מוחמד בן סלמאן עם הפנים למזרח, אך דאגותיו בסוף מערב

הסכם שיתוף הפעולה בין סעודיה לפקיסטאן הוא רק מנה ראשונה בהתפשטות ריאד מזרחה. אך החיבוק שקיבל יורש העצר מהאזור לא מפיג את המתח עם הקונגרס בארה"ב בשל המלחמה בתימן

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוחמד בן סלמאן, שלשום
מוחמד בן סלמאן, שלשוםצילום: AFP

למגדלי היונים באיסלאמאבאד בירת פקיסטאן זו היתה חגיגה. 3,500 יונים נקנו מהם על ידי השלטונות רק כדי לשחרר אותם לשמים בטקס קבלת הפנים שהתקיים לכבודו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. כ–750 חדרים בבתי המלון המפוארים הוזמנו ושוריינו עבור הפמליה המכובדת. כמעט כל מכוניות BMW בעיר קיבלו צו גיוס כדי להסיע את האורחים. מדליית המסדר הפקיסטאני, הגבוהה ביותר במדינה, צוחצחה היטב לפני שהוענקה לבן סלמאן. יום חופש לאומי הוכרז במדינה. ומטוסי קרב ליוו את המטוס המלכותי עד נחיתתו בשדה התעופה. כדאי שמי שמתכנן בישראל את ביקורו העתידי של שליטה בפועל של סעודיה יקבל לידיו את תוכנית האירוח הפקיסטאנית כדי לעמוד בציפיות, כי בן סלמאן לא בא בידיים ריקות.

אמתחתו היתה מלאה בכל טוב. שלושה מיליארדי דולרים בהפקדות בבנק המרכזי של פקיסטאן כדי לסייע בגירעון התקציבי העמוק, שלושה מיליארדים נוספים במכירות נפט, התחייבות להשקיע 20 מיליארד דולר בפרויקטים בפקיסטאן והסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות הם רק המנה הראשונה של "ההתפשטות מזרחה" שמתכננת סעודיה. המסע לפקיסטאן, הודו וסין, היה אמור לכלול גם ביקורים במלזיה ובאינדונזיה, אבל ברגע האחרון הודיע הנסיך על דחייתם למועד לא ידוע בלי שניתן הסבר לדחייה. להודו, אגב, הוא הגיע מריאד אחרי שחזר אליה מפקיסטאן כדי למנוע מצב שבו הוא טס מפקיסטאן ישירות להודו.

בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטאן אימראן חאן (משמאלו) באיסלאמאבאד, השבוע
בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטאן אימראן חאן (משמאלו) באיסלאמאבאד, השבועצילום: AFP

שתי המדינות הללו, שגם בנסיבות רגילות משחיזות את סכיניהן האחת נגד השנייה, טיפסו השבוע לשיא חדש בחילופי ההשתלחויות ביניהן בשל הפיגוע בקשמיר, שבו נהרגו 40 חיילים הודים לפחות. הודו מאשימה את פקיסטאן וראש ממשלתה אימראן חאן במתן מחסה לטרוריסטים, אנשי ארגון ג'יש מוחמד, ואילו פקיסטאן דורשת מהודו הוכחות להאשמתה בטרם תתחיל בבדיקה. בן סלמאן, באמצעות שר החוץ שלו, עאדל ג'ובייר, הבטיח לנסות ולהביא לפיוס בין השתיים, אבל נראה שהוא עצמו זקוק להתפייס קודם עם החלק המערבי של העולם ובמיוחד עם ארה"ב, שמאיימת לחדול מסיוע למלחמתו האינסופית והמדממת בתימן.

הפנייה מזרחה והביקור המלכותי ישמשו את בן סלמאן להחזיר לעצמו משהו ממעמדו, וממילא ממעמדה של סעודיה, שספגו חבטה עזה בשל רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. זו זירה שבה משחקים הגדולים, רוסיה וארה"ב ובעיקר סין, ואשר מחייבת את סעודיה לפעול בזהירות רבה כדי לחיות בשלום עם בעלי האינטרסים המנוגדים שהזירה הזאת מזמנת יחד. דוגמה להתנגשות האינטרסים הן ההשקעות האדירות בשני נמלים גדולים שמרוחקים כ–70 קילומטרים האחד מהשני. האחד, נמל צ'אהבהאר באיראן, הוא פרויקט משותף של הודו ואיראן, שייעודו לפתוח עורק מסחר חיוני בין הודו למרכז אסיה וסין. הנמל השני, גוואדאר במחוז בלוצ'יסטאן בפקיסטאן, הוא פרויקט סיני־פקיסטאני שמטרתו לאפשר גישה ימית לסין, כחלק מפרויקט סיני ענק שנקרא "החגורה והדרך" שעיקרו בניית תשתית יבשתית וימית שתחבר את סין למזרח התיכון ומרכז אסיה, ותרחיב את היקף השפעתה של סין באזורים אלה.

ההחלטה של סעודיה להשקיע מיליארדים בבניית בתי זיקוק בנמל גוואדאר משמחת מאוד את פקיסטאן ואת סין, שקידמה בברכה את ההכרזה הסעודית. ההחלטה הזאת עשויה גם לחזק את חגורת הסגר שמנסה סעודיה להטיל על איראן, בכך שתפגע במעמדו ובכוח משיכתו של נמל צ'אבהאר. אבל מה שטוב לפקיסטאן רע להודו. כי אם יהפוך נמל גוואדאר לבסיס הסחר הימי המרכזי, עלול נמל צ'אבהאר שבו השקיעה הודו מיליארדי דולרים להפוך לנמל משני, מה גם שנמל באיראן הנתונה למשטר סנקציות ממילא יהיה פחות אטרקטיבי לסוחרים ולמשקיעים. התחרות הצפויה בין שני הנמלים היא רק חלון הראווה היקר של המאבק בין הודו לפקיסטאן, שכלואות גם בסבך אינטרסים סותרים ביחסיהן עם איראן וסעודיה ועם ארה"ב. הודו, שרכשה עד לאחרונה את רוב הנפט שלה מאיראן, נאלצה להפחית באורח משמעותי את הקניות, בשל הסנקציות האמריקאיות. את הפרשי הכמויות מספקת עכשיו סעודיה.

בן סלמאן וראש ממשלת הודו מודי בניו דלהי, שלשום
בן סלמאן וראש ממשלת הודו מודי בניו דלהי, שלשוםצילום: AFP

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שהפר את כללי הפרוטוקול כאשר בא בעצמו לקבל את בן סלמאן בשדה התעופה, זכה גם הוא לנתח נדיב בהשקעות סעודיות ואף להצהרה מחבקת מפי שר האנרגיה הסעודי, חאלד אל־פאלח, שאמר כי "הודו היא היעד מספר אחת בהשקעות הסעודיות", וכי הממלכה תשקיע בהודו הרבה מעבר לפרויקט בתי הזיקוק החדשים שתבנה סעודיה בהיקף של כ–44 מיליארד דולר. על המחיר המדיני שהודו תצטרך לשלם, בעיקר ביחסיה עם איראן, לא התפרסמו פרטים, אבל כאשר הודו מבקשת גם הנחה משמעותית על מחיר חבית נפט סעודית, לאיראן יש ממה לחשוש.

בה בעת, הודו לא יכולה להיות רגועה ממסע ההשקעות הסעודי בפקיסטאן אויבתה. סעודיה נחשבת בהודו מדינה שתומכת לא רק במשטר הפקיסטאני הסוני אלא גם בארגונים איסלאמיסטים רדיקליים, בהם כאלה שביצעו את הפיגוע בקשמיר. סעודיה הקימה בתי מדרש דתיים בפקיסטאן, מיליוני פקיסטאנים עובדים בסעודיה, טייסים פקיסטאנים מטיסים מטוסים סעודיים ופקיסטאן היא חברה בקואליציה שהקים המלך סלמאן בשנת 2015 נגד איראן. בן סלמאן מניח שעשרות המיליארדים שממלכתו וחברות הנפט שלה ישקיעו בשתי המדינות היריבות הללו יקנו לו את ההשפעה המדינית הדרושה כדי לסכור את אפיקי הסחר של איראן, וישאירו בחיקו את השווקים החשובים באסיה גם בעידן שאחרי הסנקציות האמריקאיות.

מייקל פלין, לשעבר יועץ לביטחון לאומי של ארה"ב
מייקל פלין, לשעבר יועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, 2017צילום: Carolyn Kaster/אי־פי

אולם החיבוקים והפאר שבהם התקבל בן סלמאן במזרח לא יפוגגו בעבורו את המתיחות הגוברת בינו לבין הקונגרס האמריקאי, שם צפוי הסנאט לאשר בתחילת החודש הבא החלטה שכבר התקבלה בבית הנבחרים; לפיה, על הממשל לחדול ממעורבות צבאית ותקציבית במלחמה בתימן. לכך הצטרפה החקירה בעניין תוכניות הממשל לספק לסעודיה טכנולוגיה לבניית כורי חשמל גרעיניים, שהתעוררה אחרי חשיפת מעורבותו של מייקל פלין, מי שהיה יועצו לביטחון לאומי של טראמפ, בתיווך בעסקה. על פי דו"ח שפרסמה ועדת בית הנבחרים לפיקוח ורפורמה, היו אלה מייקל פלין וג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ, שדחפו את הממשל לאשר בניית תריסר כורים גרעיניים בסעודיה ולהעביר לממלכה טכנולוגיה גרעינית בשל הפגמים שנפלו בהסכם הגרעין עם איראן. מעניין שדווקא מצדה של ישראל לא נשמעו קולות מחאה פומביים על העסקה הזאת, העלולה להעביר לידי סעודיה יכולות גרעיניות מאיימות.

ליחסים המתוחים עם וושינגטון נוספה גם החלטתה של גרמניה לא למכור נשק לסעודיה בגלל אחריותה לתוצאות הטרגיות של המלחמה התימן, שבה נהרגו עד כה יותר מעשרת אלפים בני אדם, כתוצאה ישירה של המלחמה, ועוד כמה עשרות אלפי אזרחים, בהם ילדים רבים, שמתו מרעב ומחסור בתרופות. ההחלטה של גרמניה מסבכת אמנם גם את בריטניה, שחוששת כי לא תוכל לעמוד בהתחייבותה לספק לסעודיה מטוסי טייפון וטורנדו, שכן חלק מהרכיבים בהם הם מתוצרת גרמניה, ולא ידוע גם מה יהיה עתיד המכירות של מטוס האירופייטר לסעודיה. אבל בינתיים לא נראה שגרמניה מתכוונת לסגת מההחלטה.

בית שנהרס בתקיפה אווירית על תימן, דצמבר שעבר
בית שנהרס בתקיפה אווירית על תימן, דצמבר שעברצילום: MOHAMED AL-SAYAGHI/רויטר�

קשה להעריך כמה כסף השקיעה סעודיה במלחמה בתימן, שנכנסת לשנתה החמישית בלי שתוכרע וללא אופק מדיני לסיומה. אבל ההחלטה של הממשלה ללוות עוד כסף מבנקים מקומיים, וגודלו האדיר של החוב הציבורי — יותר מ–181 מיליארד דולר שמהווים כ–22% מהתמ"ג, לעומת חוב של 11.8 מיליארד בשנת 2014 — יכולים לתת מושג על השלכותיה הכלכליות של המלחמה. לסעודיה יש אמנם כיסים עמוקים מאוד עם רזרבות מט"ח שמוערכות ביותר מ–130 מיליארד דולר, אבל בהשוואה לשנת 2014 מדובר בכיווץ של יותר מ–40%.

גם ההשקעות הזרות בממלכה פחתו בשנה האחרונה ושיעור האבטלה הרשמי הוא 12.8%. נתונים אלה אינם משפיעים על רמת החיים של הסעודי הממוצע ואין בהם לבלום את ההשקעות שסעודיה מתכננת להעביר לידידותיה באסיה או במזרח התיכון. מנגד, סעודיה עדיין לא הצליחה להפוך את פנקס הצ'קים הפתוחים למנוף מדיני שיעניק לה מעמד של מעצמה אזורית. רשימת הכישלונות המדיניים של בן סלמאן מתארכת והיא כוללת את הפיאסקו בלבנון, החרם חסר התכלית על קטאר, פרשת חאשוקג'י שערערה את יחסיו על מדינות המערב, התנערותו מהתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, ושוב, המלחמה בתימן. כשלים אלה קוראים לבחון מחדש את מעמד הממלכה כמי שאפשר להטיל עליה את מעמסת המאבק נגד איראן. "המהלך מזרחה" שיוזם בן סלמאן כחלק מאותו מאבק יוכל אולי לשמש מבחן ליכולתה לתרגם את כוחה הכלכלי לעשייה מדינית נגד איראן. בינתיים מוצע שלא לעצור את הנשימה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ