טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניו יורקר: התנועה הלאומית הפלסטינית מגיעה לסוף דרכה

שני חוקרים שהיו מעורבים בשיחות השלום ב-30 שנה האחרונות פירסמו סקירה מקיפה על מצבה של הרשות. לדבריהם, הנשיא עבאס הוא המנהיג הלגיטימי היחיד שעוד יכול לחתום על הסכם שלום

תגובות
עבאס בפסגת הליגה הערבית, במארס
Raad Adayleh/אי־פי

התנועה הלאומית הפלסטינית עומדת להגיע לסוף דרכה ומנהיגה הנוכחי, הנשיא מחמוד עבאס, מייצג את הסיכוי האחרון שלה להגיע להסדר שלום עם ישראל באמצעות משא ומתן. קביעה זו ותחזיות נוספות על מצבה של ההנהגה הפלסטינית עולות מסקירה מקיפה שפורסמה במגזין "ניו יורקר" על ידי שני חוקרים, חוסיין אגא ואחמד סמיח חאלידי, שהיו מעורבים במשאים ומתנים בין ישראל לפלסטינים במשך שלושה עשורים. אגא – אקדמאי לבנוני ומקורבו של עבאס – היה מעורב במגעים חשאיים בין הצדדים תחת כהונתו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה.

בין היתר, השניים קובעים כי עבאס הוא המנהיג הלאומי היחיד שנותר לעמו שיש בו די סמכות לחתום על הסכם ולאשרר אותו, אם כי סמכות זו מתערערת. אחרי עבאס, הם מאמינים, לא תקום מנהיגות פלסטינית לגיטימית לתקופה ארוכה.

בניו יורקר מתואר כיצד מתנוונים מוסדות התנועה הלאומית הפלסטינית. ללא ההנהגה חלופית, ללא כל הצלחה מדינית ניכרת, ללא התקדמות בתהליך שלום, ועם יריבויות אזוריות, פתח נעלם בפועל ככוח פוליטי. בין היתר נכתב כי מעמדו של עבאס בקרב עמו ניזוק מאוד בגלל מעורבותו העקבית והעקרה בתהליך השלום, בשל התנגדותו האיתנה למאבק המזוין, ובשל מחויבותו המוחלטת לשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. אובדן האמונה של הפלסטינים בהסדר באמצעות משא ומתן, קובעים החוקרים, משקף את אובדן האמון במוסדות שביקשו להשיג אותו.

השניים סוקרים כיצד הפכה המערכת הפוליטית הפלסטינית למשטר נשיאותי של איש אחד. לדבריהם, לצד המאמצים לשלוט על מה שנותר מהמוסדות המתנוונים של פתח, פועלת ההנהגה להשתיק כל התנגדות פוליטית אמיתית. מה שהיה בעבר דיון פוליטי תוסס הפך לשיח מדכדך, ובמקביל הפכו הפלסטינים מנוכרים לגופים המייצגים אותם. מה שפעם נראה כסדר יום לאומי ומאחד, מתקבל כיום בספקות ובאדישות.

את מצבה של הרשות תולים החוקרים גם בכך שהפלסטינים איבדו במידה רבה את היכולת לתמרן בין האינטרסים השונים והמנוגדים בעולם הערבי, ונעשו תלויים יותר בתמיכה חיצונית - מארה"ב ומהאיחוד האירופי - וברצונה הטוב של ישראל בטיפול בצרכים היומיומיים של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים.

בעידן שלאחר עבאס, קובע הניו יורקר, יעלו הפלסטינים על דרך לא מוכרת, שקשה לחזות לאן תוביל. הסכסוך המתמשך בין פתח לחמאס, התסיסה בעזה ובגדה, והכישלונות של הרשות הפלסטינית, כולם מצביעים על עלייתה של מנהיגות לא מייצגת שתהיה יותר ויותר צרה וחלשה ופחות ופחות יציבה. למרות מגבלותיו, אומרים החוקרים, עבאס עלול להיות המנהיג הפלסטיני האחרון בעל הסמכות המוסרית והלגיטימיות הפוליטית לפעול בשם האומה כדי לחתור להסכם עם ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות