בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לחליפות אין כתר: מאבקי הכוח בתוך דעאש

הפגיעה במנהיג דאעש אל־בגדאדי, יותר מהריגת או אי-הריגת סגנו, חשפה את המחלוקות הפנימיות בארגון. המאבק על הירושה אינו מנותק מהעימותים האתניים בין קבוצות הלוחמים

14תגובות

האם אבו בכר אל־בגדאדי ממשיך לפקד על דאעש ("המדינה האיסלאמית")? האם סגנו, אבו עלאא אל־עפרי, נהרג? ומי בכלל מנהל את ארגון המדינה האיסלאמית? לעומת פרטי הפרטים שמלווים את הופעות הזוועה של ההוצאות להורג שמבצע דאעש, לעומת הסרטונים שמציגים את הניצחונות הצבאיים והדו"חות "המבצעיים" שהוא מפרסם בעשרות אתריו, בנוגע להנהגתו שוררת דממת אלחוט. על פי מקורותיו של אתר החדשות "דיילי ביסט" אל־בגדאדי מטופל על ידי תשעה רופאים שהובאו במיוחד לעיר א־רקה בסוריה, בירת ה"מדינה האיסלאמית", והוא מתפקד ואף משגר הוראות פעולה.

U.S State Department

לעומת זאת, דיווחים באתרים ערביים מוסרים שאל־בגדאדי נפגע בעמוד השדרה, וחלקם מעריכים כי איננו מתפקד. ביחס לאל־עפרי, הדיווחים על מותו נתלים בידיעה שפרסם משרד ההגנה העיראקי, אבל דיווחים דומים על הריגתו התפרסמו כבר לפני שנתיים. בכל מקרה, אל־עפרי נשא ביום שישי שעבר את דרשת יום השישי במסגד הגדול בעיר מוסול, דרשה שנושא באופן מסורתי אל־בגדאדי. מעניין יהיה לראות מי יעמוד כעת לפני ציבור המתפללים.

הפגיעה באל־בגדאדי, יותר מאשר הריגתו או אי-הריגתו של אל־עפרי, חשפה את המחלוקות שבהן שרוי הארגון — ולא בתקופה האחרונה בלבד. כבר בחודש ינואר דלפו ידיעות על מחלוקת בין מי שתמך בשריפתו של הטייס הירדני מועאז אל־כסאסבה בעודו בחיים, לבין מי שדרש להשאירו בחיים כבן־ערובה. מחלוקת עמוקה יותר נתגלעה בין מתנדבי הארגון מחו"ל לבין פעילי הארגון הערבים. כך, למשל, התברר כי המתנדבים דוברי הרוסית, כמו הלוחמים הצ'צ'נים, האוזבקים ואלה שבאו מרוסיה, לא מחבבים במיוחד את המתנדבים העיראקים; ואילו המתנדבים דוברי הצרפתית מתעבים את הפעילים הסורים.

גם בתוך שורותיהם של דוברי הרוסית מתגלעים עימותים, בעיקר בין הצ'צ'נים לבין האוזבקים. במקרה אחד לפחות נדרש המפקד הבכיר של הכוחות הצ'צ'נים, אבו עומר א־שישאני, להפריד בין הנצים כדי להביא לרגיעה, שלא החזיקה מעמד הרבה זמן. למרות שמו, אל־שישאני הוא גיאורגי במוצאו ושמו המלא הוא טרחאן תיימוראזוביץ באתראשווילי, אביו היה נוצרי אורתודוקסי ואמו מוסלמית. הוא "גילה" את האיסלאם הג'יהאדיסטי רק בשנת 2010, אחרי שהשתחרר מהצבא הגיאורגי בגלל מחלת השחפת.

מחלוקות כאלה פורצות בעיקר בשל חלוקת שלל ומינויים למשרות בכירות, אך גם בשל סכסוכים אישיים. כך, למשל, בחודש פברואר נהרגו 18 פעילי דאעש בעיר חדית'ה באזור אנבאר, ממערב לבגדאד, משום שאחד מראשי השבטים הערביים סירב להשיא אחת מבנות השבט לפעיל דאעש שבא מתוניסיה. הסירוב הזה חולל עימות אלים אשר הטריח את אבו בכר אל־בגדאדי להתערב בו, כדי לקבוע כללים: מתי וכיצד מותר לקיים נישואין כאלה בין איש דאעש לתושב מקומי.

עימות חריף אחר פרץ החודש בין פעילים עיראקים תושבי תלעפר בצפון מערב עיראק, לבין פעילים צ'צ'נים, על מינויים ועמדות שליטה בעיר נינווה, מדרום־מזרח למוסול. הלוחמים הצ'צ'נים הצליחו לסלק חלק גדול מהפעילים שבאו מתלעפר בחזרה לעירם, לא לפני שהתלעפרים האשימו את הצ'צ'נים בכך שבאו לעיראק רק כדי לספק את תאוותיהם המיניות. הצ'צ'נים האשימו את התלעפרים בכך שכל שאיפתם היא לבזוז כמה שיותר נכסים.

רויטרס

המחלוקות הפנימיות הללו פוגעות גם במערך התיאום הצבאי בין הכוחות. הכוחות הלוחמים של דאעש נחלקים, בדרך כלל, על פי מוצאם האתני. בראשם עומד מפקד בן עדתם, שלא תמיד מדבר ערבית. לפגיעה בתיאום בין כוחות שונים יש השלכות בשטח. לאחרונה דווח כי קבוצה גדולה של לוחמים מסוריה החליטה לעזוב את החזית בעיראק ולחזור לעיר א־רקה בסוריה. יתר על כן, אם נכונים הדיווחים במערב, שדאעש איבד חלק גדול מבארות הנפט שהיו בשליטתו ומספרן הוערך בכ–200 ושמצבת הלוחמים שלו קטנה בכ–25 אחוזים וגם שטח השליטה שלו — בעיקר בערים העיראקיות כמו דיאלה וסלאח א־דין — התכווץ באופן משמעותי, אפשר להעריך שגם המאבק על חלוקת המשאבים תורם לעימותים בין קבוצות הלוחמים.

המאבק על הירושה בדאעש אינו מנותק לפיכך מן העימותים האתניים והפוליטיים בין קבוצות הלוחמים. כך, עוד בטרם דווח על הריגתו של אבו עלאא אל־עפרי, עורר מינויו לממלא מקומו של אבו בכר אל־בגדאדי מחלוקת עזה: אל־עפרי הוא טורקמני במוצאו ומינויו של מנהיג לא ערבי עלול לגרום להתנערות לוחמים ערבים, ובמיוחד אלה שבאו מסעודיה. הקרע בין לוחמים ערבים לבלתי־ערבים גרם לאחרונה לכך שפעילים טורקמנים הצטוו לעבור ממוסול לתלעפר, שבה מתגוררת אוכלוסייה טורקמנית גדולה, ולהעביר את הלוחמים הערבים לעיר מוסול.

מועמד להנהגת הארגון אחר הוא אבו מוחמד אל־עדנאני, בן 38, שמכהן כדובר הארגון ונחשב האישיות הסורית הבכירה בו. אולם אל־עדנאני אינו נחשב בקי בהלכה המוסלמית וגם גילו הצעיר יחסית עלול לפגוע בסיכוייו. לצדו מתמודדים טארק אל־חרזי התוניסאי ואבו עלי אל־אנבארי, שהיה קצין מודיעין בכיר בצבאו של סדאם חוסיין.

אי־פי

תיאורטית, ההכרעה על מינוי המנהיג נתונה בידי מועצת השורא (מועצה מייעצת), שמספר חבריה נע בין תשעה ל–11. מועצה זו אמורה לייעץ למנהיג בשאלות של דת ומדיניות, אבל המנהיג אינו מחויב ליישם בפועל את המלצותיה. עיקר מאבק הירושה יתנהל בין מנהיגי המועצה הצבאית ומועצת הביטחון, שמתפקדות כמיניסטריונים ואחראיות לפעילות הצבאית של הארגון. לצדן פועלות עוד שש מועצות האחראיות על הניהול השוטף של האזורים שנכבשו על ידי דאעש. עם אלה נמנות מועצת הכספים, מועצת התקשורת והתעמולה, המועצה ההלכתית, מועצת נכבדי הקהילה ומועצת החלוקה האדמיניסטרטיבית, האחראית על ניהולם של המחוזות השונים בשליטת דאעש בסוריה ובעיראק.

המבנה ההיררכי הזה נוצר עוד לפני הכיבושים הגדולים של דאעש בעיראק וסוריה, ביוני שעבר. בחלקו הוא תוכנן על ידי אוסמה בן־לאדן ופותח על ידי מנהיג אל־קאעדה בעיראק אבו מוסעב א־זרקאווי. זהו מבנה שמבטיח שהארגון לא יהיה תלוי במנהיג אחד, שהסתלקותו עשויה להביא להתפרקות. אף שהמבנה ריכוזי באופיו וכפוף להוראותיו של המנהיג, החלוקה האדמיניסטרטיבית משאירה לכל "מפקד מחוז", או אמיר מקומי, מרחב פעולה גדול וסמכות אכיפה וניהול על פי הכוחות והמשאבים שהוא מצליח לגייס במחוזו.

כאן נעוץ גם הקושי במלחמה נגד דאעש, שכן ההפצצות של הקואליציה המערבית פוגעות אמנם בחלק חשוב של משאבי הארגון, אבל אינן מצליחות לרסק את התשתית הניהולית או את מקורות המימון המקומיים, שאינם תלויים רק ביצוא הנפט. התקפות אלה בלמו במידה רבה את כוונות ההתפשטות של "המדינה האיסלאמית" למחוזות חדשים, ודחקו אותו למלחמות מקומיות על העמקת ההתבססות במחוזות המצויים בשליטתו. הארגון מתכונן עכשיו למערכה המשמעותית ביותר על העיר מוסול, שבה הוא שולט מאז יוני 2014. נגדו מתגייסים הצבא העיראקי, המיליציות השיעיות שפועלות בהנחיית ובמימון איראן, לוחמי פשמארגה כורדים וכוחות הקואליציה המערבית. הצלחה או כישלון במערכה זו, שטרם נקבע מועד תחילתה, יקבעו את עתיד הארגון בעיקר בשטח העיראקי.

זו עשויה להיות המלחמה הקרקעית רחבת ההיקף ביותר מאז נסוג הצבא האמריקאי מעיראק בשנת 2011. אבל כל עוד אין כוונה לפתוח במערכה קרקעית בתחומי סוריה, יוכל דאעש להמשיך ולהתבסס בשטחי המדינה, שבה המחלוקות בין מיליציות המורדים מכשילות מאבק מאורגן נגדו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו