משטר אסד הודה במותם של מאות מורדים ואסירים פוליטים במתקני מעצר

דמשק החלה לספק תעודות פטירה למשפחות האסירים שנהרגו, במהלך שמומחים מעריכים מסמל את ביטחונו של המשטר בניצחון במלחמה. לפי ארגוני זכויות אדם, האסירים היו נתונים לעינויים קשים

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אסיר ששוחרר ממתקן מעצר, בשבוע שעבר
אסיר ששוחרר ממתקן מעצר, בשבוע שעברצילום: AFP
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

איסלאם דבס, סטודנט להנדסה, נזרק לכלא לפני שבע שנים כשמחא נגד משטר אסד. אמו הצליחה לבקרו פעמיים - בזכות תשלומי שוחד - אך מאז לא ידעה מה עלה בגורל בנה. בשבוע שעבר, קיבלה המשפחה מסמך רשמי מממשלת סוריה והופתעה לגלות כי נכתב עליו תאריך מותו של דבס – 15 בינואר 2013. "הידיעה על מותו הותירה אותנו הרוסים", תיארה אחותו של דבס, הבה, שהיגרה למצרים, "מאז המעצר, היו לנו ימי ייאוש ותקווה".

עוד מאות משפחות בסוריה גילו לפתע בשבועות האחרונים שקרוב משפחתם הנעדר רשום כמת במסמכי השלטון. אף שהמשטר לא הודיע בפומבי על המידע החדש, המסמכים שפורסמו הם ההודאה הראשונה של אסד בכך שמאות אסירים, ואולי אף אלפים, מתו במאסר. על פי הערכות, השינוי במדיניות נשיא סוריה בשאר אל-אסד בנושא מוכיח כי הוא בטוח בניצחונו במלחמה. "המשטר סוגר פרק אחד, ומתחיל אחד חדש", מסבירה אמליה וקיאם מומחית למזרח התיכון במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון (IISS), "הוא אומר למורדים ופעילים שזה נגמר, ומוטט כל תקווה שלהם לחידוש ההפיכה".

בחלק מהערים, המשטר פרסם את שמות המתים, כדי שקרוביהם יוכלו לבקש תעודות פטירה. במקומות אחרים קצינים בצבא אסד הודיעו למשפחות בעצמם. רבים מהמסמכים קובעים שמות האסירים אירע לפני שנים, בתחילת המחאה נגד אסד שהתפתחה למלחמת האזרחים.

לפי ארגוני זכויות אדם, מאז החלה המלחמה, עשרות אלפי בני אדם נעלמו ונלקחו לבתי כלא של הממשלה, שבהם היו נתונים לעינויים קשים והוצאות להורג. רבים מהאסירים היו מורדים, אך בהם גם אסירים פוליטים. חוסר הידיעה שבו נותרו המשפחות הקשה עליהם לא רק בפן הנפשי. בלי תעודות הפטירה, אלמנות לא יכלו להינשא מחדש, ואי אפשר היה להעביר רכוש. ארגוני הסיוע מאמינים שהענקת תעודות הפטירה היא דרכו של המשטר לנסות לגרום לארצו להמשיך הלאה, נוכח הניצחונות של רוסיה והכוחות האיראניים המגבים אותו בלחימה.

אבל בעיני רבים, תעודות הפטירה לא יספקו למשטר שקט. "קשה לעבור הלאה כשהאחראים להיעלמויות הללו עדיין כאן", אמרה שרה קיאלי, חוקרת סוריה ב Human Rights Watch, "אתה מסתכל לטורף בעיניים, וזה משהו שאי שאפשר להתעלם ממנו הרבה זמן". בנוסף, מלבד תאריך הפטירה אין במסמכים אף מידע, והמשפחות דורשות לדעת היכן הגופות או מה סיבת המוות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ