בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

בניגוד לתכנון, ישראל זוחלת לזירה הסורית

המעורבות בתיאום המערכה שמתנהלת בשבועות האחרונים באזור דרעא והדיאלוג הצבאי עם רוסיה הופכים את ישראל לשותפה חשובה בקבלת החלטות במלחמה בסוריה

12תגובות
מפגש של נציגות האופוזיציה הסורית עם השליח המיוחד של האו"ם לסוריה, בחודש שעבר בז'נבה
Fabrice Coffrini/אי־פי

"אנחנו פועלים באופן פרודוקטיבי עם ירדן, כפי שאנחנו פועלים, ואינני מסתיר מכם דבר, עם ישראל", סיפר שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו לחברי הדומה בסוף חודש מאי. שויגו אפילו ציין את ה"שיחות הפרודוקטיביות" שיש לו עם שר הביטחון אביגדור ליברמן, שעמו הוא מנהל קשר טלפוני קבוע. כלי תקשורת ערביים מדווחים על תקשורת רציפה בין טייסי חיל האוויר הרוסי ובקרי חיל האוויר הישראלי, שמתעדכנים ומתאמים טיסות מתוכננות, כשם שישראל מתאמת את פעילותה האווירית והאחרת בסוריה עם המפקדות הרוסיות.

ה"פעילות האחרת" כוללת, בין היתר, מטעני סיוע הומניטרי וצבאי שמעבירה ישראל למיליציות שפועלות ברמת הגולן הסורית ובדרום סוריה, באזור דרעא. בדרעא מתנהלת בשבועות האחרונים מערכה אינטנסיבית לקידום כוחות הצבא הסורי יחד עם מיליציות שיעיות וחיזבאללה שפועלים בחסות איראן, ולדיכוי פעולות המורדים. פעילות זאת נמצאת במוקד שיחות התיאום ששותפות בהן ירדן, רוסיה, ארה"ב וסעודיה. בחלק מהשיחות שהתנהלו בירדן נכחו גם נציגים ישראלים ובמקרים אחרים התקיימו התיאומים בטלפון או באמצעות שליחים שהגיעו לישראל.

המערכה בדרעא היא חלק מהתוכנית לכונן אזורים "מופחתי הסלמה", מעין אזורי ביטחון שבהם ייאסרו טיסות של הצבא הסורי, תשרור הפסקת אש בין הצדדים ופליטים סורים יוכלו להתגורר בהם ללא חשש. בחודש שעבר הוסכם על הקמת ארבעה אזורים "מופחתי הסלמה", אולם הפרטים הטכניים הם שמעכבים בינתיים את כינונם. אלה נוגעים לאי הסכמות בשלושה נושאים: שרטוט גבולותיהם של האזורים, זהות המפקחים שינהלו את אזורי הביטחון ואבטחת המעברים בין האזורים.

ישראל, שהבהירה לרוסיה כי היא מתנגדת לשיתופן של מיליציות שיעיות בפיקוח על אזור הביטחון הדרומי בסביבת העיר דרעא, מצאה בירדן ובוושינגטון בנות ברית. הן לחצו על רוסיה לקבל את הדרישה ולהסכים לפריסת כוחות רוסיים כחלק מאבטחת האזור הדרומי. ההנחה היא שרוסיה, שהבטיחה לישראל למנוע את כניסת הכוחות הפרו־איראניים, והבינה את התנגדותה הרועמת של ארה"ב, ממילא תסכים, לפחות באופן זמני, לכך שגם צבא סוריה לא יהיה מעורב בפיקוח על אזורים אלה. בכך ניטרלה רוסיה גם את הדרישות של טורקיה ואיראן ליטול חלק בפיקוח, לפחות באזור זה, אך טרם הושגה הסכמה ביחס לפיקוח על יתר האזורים.

טורקיה אף איימה שאם לא תושג הסכמה בשאלת הפיקוח, היא תקים בכוחות עצמה אזור ביטחון בסביבת העיר אידליב, שבה מרוכזים רוב כוחות המורדים, במטרה למנוע את השתלטות הכורדים הסוריים על אזור הצפון. איראן מצדה חזרה בה מן הדרישה להשתתף באופן ישיר או באמצעות המיליציות בחסותה, ונראה כי לפחות באזור דרעא יכולה ישראל להיות רגועה. אך בכך לא מסתיימות דאגותיהן של ישראל וירדן.

הכינוס באסטנה

הקמת אזורי ביטחון הם רק שלב אחד, חיוני ככל שיהיה, בתהליך ארוך שעתיד להיפתח בתחילת יולי, אז יתכנסו באסטנה בירת קזחסטאן נציגי רוסיה, טורקיה ואיראן לשרטט את מפות אזורי הביטחון. בכינוס זה אין לארה"ב ולישראל מעמד, ותוצאותיו ייקבעו על פי נכונותן של איראן וטורקיה ליישב את הבדלי ההשקפות ביניהן, בעיקר על צירי המעבר לאזורי הביטחון. ברור לכל אחד מהצדדים שהשליטה על המעברים תקבע את גורל אזורי הביטחון ככאלה שיכולים לשמש מקלט בטוח לפליטים, את סידורי העברת הסיוע ההומניטרי ואת האפשרות לחבר לאזורים אלה עוד אזורים בשטח סוריה שבהם שולטים כוחות המשטר או המורדים. אם יגיעו הצדדים להסכם, יעבור הדיון לפסגה שתתקיים לראשונה בין הנשיא פוטין לנשיא טראמפ, הצפויים להיפגש בהמבורג ב–7–8 ביולי.

עד כה לא הציג הממשל האמריקאי תורה סדורה לסיום המשבר בסוריה, ולא ברור עד כמה תשפיע הידרדרות היחסים בין שני הנשיאים על יכולתם להגיע להבנה על עתידה של סוריה. עם זאת, יש לרוסיה שותפים חשובים לחזונה על עתיד סוריה. בשנה האחרונה התקרבה טורקיה לעמדתה של רוסיה בשאלת עתידו של בשאר אסד והיא אינה מתנגדת עוד להמשך שלטונו, לפחות בתקופת הביניים עד שתקום בסוריה ממשלה חדשה ויתקיימו בה בחירות.

השבוע הצטרפה במפתיע גם צרפת לעמדתן של רוסיה ואיראן, כשהנשיא מקרון הבהיר שאינו רואה כרגע כל אלטרנטיבה לאסד שתוכל למנוע את הפיכת סוריה למדינה כושלת. בהיעדר עמדה אמריקאית נחרצת, ההנחה היא שלא ממש אכפת לטראמפ מי יעמוד בראש המשטר הסורי, כל עוד ישתף פעולה במלחמה נגד דאעש. זאת, גם במחיר חיזוק מעמדה של איראן בסוריה ובתנאי שהגבול בין ישראל לסוריה יישאר "נקי מאיראנים ושליחיהם".

לטראמפ חיוני יותר לחדש את תיאום הפעולה האווירי בין ארה"ב לרוסיה, שבלעדיו לא תיפגע המערכה נגד דאעש, ובהיעדרו עלול להתלקח עימות צבאי בין מטוסים אמריקאיים לרוסיים, נוכח האיום הרוסי לראות בכל מטוס שיטוס ממערב לנהר הפרת גורם עוין. אם יצליחו שני המנהיגים להגיע להבנות חדשות בתחום זה, עשויה להיסלל הדרך לכינוס נוסף בז'נבה שבו ייפגשו נציגי המשטר הסורי עם נציגי המורדים כדי לקדם תהליך מדיני. זה יהיה הסבב השביעי של שיחות בין הצדדים, שאינו מבטיח הצלחה, לנוכח היריבויות הפנימיות בין המיליציות.

מושבה סורית במאדים

השאיפה מרחיקת הלכת של ועידת ז'נבה היא להשיג הפסקת אש כוללת, שבעקבותיה תקום ממשלה זמנית חדשה שתכין את הבחירות ותפעל לניסוח חוקה חדשה שתשנה את פני המשטר הסורי. בינתיים נראה שהאפשרות להקים מושבה אנושית במאדים קרובה יותר למימוש מיישום היעדים המדיניים בסוריה.

כאן טמונה חשיבות ה"ניסוי" שייערך בדרעא לכונן בסביבתה אזור ביטחון. בדרעא תיבחן יכולתה של רוסיה לעמוד בהתחייבותה למנוע את כניסת המיליציות הסוריות וצבא המשטר, ולאפשר חיים "מופחתי הסלמה" באזור הזה. אבל לא רק רוסיה תעמוד למבחן. באזור דרעא פועלים לפחות שני גושים של מיליציות. האחד נתמך ומתואם על ידי "חדר המבצעים" הירדני שבו שותפות ארה"ב, סעודיה וירדן, שמחמשות, מאמנות ומממנות חלק מהמיליציות, בהן צבא סוריה החופשי.

הגוש השני מכונה "המבנה המוצק" ("אל־בוניאן אלמרסוס", ביטוי שבו השתמש הנביא מוחמד כדי לתאר את אחדותם ונחישותם של הלוחמים למען האל). הוא כולל ערב רב של מיליציות, בהן יחידות של צבא סוריה החופשי שפרשו מהגוש הראשון, יחידות של ארגונים איסלאמיים רדיקליים גדולים כמו "אחראר א־שאם" "ג'יש אל־אסלאם" (צבא האיסלאם) וכן "רשות שחרור א־שאם", שמו החדש של ארגון "ג'בהת א־נוסרה" שמסונף לאל־קאעדה.

ארגונים אלה אינם רואים עצמם מחויבים להנחיות "חדר המבצעים" בירדן והם מנהלים מבצעים עצמאיים לשימור כוחם ומעמדם בעיר דרעא וסביבתה, לעתים תוך התנגשות עם כוחות המיליציות האחרות. חלק מארגונים אלה אינם שותפים בקואליציית ארגוני המורדים שמוכרת על ידי המעצמות כנציג הלגיטימי של האופוזיציה, ולפיכך לא השתתפו בכינוסים שהתקיימו בעבר או באלה שיתקיימו ביולי. מכאן שאין כל ערובה שמיליציות אלה יכירו בכל הסכמה שתושג באסטנה או בז'נבה.

קיימת אפשרות שהמיליציות האלה ינהלו חזית משלהן נגד כוחות הפיקוח הרוסיים, מה שעשוי להוביל למערכה צבאית העלולה להבעיר את הגבול בין סוריה לירדן ולישראל. בתרחיש קיצוני יהפוך הגבול הזה לבן ערובה של הקרבות בדרום סוריה באופן שלא יאפשר לישראל או לירדן להגיב צבאית, כל עוד יפעלו בחזית הזאת כוחות רוסיים. כאן עלולה להתרסק האסטרטגיה הישראלית, שנשענה עד כה על שיתוף פעולה שקט וחשאי עם חלק מן המיליציות. מטרת שיתוף הפעולה היתה בעיקר לעקוב, אבל גם למנוע במידת האפשר את כניסתן של מיליציות פרו־איראניות לשטח. במצב שחלק מהמיליציות ייקלעו לעימות עם כוחות רוסיים, תיאלץ ישראל לדבוק בשיתוף הפעולה החשוב עם רוסיה, שייתכן שיבוא על חשבון שיתוף הפעולה עם המיליציות "שלה".

ישראל, שאימצה בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה עמדה חד משמעית, שהיא אינה מתערבת בכל צורה במלחמה, למעט תקיפת מאגרי נשק או שיירות נשק שמיועדות לחיזבאללה, מוצאת עצמה זוחלת לתוך הזירה הסורית, ולא רק באופן טקטי שנועד לשמור על קשר ולאסוף מידע על המתרחש בצד הסורי של גבולה הצפוני. השותפות של ישראל בתיאומים המבצעיים שמתנהלים בירדן, הדיאלוג הצבאי שהיא מנהלת עם רוסיה והערבויות שהיא דורשת הן מרוסיה והן מארה"ב למניעת כניסת כוחות איראניים לאזור הגבול, הפכו אותה לשותפה בתהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות במלחמה הזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו