בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדאיה: עיר עם אנשים, אבל ללא חיים

שיירות הסיוע שנכנסו לעיר הסורית הנצורה הביאו לתושביה מזון לראשונה זה חודשים. אך התגלתה תמונה קשה: ילדים סובלים מתת תזונה ומאות תושבים הזקוקים לפינוי מיידי, שלא מאושר בינתיים

תגובות
תושבי מדאיה על סף רעב
רויטרס

שתי יממות חלפו מאז עשו דרכן משאיות הסיוע הראשונות לעיר הסורית הנצורה מדאיה, אך המראות והקולות מהשטח לא מותירים ספק: זה מעט מדי. אתמול (שלישי), לאחר שהחלו להתקבל דיווחים ראשוניים על הנעשה בעיר, פרבר של הבירה דמשק הנצור מאז חודש יולי, כבר הכריז האו"ם כי לסבל בעיר זו אין תקדים במלחמת האזרחים בסוריה. "המצב מחריד", אמר סג'אד מאליק, נציג סוכנות האו"ם לפליטים בסוריה. "אין למה להשוות את מה שראינו במדאיה. אפשר לראות שיש כאן אנשים, אבל אין כאן חיים". לדבריו ברחובות העיר, הנתונים לשליטת צבא אסד וחיזבאללה, אפשר לראות צעירים ואף ילדים רועדים בשל תת־תזונה. "רבים מהם לא אכלו לחם, אורז, ירקות או פירות במשך חודשים", הוסיף. "העיר במצב נואש".

ואכן שלשום בלילה הודיעו בכירים באו"ם כי 400 מתושבי העיר זקוקים לפינוי רפואי מיידי. בינתיים הם שוהים בבית החולים העירוני, חלקם סובלים מתת־תזונה חריף ומסיבוכים נוספים. "חייהם בסכנה", הגדיר את מצבם סטיבן או'בראיין, מתאם פעולות סיוע החירום של האו"ם, בתום פגישת חירום שערכה מועצת הביטחון של האו"ם.

ערים תחת מצור: דיר א-זור, 200 אלף איש תחת מצור המדינה האיסלאמית. שיבושים באספקת החשמל, מחסור במים ובמזון
כפראיה ופואה: 12,500 איש תחת מצור של מורדים סונים מאז ספטמבר. המחסור בתרופות גורם לכך שטיפולים רפואיים רבים נעשים ללא הרדמה
מזרח רותה, זבאדני ודראייה: 181 אלף איש תחת מצור צבא השלטון. מחסור חמור בדלק, ציוד רפואי ומזון. קילו חיטה נמכר ב-250 דולר
מדאיה - 42 אלף איש תחת מצור צבא השלטון וחיזבאללה. לפחות 28 מתו מרעב, דיווחים על תושבים שנאלצים לאכול עשב ואת חיות המחמד שלהם

עד שעות הלילה הקטנות של יום שני פרקו את ארגזי הסיוע ההומניטארי שהגיעו לעיר, בעזרת פנסים ופנסי הטלפונים הסלולריים, כי בעיר אין חשמל. הארגזים ובהם עדשים, סוכר, חומוס, עגבניות משומרות, שמן ואורז, הפכו בתקופה האחרונה כה נדירים, שלדברי מאליק קילו אורז נמכר בכ–300 דולר.

המשאיות זכו להיכנס בשערי העיר רק לאחר מחאה בינלאומית שהתעוררה לשמע הידיעות על המספרים המאמירים של מתים מרעב, בעוד כוחות המצדדים בממשלה, לצד אלה של חיזבאללה, אינם מתירים לדבר להיכנס אליה. משלוח סיוע זה נעשה במקביל להבאת סיוע דומה לעיירות הסוריות פואה וכפראיה במחוז הצפוני אידליב, המכותרות על ידי ארגוני מורדים. אבל עד הרגע האחרון לא היה ברור אם הכוחות השולטים בפועל אכן יאפשרו את כניסת המשאיות. רק בזכות משא ומתן קדחתני של הרגע האחרון, שנערך כשהשיירות כבר המתינו בכניסות לערים, ניתן האישור לו ייחלו התושבים, אמר פאבל קז'ישק, דובר הסניף הסורי של הצלב האדום הבינלאומי.

תושבי מדאיה על סף רעב
רויטרס

דובר הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום בסוריה (ICRC), פאוול קרג'סייק, שליווה את שיירת הסיוע, אמר ל"גרדיאן" כי "הרושם הראשוני באמת שובר לב. אתה רואה אנשים רבים ברחוב, חלקם מחייכים ומנופפים אלינו, אך רבים פשוט חלשים מדי עם מבטים חלולים והבעות פנים עייפות מאוד". לדבריו, "חשוך פה מאוד משום שאין חשמל. אני רואה אנשים ברחוב, נשים, ילדים, רבים מהם באים ומודים לנו משום שבאנו, מברכים אותנו. אבל חלקם צעקו ושאלו: 'למה כל כך מאוחר?'. אנשים שואלים אותנו: 'הבאתם אוכל? הבאת אוכל? משום שכל מה שאכלנו בשבוע האחרון זה מים ותבלינים'".

ואילו מאליק, שתאר המוני ילדים רעבים, אמר כי "הלב נשבר לראות אנשים רעבים רבים כל כך. קר ויורד גשם, אבל שוררת התרגשות רבה כי אנחנו כאן והבאנו מזון ושמיכות".

ואכן לא חסר ביקוש למזון. חאלד מוחמד, אח מרדים העובד במרפאה בעיר שמתוחזקת על ידי "רופאים ללא גבולות", אמר שמטופלים חלשים, על סף קריסה מרעב, נוהרים למקום בזה אחר זה כדי לקבל קצת מהסיוע. אבל זה אינו מסייע לאותם מאות שכדי לשרוד צריכים לצאת מהעיר. אום מאג'ד, אחות בבית חולים שדה, אמרה שאמה של ילדה בת 8, שחולה באורח אנוש, התחננה שיקחו אותה לבית חולים בדמשק, אך עובדי הארגונים ההומניטאריים לא יכלו למלא את בקשתה.

לדברי או'בראיין, הוצאת 400 החולים מהעיר תהיה מורכבת כמו הכנסת הסיוע לתוכה, כי יהיה צורך לשאת ולתת עם ממשלתו של בשאר אל־אסד וארגונים חמושים אחרים, כדי לקבל ערבויות שהאמבולנסים לא יהפכו למטרות ירי. ארגון הבריאות העולמי פנה אתמול לממשלת סוריה וביקש שתאפשר שליחת מרפאות ממונעות וקבוצות רפואיות למדאיה, שיסייעו לבחון עד כמה חמורה תת־התזונה ממנה סובלים התושבים, כדי להקל על פינוי המקרים הקשים ביותר. אליזבת הוף, נציגת ארגון הבריאות העולמי בדמשק, אמרה שהארגון צריך ללכת מדלת אל דלת בעיר של יותר מ–40 אלף תושבים. "אנשים התאספו בכיכר העיר. אפשר לראות בנקל שהם בתת־תזונה, גוועים. הם רזים, עייפים וניכר שהם במצוקה חריפה. בין כולם אי אפשר היה למצוא חיוך אחד. הילדים שדיברתי אתם אמרו שאין להם אפילו כוח לשחק".

דיפלומטים מטעם האו"ם ובכירים בארגוני סיוע הומניטאריים, שקידמו בברכה את הכנסת משאיות הסיוע למדאיה, ביקשו להפוך את המעשה לדבר שבשגרה, שיתנהל ללא הפרעה, כפי שדורש החוק הבינלאומי. לדבריהם, אין ביטחון שיוכנס סיוע נוסף בחודש הקרוב והסיוע שהובא שלשום ייגמר לפני כן. "שיירה אחת לא תפתור את הבעיה", אמר סטפן דוז'אריק, דוברו של מזכ"ל האו"ם באן קי מון. על פי ראיונות עם עשרות תושבים ועם חברי ארגונים הומניטאריים שמפעילים במדאיה מרפאה, היעדר המזון כה חמור שתושבים מנסים להתקיים מעשבים. רק ביום ראשון האחרון מתו בעיר חמישה אנשים מרעב, ובכך עלה מספר המתים מרעב מאז חודש בדצמבר ל–28.

לדברי קרג'סייק, הצלב האדום מתואם כל העת עם הצוותים הרפואיים בסוריה ועם הסהר האדום המקומי. "כרגע אנשים חולים במחלות שניתן בקלות לטפל בהן או למנוע", הוא מוסיף. "יש לך כאן פחות או יותר הכל: מחלות כרוניות כמו סוכרת, אנשים חלשים, אנשים שהתנפחו משום שהם צריכים לאכול את המים האלו עם התבלינים. הבאנו תרופות בשביל חולים כרוניים, כאלה במצב קריטי, וילדים". אבל גם הוא אומר כי אין במשלחת הסיוע "פתרון לטווח ארוך: לא עבור מדאיה, פואה וכפראיה, או כל מקום אחר שנמצא במצור. הדבר החשוב ביותר הוא שנוכל לקבל גישה למקומות האלו על בסיס קבוע".

ניסרין, מורה ואם לילד בן 10, אמרה שהיא ובנה עבדאללה המתינו בקוצר רוח לסיוע, אך היא בטוחה שהוא יאזל במהירות, ולא בטוח שיגיע לכל מי שזקוק לו. "האנשים מותשים", אמרה בראיון טלפוני. "אין להם כוח אפילו ללכת להמתין למשאיות. אין מספיק זמן. חייבים לחלק את המזון כבר היום". עבדאללה, בנה של ניסרין, לא הצליח בסופו של דבר לראות את הגעת המשאיות. לדבריה, הוא נרדם לפני שקיבל מזון כלשהו. "הוא היה עייף והתאכזב מהציפייה הארוכה. המשאיות הגיעו מאוחר מאוד".

המצור על מדאיה המכותרת במוקשים, צלפים וגדרות תיל, איננו המצור היחיד שסורים סובלים ממנו, חרף החלטות מועצת הביטחון התובעות העברת סיוע ללא תנאים דרך הקווים הקדמיים. באו"ם אומרים כי כ–400 אלף סורים נצורים במקומות או אזורים שהגישה אליהם קשה, כמחציתם באזורים בשליטת המדינה האיסלאמית (דאעש). כוחות הממשלה ובעלי בריתה צרים על עוד כ–200 אלף, וארגוני מורדים צרים על כמה אלפים נוספים, בעיקר ביישובים פואה וכפארייה.

שלשום אחר הצהריים גינה שגריר סוריה באו"ם, בשאר אל־ג'עפרי, את מה שכינה "המאמצים להכפיש" את ממשלתו בידיעות על מקרי מוות מרעב במדאיה. הוא אמר כי התמונות "מזויפות" (באחד המקרים טען כי ילד מצולם הוא לבנוני ולא סורי). ג'עפרי לא הסתפק בזה וסיפק הסבר נוסף, גם אם לכאורה מנוגד לראשון: סיוע שהובא למדאיה נגנב על ידי ארגוני טרוריסטים ונמכר לאזרחים במחירים שהם אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו