בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באיראן אוסרים על הזומבה, אבל המתאמנים לא מרימים ידיים

אם בעבר הרשויות העלימו עין, צו חדש מטעם המוסד לקידום הספורט האיראני אוסר על קיום השיעורים שנוגדים את חוקי האיסלאם. המורים לזומבה כבר חושבים על פתרונות יצירתיים

2תגובות

איראנים חובבי שיעורי זומבה שנהנו לנוע לקצב מוזיקה לטינית עליזה קיבלו באחרונה אזהרה חמורה מכוהני הדת המוסלמים במדינה – "הפסיקו עם זה לאלתר, זה לא חוקי". אולם למרות האיסור הם לא מתכוונים להרים ידיים.

בשנים האחרונות עברה איראן מהפכה בריאותית עם פתיחת מכוני כושר ומועדוני חיטוב ועיצוב במקומות רבים ברחבי המדינה. הגברים מרימים משקולות כבדות, הנשים מציפות את שיעורי הפילאטיס ולכולם מטרה אחת – להישאר חטובים ובריאים.

שיעור זומבה

וכמו במדינות רבות, גם לאיראן הגיעה טרפת הזומבה – אימוני אירובי בשילוב ריקוד לטיני. הם כובשים במיוחד את הנשים שמתאספות כפעמיים בשבוע בסטודיו כדי להתאמן לצלילי זמרים לטינים מפורסמים כמו ריקי מרטין ושאקירה, וגם להוריד קצת במשקל. "זה כיף, זה חיובי", אמרה סאני נאפיסי, מדריכת זומבה בת 33 שעובדת באחד ממכוני הכושר הגדולים בטהראן. אולם בימים האחרונים, ריקודי הזומבה כבר לא כייפיים או חיוביים יותר.

צו שיצא החודש על ידי ראש המוסד הממשלתי האחראי על קידום ספורט ולייף סטייל במדינה, אוסר הלכה למעשה על קיום שיעורי זומבה בטענה שהם נוגדים את הערכים האיסלאמיים. מאז יצא הצו, מוצף הטלפון הסלולרי של נאפיסי בהודעות מיואשות של מעריצי זומבה מודאגים החוששים שמסיבות הכושר שלהם – כמו שרבים מכנים את השיעורים – יבוטלו.

"אפשר לחשוב שהם הפכו את האלכוהול לחוקי – כולם לא מפסיקים לדבר על זה", אמרה נאפיסי, שהזכירה את האיסור על אלכוהול במדינה. אפילו חמותה צלצלה אליה מקליפורניה כדי לשאול אם זה הסוף של הזומבה באיראן. "כמובן שלא", ענתה לה נאפיסי, "אף אחד לא יעצור את הזומבה".

מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979 הוציאו אנשי דת במדינה השיעית ברובה מאות חוקים הנוגעים לתרבות ולסגנון חיים במטרה לשמור על המסורת ואורח החיים הדתי האדוק. בעיניהם, שתיית אלכוהול, התרועעות נשים עם גברים וריקודים יכולים להוביל לביצוע חטאים. אלה יכולים להביא בסופו של דבר לפירוק משפחות ולכן "פיתויים" מעין אלה אינם חוקיים במדינה.

אבל ב-40 השנים האחרונות, השתנתה החברה באיראן והתאימה את עצמה לאורח החיים המערבי, עד כמה שניתן. העמדות לדין בגין ביצוע מעשים כמו ריקוד מעורב בפרהסיה או שתיית אלכוהול - כאלה שמובילות לקנסות כבדים או הלקאות פומביות - הפכו לנדירות יותר. רק ביום שלישי שעבר רקדו אלפי נשים וגברים יחדיו ברחובות המדינה כדי לחגוג את עלייתה של הנבחרת הלאומית בכדורגל למשחקי המונדיאל.

כיום, איראנים רבים מתעלמים מחטאים אלה ומבהירים כי ההחלטה אם לבצע אותם ולעבור על החוקים  צריכה להיקבע על ידי כל אדם לבדו. לפיכך פעילויות אסורות רבות, בהן אימוני הזומבה, נסבלים על ידי הרשויות כל עוד הן נעשות מאחורי דלתות סגורות או תחת שמות בדויים.

"אני כבר שנים מלמדת כאן זומבה. אבל במקום לקרוא לזה זומבה אני קוראת לזה 'להתאמן עם מוזיקה' כדי שאף אחד לא ישים לב", מספרת נאפיסי. שמות אחרים נפוצים לזומבה כוללים: "בקצב הגוף", "אירובי למתקדמים" או "מומבה".

אבל לפני כמה שנים החלה אחת ממורות הזומבה במדינה לקרוא לילד בשמו ובעקבותיה יצאו מהמחתרת מורי זומבה נוספים, בהם נאפיסי. "פתאום זה נהיה חופשי, אולי פשוט כבר לא היה לרשויות אכפת יותר", הוסיפה.

עד החודש. בהודעה מטעם המוסד לקידום הספורט (שקרוי "ספורט לכל הפדרציה"), החליט יו"ר המוסד, עלי מאג'ד ערא, כי זומבה היא לא ענף ספורט לגיטימי במדינה. במילים אחרות, כתב, אימוני תנועה לפי מקצב או ריקוד אינם חוקיים.

"קח בחשבון שפעילויות כאלה כמו זומבה, תנועות לפי קצב מסוים וריקודים בכל צורה שהיא תחת כל שם שהוא, אינן חוקיות. אני דורש שתפרסם צו האוסר על פעילות מעין זו", כתב ערא לבכיר מחוזי כפי שפורסם בסוכנות הידיעות איסנא. בהתחשב למעמדו הבכיר של ערא, המכתב ששלח נחשב לאיסור כלל ארצי.

"אני אוהבת זומבה כי זה כיף. זה עושה אותי שמחה ומצב הרוח שלי משתפר כשאני רוקדת", אומרת ספידה חיידארי בת 33 שמתאמנת בזומבה כבר לפחות שנתיים. "זאת כנראה גם הסיבה שבגללה הם אוסרים את זה".

חוסיין גאיומי, איש דת ותומך של הנשיא המתון חסן רוחאני, מעולם לא שמע על הזומבה לפני אבל אחרי ששמע על האיסור התפתה לבדוק את הנושא. באחד מימי הרמדאן הוא התיישב ובדק באינטרנט מה קורה בשיעורי הזומבה האסורים, "למען האמת לא הצלחתי בעצמי להפסיק לזוז בכיסא לצלילי המוזיקה", סיפר גאיומי בן ה-66. "זה נראה כמו אימון טוב. אבל כאיש דת לימדו אותי שריקוד ומוזיקה הם לצרכי נהנתנות ולכן מוחרמים ואינם חוקיים".

אבל עבור נאפיסי, אויבי הזומבה באיראן לא מסתכמים רק בכמה אנשי דת מקומיים. גם היועצים המשפטיים של "זומבה פיטנס", החברה האמריקאית שאחראי לשיגעון הזומבה ברחבי העולם, העמידו אותה על הכוונת כשביטלו את רישיון ההדרכה שלה בשנה שעברה אחרי שכתבה בעמוד הפייסבוק של החברה כי היא עובדת באיראן. נאפיסי קיבלה מהחברה מכתב בו נמסר לה כי רק אם היא תעבור למדינה אחרת – שלא נתונה לשורה של סנקציות מערביות – תוכל לקבל את הרישיון שלה בחזרה.

אבל נאפיסי לא מוותרת. היא ממשיכה בשיעורי הזומבה שלה בטהראן כמתוכנן ולא אכפת לה שאיש דת או עורך דין אומרים לה אחרת. "יש לי 40 מתאמנים שרוצים לעשות כושר, אני פשוט אשנה שוב את השם של השיעור שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו