בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

דילמת המשטר באיראן: לסיים את המחאה בכוח או בשכנוע

ממשלת רוחאני מנסה להציע למפגינים הזועמים תוכניות כלכליות שינטרלו את המחאה על מצב הכלכלה - לפני שהיא מתפתחת למחאה נרחבת, שתגרור התערבות מאסיבית ואלימה

14תגובות
מפגינים באוניברסיטת טהראן, שלשום
/אי־פי

"מי שמוחה בגלל סיבות כלכליות צריך לדעת שהבעיות הללו יכו בפניו, כי כאשר תנועות חברתיות נוצרות ברמת הרחוב, אלה שהחלו אותן לא יישארו בהנהגתן, אחרים ייטלו מהם את ההנהגה" - כך הזהיר היום (שני) סגן נשיא איראן אסהאק ג'האנגירי. כמו הבוס שלו, חסן רוחאני, גם ג'האנגירי ושרים נוספים בממשלת איראן, בהם שר ההגנה, מתחבטים בשאלת התגובה הראויה להפגנות שהולכות ומתרחבות בערי איראן, שגבו עד כה את חייהם של לפחות 16 בני אדם (על פי ההודעות הרשמיות).

אזהרתו של ג'האנגירי, לפיה על המפגינים להיזהר מפני "גורמים זרים" - בעיקר מערביים - שעלולים לתפוס טרמפ על ההפגנות הללו, מיועדת גם לעמיתיו ולתומכי רוחאני מן הזרם הרפורמיסטי. סגן הנשיא רומז לכך שהחוגים השמרניים ומשמרות המהפכה עלולים להפוך את ההפגנות על פיהן, לדכא אותן ביד קשה, וליטול מידי רוחאני את הסמכות לניהול המשא ומתן עם הציבור המפגין.

ואכן, דוברים שמרנים, בהם חברי פרלמנט מן הסיעות הרדיקליות, אינם מסתפקים עוד רק בהאשמת ארה"ב וסעודיה בייזום ההפגנות - הם דורשים מהממשלה לנקוט ביד חזקה כדי לדכא אותן לאלתר. הצהרתו של רוחאני היום, שלפיה לאזרחים יש זכות למחות בתנאי שהם עושים זאת ללא אלימות, נתפשת בעיניהם כסימן של חולשה, וגרוע מכך - אולי אפילו כעידוד להמשיך בהפגנות. זאת, כדי שרוחאני יוכל למנף אותן כאמצעי לחץ להחיש את הרפורמות הכלכליות והחברתיות שלו, שלהן מתנגדים השמרנים.

כדי לקדם את הרפורמות הללו, בעיקר בתחום הכלכלי, כינס היום הנשיא רוחאני את ראשי הוועדות החשובות בפרלמנט כדי לדון שוב בסעיפי התקציב המיועד לשנת 2018 ובתוכנית החומש השישית, שעיקריה גיוון מקורות ההכנסה, עידוד השקעות זרות על ידי שינוי חוקי ההשקעה, שידוד מערכות בענף הבנקאות וריכוך השפעתה של עליית המסים המתוכננת. התקציב המיועד, שאושר כבר על ידי ועדת הפרלמנט, יעמוד על כ-104 מיליארד דולר - 6% בלבד יותר מתקציב השנה שעברה. מתוך תקציב זה תקצה הממשלה 4.5 מיליארד דולר ליצירת כ-450 אלף מקומות עבודה חדשים.

ישיבת הממשלה היום. רוחאני מנסה להציע צעדים שישככו את זעם הציבור על הכלכלה המדשדשת
HO/אי־אף־פי

אבל נתח זה מן התקציב יבוא על חשבון ביטול סובסידיות לכ-30-25 מיליון אזרחים שמקבלים היום תשלום חודשי ישיר (כ-10 דולר לנפש) לחשבונות הבנק שלהם. די בנתון זה כדי לחולל זעם ציבורי, שכן מדובר בפגיעה בשכבות החלשות ביותר. לכך יש להוסיף את הכוונה להעלות את מחירי הדלק מ-23 סנט לליטר ל-35 סנט לליטר, מס היציאה מן הארץ יעלה ל-60 דולר - פי שלושה מעלותו היום - ואגרות נוספות. כל אלה יזניקו את יוקר המחייה ובמקביל יסכנו את ההישג הכלכלי העיקרי של רוחאני, אשר הצליח להפחית את האינפלציה משיעור של כ-40 אחוז בשנת 2013 לכעשרה אחוזים השנה.

הצורך לצמצם את הגירעון התקציבי, שעומד על כ-5.3 מיליארד דולר, באמצעות גבייה עמוקה יותר של מסים וקיצוץ דרמטי בסובסידיות, מבהיר כי המצב הכלכלי במדינה עדיין רחוק מלהיות טוב. על אף הגידול המשמעותי בייצוא הנפט והחוזים הרבים שנחתמו בין איראן לחברות מערביות בשנתיים שחלפו מאז החתימה על הסכם הגרעין, וחרף נתוני המאקרו החיוביים שכוללים צמיחה של כ-12 אחוזים, ההשפעה על חיי הפרט במדינה עדיין איננה באה לביטוי. בעיקר נוגע הדבר לצמצום האבטלה הגבוהה, שעומדת על כ-12 אחוזים - ושיעורה גבוה הרבה יותר בקרב האוכלוסיה הצעירה. מכאן הבהילות להציג בפני הציבור פתרונות מיידיים, שיוכלו לנטרל לפחות את המחאה הכלכלית לפני שהיא מתפתחת למחאה פוליטית, שתחייב התערבות אלימה ומאסיבית הרבה יותר.

כאשר המונח "רפורמות" הפך כבר לשם גנאי וללעג גם בפי תומכי רוחאני, האפשרות הריאלית היא להודיע על ביטול חלק מקיצוצי הסובסידיות או לפחות לדחות את יישומן, להגדיל את תשלומי הרווחה הישירים, להציע דמי אבטלה מוגדלים, ולהקטין את שיעור האגרות. אלא שהחלטה כזאת, שמנוגדת למדיניות של רוחאני, תקלע את המשק האיראני לבוץ עמוק יותר אם לא תתלווה אליה תכנית מעשית לשיקום מבנה המשק.

כאשר רוחאני נבחר לנשיאות ב-2013 הוא נאלץ להמשיך את תכנית הסובסידיות שהוריש לו קודמו מחמוד אחמדינג'אד, אבל הוא העריך ובצדק שהסכם הגרעין יאפשר לו להגדיל את תשתית התעסוקה במדינה באופן שיקטין את הצורך בסובסידיות. אלא שלא כל הסנקציות הוסרו, ועל רקע כוונותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והקונגרס האמריקאי להטיל סנקציות נוספות, נבלמה גם תנועת המשקיעים הזרים שבידיהם הכוח לכווץ את שיעור האבטלה. יתר על כן, גם אותן השקעות שיצאו לפועל עדיין אינן מסוגלות לייצר מקומות עבודה חדשים באופן שיוכל להרגיע את הציבור. ייתכן שעל רקע ההפגנות, שקשורות ככל הנראה לדיונים על התקציב שמתנהלים בימים אלה, לא תהיה לרוחאני ברירה אלא לאמץ חלק ממדיניותו של אחמדינג'אד, למרות מחירה העתידי הגבוה.

המנהיג העליון חמינאי. גם לשמרנים אין תוכניות כלכליות להציע
/אי־פי

לא רק לרוחאני אין פתרונות פלא כלכליים: גם למנהיג העליון עלי חמינאי ולתומכיו השמרנים אין תוכנית כלכלית אלטרנטיבית, לבד מתרופות האליל הישנות שנוסו בעבר כמו תשלומים ישירים וקניית שקט בכסף. מכאן שעל כל הצדדים, בהם חמינאי, הפרלמנט ומשמרות המהפכה לשלב ידיים ולגבות את רוחאני, למרות פערי התפישה ביניהם. "השיטה" האיראנית לא התירה עד כה סילוק של נשיא מכהן, ואפילו לא את הרחקתם של נשיאים אחרי תקופת כהונה אחת. מסורת שתי הכהונות היא חלק מתפישת היציבות שאותה קידשה ההנהגה העליונה עד כה.

אלא שהפעם ייתכן שאפילו גיבוי זה לא יספיק. שכן אם עד כה העניק חמינאי לרוחאני יד חופשית בנושאים הכלכליים וכבל אותו בכל הנוגע לרפורמות החברתיות והפוליטיות, הסיסמאות ברחובות מעידות על כך שהמפגינים לא מסתפקים עוד במענה כלכלי, והם תובעים שינויים חברתיים להם ההנהגה השמרנית לא תוכל להסכים. השאלה עכשיו היא עד כמה מודעים המפגינים למגבלות הכוח של רוחאני, ואם הם מאמינים שיעלה בידם לחולל שינוי מהפכני - כזה שלא ירע את המצב עוד יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו