טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

המפלות בתימן ולבנון הוכיחו שהמדיניות הסעודית בצרות

הממלכה נקלעה לבור כלכלי ודיפלומטי בניסיון לבלום את השפעת איראן במזרח התיכון, ונותרה ללא תוכניות חלופיות. המוקש הבא שלה טמון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים

13תגובות
יורש העצר בן סלמאן וראש ממשלת לבנון אל־חרירי בריאד, בחודש שעבר. כוחו הפוליטי של חיזבאללה בלבנון נשאר כשהיה
Uncredited/אי־פי

אין לקנא ביורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, ששעת מינויו למלך הולכת וקרבה. השבוע חטפה מדיניותו שתי מהלומות מכאיבות והן כנראה אינן האחרונות. שלשום הרגו המורדים החותים בתימן את הנשיא לשעבר עלי עבדאללה סאלח, יומיים אחרי שהנשיא הצהיר כי בכוונתו "לפתוח דף חדש עם הקואליציה הערבית", זאת שהקים המלך סלמאן לפני כשנתיים. בעוד הרצח הזה מטלטל את ארמון המלך הסעודי, הודיע אתמול ראש ממשלת לבנון סעד אל־חרירי על ביטול התפטרותו וחזרתו לכהונתו ממנה התפטר בלחץ סעודי מסיבי.

בשתי המדינות הללו מנהלת סעודיה מלחמת חורמה נגד ההשפעה האיראנית, ובשתיהן נראה שהיא מחליקה במעלה ההר התלול. עד לאחרונה טיפחה סעודיה את הנשיא התימני הנבחר עבד רבו מנסור האדי, שמתגורר בסעודיה ואינו מצליח (ואינו רוצה) לחזור למולדתו. את מקומו בשטח ממלאים מפקדי כוחות הצבא הסעודיים שמנהלים קרבות אוויריים נגד ריכוזי מורדים, שיעילותם באזורים העירוניים וההרריים מוגבלת.

אחרי השקעה של מיליארדי דולרים במלחמה הזאת, הגיע יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שיזם את המלחמה, למסקנה שהעלות הגבוהה אינה מבטיחה ניצחון וכי ההישענות על הנשיא האדי לא תועיל. בשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים ולפיהם מבקש הנסיך לחתוך את הפסדיה הצבאיים של הממלכה ולסגת מתימן בתמורה להסדר מדיני כלשהו.

מי שהתייצב נגד הכוונה הסעודית הזאת היה דווקא יורש העצר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, שהוא גם השליט בפועל של מדינת איחוד האמירויות, שהציע תוכנית פעולה משותפת עם סעודיה שתאפשר לשתיהן להמשיך ולכוון את המהלכים בתימן. על פי התוכנית, שחלק מפרטיה נחשפו שלשום על ידי דוברים חותים (שככל הנראה הצליחו לפרוץ לתכתובות שניהל הנשיא המודח סאלח), הציע בן זאיד לעמיתו בן סלמאן לבצע "הפיכה פנימית" ולגרום לנשיא המודח לשנות כיוון ולהצטרף לקואליציה הערבית במקום להילחם לצד המורדים החותים.

סאלח, שכל עניינו הוא בחידוש כהונתו כנשיא, ושבתקופת כהונתו ניהל בעצמו קרבות קשים נגד החותים, הציב ארבעה תנאים לביצוע התפנית. הוא דרש ששמו יוסר מרשימת הסנקציות הבינלאומיות, שיובטח לו מעמד פוליטי בתימן "החדשה", שביטחונו וביטחון משפחתו לא ייפגעו וכן דרישות פיננסיות. נראה שסעודיה ואיחוד האמירויות הסכימו לתנאים הללו, שכוללים ממילא התנערות מן הנשיא הלגיטימי, האדי. עם ההתחייבויות הללו יצא סאלח בהצהרת ה"מהפך" שלו.

לולא נרצח על ידי יריביו החותים, ייתכן שלסעודיה ולאיחוד האמירויות — שכוחותיה שותפים במתקפות על תימן — היה עכשיו נשיא תימני "משלהם", עם צבא שנאמן לו ושמסוגל להתמודד עם החותים. אבל התוכנית נכשלה באופן מרהיב. החותים, שהיו מודעים לשיח שניהל סאלח עם הסעודים ועם איחוד האמירויות, ניסו עד הרגע האחרון לשכנעו להישאר שותף, אבל משנשא את נאום המהפך הוא סולק מחייה של תימן.

לסעודיה ולאיחוד האמירויות אין כרגע מועמד ראוי אחר לתפקיד הנשיא, שכן אחרי בגידתם בנשיא האדי, הן תתקשנה להתייחס אליו כאל המנהיג המועדף, גם אם האדי ימשיך לדבוק בתוארו חסר המשמעות. האופציות שעומדות עכשיו בפני הממלכה אינן מרנינות. להמשיך במלחמה הבלתי מוכרעת רק כדי לנעוץ קיסם בעיניה של איראן הוא מהלך יקר מדי כלכלית ומדינית. לנהל מו"מ עם החותים פירושו לקפל את הזנב ולהסתלק מתימן שתישאר בשליטת החותים, כלומר תחת השפעה איראנית.

בעוד הניסיון להחליף את המשטר בתימן מצליף בפניה של סעודיה, היא מבינה שאפילו במדינה כמו לבנון, שבה השפעתה הישירה משמעותית יותר, היא איננה יכולה להכתיב מהלכים מדיניים כדי לבלום את איראן וחיזבאללה. הנחת העבודה של יורש העצר הסעודי היתה שהתפטרותו של ראש הממשלה, סעד אל־חרירי, תקלע את הממשלה לשיתוק ואת המדינה כולה לכאוס פוליטי.

אבל כמו בתימן, גם בלבנון לממלכה לא היתה תוכנית לסוף המשחק. מהודעתו של אל־חרירי על שובו לתפקיד אפשר ללמוד שסעודיה לא השיגה שום הישג מדיני של ממש. הסכמתם של כל חברי הממשלה (כולל נציגי חיזבאללה) לתמוך במדיניות "ההתכנסות פנימה", שפירושה אי־מעורבות בענייניהן של מדינות אחרות, אינה מונעת מחיזבאללה לפעול באותן מדינות, כי על פי לשון ההודעה הממשלה היא זו שאינה צריכה להתערב, לא הארגון. לשון אחר, המצב הפוליטי בלבנון נותר כשהיה לפני ההתפטרות, חוץ מהסטירה שחטפה סעודיה ועליצותה של איראן.

התחנה הבאה שבה צפוי יורש העצר הסעודי לדרוך על מוקש נפיץ הוא התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. כל האוויר ברח מבלון הניסוי, לפיו הממלכה הציעה לפלסטינים את אבו דיס כבירת המדינה הפלסטינית, מדינה שלא תיהנה מרצף טריטוריאלי ושהנהגתה לא תוכל לדרוש את זכות השיבה לפליטים. סעודיה כבר מתייצבת עם כל מדינות ערב ומדינות האיסלאם נגד כוונתו של טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את השגרירות האמריקאית. נראה שלמוחמד בן סלמאן יש עוד כברת דרך לפני שיוכל להכתיב למזרח התיכון מדיניות סעודית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true