בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

כשהסכם בעזה על הפרק, גם מדינה תומכת טרור יכולה להיות ידידה

נתניהו וליברמן אמרו בעבר כי קטאר תומכת טרור, אך היא עדיין הפכה שותפה להסכם הפסקת האש שהתגבש עם חמאס. מסתבר שכאשר הצורך המדיני והצבאי גובר, גם קווי יסוד יצוקים בבטון מסוגלים לגלות אלסטיות מדהימה

22תגובות
שליט קטאר אל-תאני והנשיא הפלסטיני עבאס, החודש בדוחא
HANDOUT/רויטרס

"מדינות ערב שניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם קטאר לא עשו זאת בגלל ישראל ולא בגלל הסוגיה הפלסטינית, אלא בגלל החשש שלהם מטרור איסלאמי קיצוני", פירש אביגדור ליברמן את החרם שהטילו סעודיה, בחריין ומדינת איחוד האמירויות על קטאר בחודש יוני 2017. קטאר היא מדינה תומכת טרור, הזהיר גם בנימין נתניהו בהצהרותיו, ואפילו שמעון פרס קבע לפני ארבע שנים כי קטאר היא יצואנית של טרור.

אבל קטאר, בת בריתן של איראן וטורקיה, זוכה עכשיו לרהביליטציה אחרי שישראל ומצרים הסכימו שהיא תישא בעול תשלום המשכורות לעשרות אלפי הפקידים בעזה. היא גם זו שמתווכת בעסקת החזרת גופות החיילים והשבויים הישראלים. וכך, בעוד שישראל הרשמית נאלמת דום נוכח ההסכם שהולך ומתגבש עם חמאס ומכחישה את עצם קיומו של מו"מ בינה לבין הארגון, לא עולה כלל השאלה מדוע היא מסכימה לכך שקטאר תהיה שותפה. מסתבר שכאשר הצורך המדיני והצבאי גובר, גם קווי יסוד יצוקים בבטון מסוגלים לגלות אלסטיות מדהימה.

אבל הסיפור של קטאר מורכב יותר מנכונותה לממן את חלקו הראשון של ההסכם עם חמאס. קטאר, מאז עלייתו של הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי, הפכה למדינת אויב בעיני מצרים על רקע תמיכתה באחים המוסלמים ובשל הביקורת הנוקבת ששידרה תחנת אל-ג'זירה שבבעלותה נגד "ההפיכה צבאית" שחולל א-סיסי. עד היום אין קטאר מכירה בלגיטימיות של שלטונו וכאשר סעודיה ואיחוד האמירויות הטילו את החרם עליה, מצרים מיהרה להצטרף והטילה חרם אווירי על קטאר, חרף העובדה שכ-300 אלף פועלים מצריים עובדים בשטחה.

סעודיה רואה בקטאר שליחתה של איראן במזרח התיכון הערבי, בנוסף למה שהממלכה מגדירה כ"התערבותה של קטאר בענייניהן הפנימיים של מדינות ערב", אמירה שמכוונת כנגד הסיוע שהיא מעניקה לחמאס ולמיליציות סוניות רדיקאליות שפועלות בסוריה. כך גם מדינת איחוד האמירויות אשר מצד אחד מתירה עסקים של חברות איראניות בשטחה ומנגד הצטרפה לחרם על קטאר בשל קשריה ההדוקים עם איראן.

נשיא טורקיה ארדואן ושליט קטאר אל-תאני, השבוע באנקרה
HANDOUT/רויטרס

עם הטלת החרם הפכו איראן וטורקיה לספקיות הסחורות של קטאר ואיפשרו לה לעקוף את החרם האוויר למדינות המפרץ. כאשר החליט הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין הבהירה קטאר כי היא לא תאפשר לכוחות זרים לתקוף את איראן משטחה ואין בכוונתה להצטרף לסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי על איראן.

הנתק ביחסים בין קטאר למדינות המפרץ ולמצרים, גרם לישראל לחשוב שהיא מתקבלת כחברה, גם אם לא רשמית ופעילה, בקואליציה הערבית נגד איראן. המכנה המשותף האנטי-איראני של מדינות המפרץ, ישראל וארה"ב - בנוסף לעוינות הקשה בין סעודיה לחיזבאללה שהניעה את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לפטר את ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי, והמעורבות של איראן וחיזבאללה במלחמה בתימן נגד כוחות סעודיים ואלה של מדינת איחוד האמירויות - יצרו את התחושה בישראל שמדינות המפרץ המובילות עומדות על סף כריתת ברית שלום איתה. ואכן, על הנייר התחלקו הקואליציות במזרח התיכון בין המדינות הפרו-מערביות כמו סעודיה, מדינת איחוד האמירויות, בחריין ומצרים, לבין המדינות הפרו-איראניות ובהן עיראק, לבנון, עומאן (שמציגה עצמה כמדינה ניטרלית), קטאר וטורקיה.

אלא שבתוך הבליל הזה מצאה עצמה וושינגטון במרכזה של סחרחרה. מצד אחד היא בעלת ברית חשובה של סעודיה והיא שמוליכה את המדיניות האנטי-איראנית בעולם לצד ישראל. מן הצד האחר, בקטאר נמצא הבסיס הצבאי החשוב ביותר של ארה"ב במזרח התיכון. טראמפ ניסה תחילה לפייס בין קטאר ליריבותיה, אבל כמו בסכסוכים אחרים, מאמציו נכשלו. קטאר לא שקטה על שמריה ופתחה במסע לחיזוק מעמדה בעולם ובעיקר בארה"ב, כאשר מנהיגיה נפגשו לא רק עם בכירי הממשל האמריקאי אלא גם עם ראשי הקהילות היהודיות. ההבנה בקטאר היא שעליה לאמץ את קשריה עם הקהילה היהודית וממילא עם ישראל כדי להבטיח את איתנות הקשר והתמיכה של הממשל האמריקאי.

טראמפ בביקור בסעודיה בחודש מאי
JONATHAN ERNST/רויטרס

מנגד, המחויבות הישראלית לתיאום מדיניות ושיתוף פעולה צבאי עם מצרים הציב את ישראל בדילמה אחרת. קטאר על פי הגדרתה של ישראל היא אמנם מדינה תומכת טרור, אבל היא גם זאת שעשויה לסייע בהחזרת גופות החיילים והשבויים. קטאר היא יריבתה של סעודיה, אבל היא גם נהנית מחסות אמריקאית.

יתר על כן, המו"מ עם חמאס על הפסקת אש ו"הסדרה" ארוכת טווח מחייב מציאת גורם שיממן את משכורות הפקידים בעזה על רקע סירובו של מחמוד עבאס להעביר את התשלום מתקציב הרשות. הכתובת הטבעית היתה יכולה להיות סעודיה ומדינת איחוד האמירויות שלפני חצי שנה הודיעה כי היא מקציבה כ-15 מיליון דולר לחודש לתשלום משכורות ותהיה מוכנה לממן את הקמתה של תחנת כוח. אלא שהמימון של איחוד האמירויות הותנה בכך שבעזה תקום מועצה מנהלת אזרחית לצד חמאס שבראשה יעמוד מוחמד דחלאן, הסדר שמצרים היתה שותפה לו.

בסופו של דבר לא הושגה הסכמה על כך מצד חמאס והמימון לא הגיע. לפני כשבועיים, כאשר התברר שאחריות המימון עשויה לעבור לידי קטאר, דרשו סעודיה ואיחוד האמירויות ממצרים שלא לאפשר לקטאר דריסת רגל בעזה, אבל הן גם לא הציעו חלופה אחרת. לישראל היה ברור שללא המימון הסכם הפסקת האש לא יוכל להתקיים וכך היא הגיעה להסכמה מאולצת עם מצרים שלפיה קטאר תשמש ככספומט לפעילות השוטפת, כאשר הסיוע שלה יוגדר כ"סיוע לאזרחי עזה" ולא כסיוע לחמאס.

ברשות הפלסטינית איש אינו קונה את ההגדרה הזאת, וקטאר החלה לספוג ביומיים האחרונים ביקורת נוקבת על כך שהיא בוגדת בעניין הפלסטיני בכך שהיא מקדמת את עסקת המאה של טראמפ דרך הערוץ העזתי. ספק אם הסיוע לחמאס יקדם במשהו את התהליך המדיני, אבל הוא יכול להשיג את הרגיעה האזרחית שדרושה כדי לממש את הפסקת האש.

עם זאת, לא ברור מה יהיו מנגנוני הפיקוח על העברת הכספים ועל היקפם. נראה כי נוכח האינטרס הישראלי והמצרי להרגיע את הגבול עם עזה, ובהמשך, לנתק את עזה מן הגדה, שאלות אלה, שהיו תמיד במרכז המאבק נגד חמאס, הופכות להיות שוליות. להתפתלויות שנולדות נוכח אילוצים שמכתיבים אינטרסים קרא פעם מנהיגה של איראן עלי חמנאי בשם "גמישות הירואית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו