג, עד שבשבוע שעבר שבה לימי קדם, לתקופת הכיבושים הגדולים של האיסלאם, כאשר ארגון איסלאמיסטי קיצוני השתלט עליה.

לראשונה זה דורות, נחתם בעיר ״הסכם חסות״ (דימה) בין הנהגת ״מדינת האיסלאם בעיראק ובסוריה״, ארגון איסלאמי המסונף לאל־קאעדה, לבין הנהגת הקהילה הנוצרית בעיר, המונה כיום כמה אלפי בני אדם. על פי ההסכם, הכולל 12 סעיפים, מתחייבים הנוצרים לשלם פעמיים בשנה מס גולגולת בשיעור של ״ארבעה דינרי זהב״, שבתרגום לערך הזהב היום, שוויים כ–500 דולר לנפש. ״בני המעמד הבינוני ישלמו מחצית הסכום הזה, ואילו העניים ישלמו רבע מכך, ובתנאי שהם לא יסתירו מאתנו את מצבם הכלכלי האמיתי״.

ההסכם מתיר לנוצרים לקיים את תפילותיהם ומנהגיהם, אבל אסור להם לבנות כנסיות חדשות או לשקם כנסיות שנהרסו. ״אסור לנוצרים למנוע מבני קהילתם לאמץ את האיסלאם אם רצונם בכך, אסור להם לעסוק בסחר בבשר חזיר עם המוסלמים, אסור להם לשאת נשק, אסור להם לפעול נגד המדינה המוסלמית, למשל להעניק מקלט למרגלים או למבוקשים, ואם נודע להם על מזימה נגד המדינה המוסלמית, עליהם לדווח על כך״. בתמורה יזכו הנוצרים להגנה על חייהם ועל רכושם, אבל אם יפרו את הסכם החסות - דמם בראשם.

אי–פי

ההסכם, המתיימר לשאוב את תוקפו מהקוראן, מלווה בפסוקים ובפסקי הלכה, גדוש באיומים ובאזהרות, ומבהיר את המעמד העליון של ״מדינת האיסלאם בעיראק ובסוריה״. זהו הדגם שהארגונים הרדיקליים שואפים להחיל על סוריה כולה, רעיון שמעורר חלחלה לא רק בקרב הנוצרים בסוריה, אלא גם בקרב חברי ארגונים מוסלמיים סוניים, שאינם חשודים במתינות רעיונית.

תגובתם של הארגונים הללו לא איחרה לבוא. כך, למשל, הציבה ״חזית התמיכה״ (ג׳בהת אל־נוסרה), בהנהגת אבו מוחמד אל־ג׳ולאני, אולטימטום ל״מדינת האיסלאם״, ולפיו, אם לא יחדלו אנשיה להילחם נגדה ויחתמו על הסכם פיוס, הם צפויים ל״מערכה איומה״. חזית התמיכה נהפכה לנציגה הרשמית של אל־קאעדה בסוריה, אחרי שמנהיג מדינת האיסלאם, אבו בכר אל־בגדדי, הפר את הוראתו של איימן אל־זוואהירי לפרק את הכוחות בסוריה ולשוב להילחם בעיראק. הפרה בוטה זאת גררה התנערות פומבית של אל־זוואהירי מ"מדינת האיסלאם״, אבל נראה כי ההתנערות הזאת לא הרשימה את מנהיג ״מדינת האיסלאם״, אשר ממשיך לנהל חזית עצמאית בתוך סוריה.

כוחותיו הם שחיסלו את אבו חאלד אל־סורי, ידידו הקרוב של אוסאמה בן לאדן ואחד הבכירים באל־קאעדה, אשר פעל לצדו של אל־ג׳ולאני. ידידות עם בן לאדן, מתברר, כבר איננה תעודת ביטוח. מאבקי הכוח האלה בין שני הארגונים הרדיקליים, שהשתלטו על חלקים מעיירות וכפרים בסוריה, מחייבים גם את הצבא הסורי החופשי לנקוט עמדה. התוצאה הפרדוקסלית היא, שדווקא "חזית התמיכה", נציגת אל־קאעדה, נחשבת לבעלת ברית רצויה יותר מ"מדינת האיסלאם", שכן היא נשענת בעיקר על כוחות סוריים, לעומת ״מדינת האיסלאם״, שגייסה לשורותיה מתנדבים רבים ממדינות ערביות ומערביות.

גם התנהלות ״חזית התמיכה״ כלפי האזרחים נוחה יותר מזאת של ״מדינת האיסלאם״. אמנם פעיליה כרתו את ראשיהם של אזרחים שנחשדו בתמיכה במשטר הסורי, אבל הם גם דואגים לסדר ומינהל, ובעיקר לאספקת מזון לאזרחים הנמצאים תחת שליטתם. זאת ועוד, בין "חזית התמיכה" ל"החזית האיסלאמית״, ארגון גג לכמה ארגונים איסלאמיסטיים, קיים שיתוף פעולה מבצעי, שמטרתו עכשיו היא לכונן חזית מאוחדת נגד ״מדינת האיסלאם״. "החזית האיסלאמית" היא גם בעלת ברית של הצבא הסורי החופשי, ונחשבת ל״ארגון מתון״, שעמו התכוון הממשל האמריקאי לקיים משא ומתן כדי לבנות קואליציה צבאית משמעותית יותר, שתחזק את הצבא הסורי החופשי. מו״מ זה לא הביא עד כה לשום תוצאה, שכן הפילוג והמחלוקות בין הגופים השונים הלוחמים בסוריה מאפשרים רק שיתוף פעולה אד־הוק בגזרות ספציפיות.

מי שאננו מתבלבל משפע הארגונים הללו הוא בשאר אסד, המחזק את מעמדו כאופציה העדיפה לסוריה, וגם פועל לממשה. הבחירות לנשיאות אמנם צפויות להתקיים רק בחודש יולי השנה, אבל מסע הבחירות כבר החל. אנשי אסד בערים הגדולות תולים כרזות תמיכה בנשיאותו ומזמינים אזרחים להירשם בפנקס הבוחרים. ההערכה היא, שהשלטון ינסה לקיים בחירות באזורים הנמצאים תחת שליטתו, ובכך לזכות ללגיטימיות להמשך שלטונו. וושינגטון מנסה אמנם למנוע את הבחירות הללו, אבל בינתיים נראה, כי מוטב שתתחיל לגייס דינרי זהב למען הנוצרים, שנהפכו לסמל לכישלון המהדהד של המערב, שלא הצליח לעצור את הטבח במדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו