בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאות מפגינים פרצו לפרלמנט בבגדאד והסתלקו לאחר זמן קצר. אבל למה בעצם?

בצעד חסר תקדים נכנסו מאות בני אדם לאזור הירוק בבירת עיראק, בו שוכנים מוסדות השלטון. סיומו השקט של האירוע מרמז על עסקה עם כוחות הביטחון, והסכמה שבשתיקה מצד ראש הממשלה. מורה נבוכים

8תגובות
מפגין מציג את תמונתו של איש הדת א-סדאר, בפרלמנט בבגדאד בסוף השבוע
HAIDAR MOHAMMED ALI/אי־אף־

מאות מפגינים פרצו בסוף השבוע לאזור הירוק המאובטח בבגדאד והסתערו על בבניין הפרלמנט במחאה נגד השחיתות. האזור הירוק הוא השם שנתנה ארה"ב לאזור המבוצר בלב עיר הבירה, היכן ששכנו מוסדות הכיבוש והמקום בו נמצאים כיום מוסדות השלטון. בעיני העיראקים מסמל האזור את הכיבוש והשחיתות, והפריצה אליו היא אירוע חסר תקדים. עם זאת, יממה לאחר הפריצה החלו המפגינים להתפנות. האירוע כולו עורר בקרב רבים תהיות – מה חולל את המהומה ומה גרם לה להסתיים מהר כל כך?

מה באמת קרה?

ממראות המוני העיראקים המסתערים על הפרלמנט אפשר היה להתרשם שאלו הם ניצני התקוממות עממית. אך למעשה היתה הפעולה שילוב של הבעת זעם עממי ומפגן פוליטי. בהתחשב בקלות שבה הצליחו המפגינים לחדור למתחם המבוצר, נראה כי האירוע קיבל את ברכת השלטונות.

על פי הדיווחים, ראש ממשלת עיראק, חיידר אל־עבאדי, נתן הסכמה שבשתיקה להסתערות, על אף שמשרדו מכחיש זאת. בנוסף, לוחמיה של מיליציה המזוהה עם המפגינים, השתלטו על הביטחון סביב הפרלמנט – עובדה המרמזת על עסקה עם כוחות הביטחון.

euronews

מי הם המפגינים?

המפגינים שפרצו למקום הם חסידי כהן הדת השיעי מוקתדא א־סאדר, ששמו עלה לכותרות לאחר פלישתה של ארה"ב לעיראק ב–2003. הוא עמד בראש מיליציה שנלחמה בארה"ב והשתתפה במאבק עדתי מזוין בשנית 2005 ו–2006. לאחר בחירות 2010 הפגין א־סאדר את כוחו כדמות פוליטית. הוא נחשב לכאורה לבעל בריתו של אל־עבאדי והמחאות בסוף השבוע מתפרשות כניסיון ללחוץ על יריבי ראש הממשלה לאשר את מינויה של ממשלה המורכבת מטכנוקרטים ולא מנאמנים למפלגה או לפלג כלשהו. אבל א־סאדר אינו צפוי ולא יכול להיחשב בעל ברית אמין: בעבר כבר התריע שיפעל להפלת אל־עבאדי אם ייכשלו הניסיונות לאשר את הממשלה החדשה.

מדוע המחאה הסתיימה כה מהר?

המחאה לא באמת הסתיימה. תחת זאת בחרו המפגינים בנסיגה טקטית. אחרי ההשתלטות על הפרלמנט בשבת אחר הצהריים, עברו המפגינים בערב לחלק אחר של האזור הירוק. עד לשעות הערב פיקד א־סאדר על סיום מסודר של המחאה כדי לתת, לדבריו, הזדמנות נוספת לפוליטיקאים לאשר את הממשלה החדשה. במקביל הבהיר א־סאדר שלא יהסס להשתמש בהשפעתו בקרב השיעים כדי לעורר מהומה ברחובות, אם תביעותיו לרפורמות לא ייענו.

מפגינים מפרקים את החומה המקיפה את הפרלמנט, בסוף השבוע
HAIDAR MOHAMMED ALI/אי־אף־

מהם שורשי הסכסוך הפוליטי?

המצב בעיראק הפל לגרוע בהרבה מאז נסיגת ארה"ב ב–2011, והמדינה לא מתפקדת כיום בשלושה נושאים עיקריים: ביטחון, פוליטיקה וכלכלה. קו השבר העמוק ביותר בחברה בעיראק הוא זה המפריד בין הרוב השיעי למיעוט הסוני. אבל המשבר הפוליטי בבגדאד הוא בעיקרו מאבק בין השיעים לבין עצמם. יוזמת ראש הממשלה אל־עבאדי לשרש את השחיתות, לצמצם את גודלה של ממשלתו ולשים קץ לשריון תפקידים פוליטיים על פי השתייכות עדתית, נתקלו בהתנגדות מצד כמה פלגים שיעים. כמו כן, מחאותיהם של אנשי א־סאדר כמו מחאות אחרות שהתעוררו בקיץ האחרון בחוגים חילוניים ברובם, משקפות את הזעם על השחיתות בשלטון ועל כישלון ההנהגה לספק שירותים בסיסיים לתושבים.

מה יקרה עכשיו?

בשלב זה, נסיגת חסידיו של א־סאדר מאזור הירוק היא הזדמנות נוספת למנהיגי עיראק לטפל במשבר ולאשר את הממשלה החדשה שמציע אל־עבאדי. אבל עיראק אינה מתפקדת כמדינה. השטח הכורדי בצפון מתפקד הלכה למעשה כמדינה עם צבא ומדיניות חוץ משלה. כשליש מעיראק נמצא בידי ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש), כולל העיר השנייה בגודלה במדינה, מוסול. כמו כן, כוחן של מיליציות שיעיות הקשורות לאיראן רב במקרים רבים מזה של כוחות הביטחון של המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו