תימן היא אחד המקומות הנוראים בעולם לנשים, אבל באו"ם העניקו לה פרס הצטיינות

כשגיל הנישואים החוקי הוא פחות מ-18, עדותה של אשה פחותה מזו של גבר ונשים מודרות מהפרלמנט, מינוי תימן לסגנית נשיאת סוכנות הנשים של האו"ם שקול למינוי אנס לניהול מקלט נשים

צבי בראל
נשים בחודיידה רוחצות כלים ומכינות אוכל, בשבוע שעבר
נשים בחודיידה רוחצות כלים ומכינות אוכל, בשבוע שעברצילום: AFP

תימן, המדינה שמלחמת האזרחים המתחוללת בה מרסקת אותה לפירורים כבר ארבע שנים, שאין בה ממשלה מתפקדת אבל כן מנהלת מערכת משפט מפוקפקת, עוני מחריד ועשרות אלפי אזרחים שמתו ברעב ובמחלות, קיבלה בשבוע שעבר פרס הצטיינות. האו"ם החליט למנות אותה לסגנית נשיאה של סוכנות הנשים של האו"ם, שממונה בין היתר על המאבק בפערים מגדריים בעולם. קשה לאתר שביב של הגיון בהחלטה הזאת, אלא אם כן מאמינים בעקרון לפיו תהליך ראוי של שיקום אנסים יכלול את מינויים לניהול מקלטי נשים.

תימן אכן מצטיינת — בפגיעה בכל זכויות הנשים. היא תופסת את המקום האחרון ברשימת 146 המדינות שנסקרו על ידי הפורום הכלכלי העולמי. נשים אינן יכולות לקבל בה טיפול רפואי ללא אישור בעליהן, נישואין של ילדות הם עניין נפוץ, כ–66% מהנשים הנשואות הן מתחת לגיל 18, מילת נשים עדיין נפוצה במדינה, עדותה של אישה שווה מחצית מעדותו של גבר וחוקי הירושה והפיצוי על רצח קובעים כי אשה זכאית למחצית ירושתו של גבר. נשים אינן מכהנות בפרלמנט, חרף הסעיף בחוקה שמעניק להן מכסה של 30% מכלל המושבים, ובמשרות ניהול הן תופסות פחות מ–20%. 

אשה ממלאת מכלי מים במחנה עקורים ליד חודיידה, בנובמבר
אשה ממלאת מכלי מים במחנה עקורים ליד חודיידה, בנובמברצילום: FAWAZ SALMAN/רויטרס

כאשר פרצה מהפכת האביב הערבי בתימן ב–2011, נראה היה כאילו נשים יוכלו לשפר במשהו את מעמדן. הן השתתפו באופן פעיל בהפגנות נגד משטרו של הרודן עלי עבדאללה סאלח, היו פעילות בניסוח החוקה ואף זכו להשגים חקיקתיים — בהם העלאת גיל הנישואין ל–18. אבל הניסוח האופטימי של החוקה התימנית נותר על הנייר. עם פרוץ המלחמה בין החות'ים לממשל, ירדו לטימיון גם ההשגים המועטים הללו: הפרלמנט חדל לפעול, והמדינה נחלקה שוב בין החלק הצפוני, עליו השתלטו החות'ים, לבין הדרום, שנשלט בחלקו על ידי הממשלה המוכרת. זכויות הנשים צנחו לתחתית סדר היום הציבורי, למרות שכ–76% מכלל העקורים הם נשים וילדים.

בחודש נובמבר שעבר יצאו נשים להפגנות המוניות בדרישה לשתף אותן בשיחות הפיוס לקראת סיום המלחמה. הן הפיצו דו"חות על מצבן הטרגי, על היעדר שירותים רפואיים לנשים הרות, ועל שיעור האלימות בתוך המשפחה בתימן, שמאיימת על כ–3 מיליון נשים. אבל שיחות הפיוס הללו עלו על שרטון והשתתפותן של נשים כלל לא נדונה. אספקת מזון ותרופות לאזרחים ממשיכה להעסיק — ובצדק — את ארגוני הסעד הבינלאומיים, וכאשר נתיבי שיירות הסיוע חסומות על ידי הכוחות החות'ים או כוחות הקואליציה הערבית בהנהגת סעודיה, בלתי אפשרי לקדם את התכניות לביעור הבערות בקרב נשים, שמגיעה ליותר מ–70%.

נשים במרכז טיפול לנפגעי תת-תזונה בבית חולים בחודיידה, בנובמבר
נשים במרכז טיפול לנפגעי תת-תזונה בבית חולים בחודיידה, בנובמברצילום: ABDULJABBAR ZEYAD/רויטרס

"שמחנו להיבחר" צייץ סגן שגריר תימן באו"ם כאשר נודע דבר מינויה של תימן לתפקיד החשוב. נדמה שגם הגברים בתימן, ככל שהנושא אכפת להם, שמחים על המינוי. ה"מסורת" וההתנהלות האלימה כלפי נשים הוכיחו את עצמן והעניקו לתימן את הכבוד הבינלאומי הראוי. מעניין כיצד יפעל עכשיו האו"ם באמצעות תימן כדי לקדם את מעמד הנשים במדינות העולם כשתימן משמשת מופת.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ