דאעש חוטף ציידי פטריות כמהין. את הסונים הוא משחרר, אבל לשיעים יש גורל אחר

אחרי שגורש משטחיו, ארגון המדינה האילסאמית מתמקד בחטיפת אזרחים - כך הוא מגייס כסף ומאותת שהוא עדיין מהווה איום. אחת המטרות הקלות עבור הארגון: ציידי הכמהין של מדבריות עיראק

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יאסין לאחר שחרורו
יאסין לאחר שחרורוצילום: BAYAN NARIMAN / NYT
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

מוהאנד סאלח יאסין סרק את הקרקע בתשומת לב רבה בחיפושיו אחר פטריות כמהין מדבריות. הוא חיפש בעיניו את המקומות שבהם הקרקע היתה סדוקה וקצת מורמת - סימן בדוק שלפיו אפשר לדעת שלמטה מצוי המעדן העונתי הזה. יאסין היה שקוע עד כדי כך בחיפושים, שהבחין בשני הטנדרים עמוסי הלוחמים רק כשממש היו לצדו.

"הם פקדו עליי להיכנס למשאית", אמר יאסין, רוקח בן 31. "חשבתי לסרב, אבל הם היו חמושים". כך, הפך יאסין לקורבן נוסף במערכה החדשה של ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש). הארגון, שגורש מרוב השטחים שעליהם שלט לפני כן בעיראק ובסוריה, ירד למחתרת ושרידי לוחמיו בעיראק מבצעים פיגועים מדי פעם. מאז סוף ינואר הם חטפו, ובכמה מקרים הוציאו להורג ציידי כמהין, אותם הם חוטפים מהמדבריות במערב עיראק. כוחות הביטחון העיראקיים אישרו כי 44 ציידי כמהין נחטפו השנה בלבד, וככל הנראה היו חטיפות שלא דווחו.

דאעש עבר לפיגועים ולמלחמת גרילה

חטיפות ציידי כמהין משקפות את ההתלקחות המחודשת של המתח הבין-עדתי בעיראק. בעוד שציידי כמהין סונים משלמים כופר כדי להשתחרר, כפי שעשה יאסין, לציידים השיעים אין את האפשרות הזאת. הם נרצחים. לוחמי דאעש רואים בשיעים כופרים, ומאז הקמת הארגון נהגו חבריו לרצוח שיעים ולהרוס את מסגדיהם. באמצעות החטיפות, לוחמי דאעש מגייסים כספים, וגם מאותתים לאוכלוסייה האזרחית שהם ממשיכים להיות כוח משמעותי.

ציידי הכמהין במדבר ממשיכים בחיפושיהם על אף הסכנה. הפטריות אהובות מאוד, ומחירן יכול להגיע ל-6 דולר לחצי ק"ג בשווקים המקומיים. הן הרבה פחות ריחניות וטעמן הרבה פחות עז מזה של הפטריות האירופיות, אך העיראקים אוהבים אותן בשל המרקם הבשרי והטעם העדין שלהן. כמעט לכל משפחה באזור הזה יש מתכון אהוב משלה. האגדה המקומית מספרת שהפטריות האלה הן מתנה מאלוהים. לפי אחד הסיפורים, מריה, אמו של ישו, ביקשה בשר בלי עצמות - ואלוהים נתן לה פטריה כזאת.

50 אלף דולר בתמורה לחופש

לאחר שנחטף עם חמישה מדודניו שחיפשו איתו פטריות כמהין, יאסין הוסע במשך שעות עד שהגיע לאזור מרוחק ואידילי כל כך, שקשה להאמין שהוא מסוכן. "זה היה אזור שטוח, יפה וירוק מאוד. לא היה בו שום דבר, רק אדמה ושמיים", אמר יאסין לאחר שחרורו. שוביו כיסו את עיניו, ולדבריו, הם היו ממש להוטים שהשבויים שלהם יידעו מי תפס אותם. "הם שאלו אותנו: 'אתם יודעים מי אנחנו?' והוסיפו: 'דעו לכם שאנחנו המדינה האיסלאמית'", אמר יאסין.

הוא ודודניו הובלו לפתח של מנהרה שהובילה לחדר תת־קרקעי קטן, שבו הוחזקו לצד שבויים נוספים. לוחמי דאעש לא דיברו, אך הביאו להם מזון והזמינו אותם להתפלל איתם. למחרת, הגיע בכיר בארגון לחקור את קבוצת השבויים הראשונה, אך נראה שכבר ידע עליהם כמעט הכל, כולל פרטים אישיים ודעות פוליטיות. יאסין אמר שלדעתו, יש לדאעש סוכנים בממשל המקומי שיכלו לברר פרטים כאלה.

פטריות כמהין נמכרות בשוק בעיראק
פטריות כמהין נמכרות בשוק בעיראקצילום: BAYAN NARIMAN / NYT

באחד המקרים האשים החוקר את אחד השבויים בשקר. "גילינו שאתה עובד עם גורמים בהגנה האזרחית, ולכן אתה ראוי למוות", אמר החוקר לגבר שחשד שעובד כשוטר. "נכון, עבדתי בעבר בהגנה האזרחית אבל התפטרתי וכעת אני קצב", ענה האיש. שבוי בשם סאלח מאלק פלאייה, מנהל בית ספר בן 62, סיפר שבא לעזרת האיש ואמר: "הוא אומר את האמת. אני מכיר אותו. הוא שכני והוא באמת קצב". חיי הקצב ניצלו.

פלאייה סיפר ששוביו דרשו 50 אלף דולר כדי להשתחרר, והסכימו להוריד את הסכום ל-20 אלף לאור העובדה שלא הצליח לגייס את הסכום המלא. יאסין ודודניו נדרשו לשלם סכומים דומים.

"אתם כופרים. דינכם מוות"

לחמזה קאדם אל־ג'בורי, איכר שיעי בן 42, היה סיפור שונה לגמרי. כמו יאסין, הוא וקרובי משפחתו נתפסו על ידי אנשים שלבשו מדי צבא ונלקחו דרך מנהרה לחדר תת-קרקעי שבו הוחזקו שבויים אחרים. אך לאחר מכן, לוחם דאעש פנה על השיעים ואמר: "אתם כופרים. דינכם מוות". באותו הלילה הסיעו הלוחמים את אל־ג'בורי ובני משפחתו אל המדבר. בין הנהג לבין השומר, שישב במושב לידו, היה מונח רובה M16.

אל־ג'בורי, שמספר כי חשש שיירצח בכל רגע, הצליח להשתחרר מהחבלים שקשרו את ידיו, ובעזרת אחיו ושכן הצליחו לתפוס את אנשי דאעש שישבו מאחוריהם. הנהג נמלט. אל־ג'בורי קפץ למושבו וניסה להתניע את הרכב, אך לא הצליח. הוא חטף את הרובה ואיים בו על איש דאעש השני.

צייד כמהין במדבר בלוב
צייד כמהין במדבר בלובצילום: AFP

אך הרובה לא ירה. "הייתי מיואש. המכונית לא נדלקה, הרובה לא פעל, ולא ראיתי כלום בגלל שנסענו בלי אורות". הוא קפץ בבהלה מהרכב ורץ קדימה ללא מחשבה. לוחמי דאעש שהיו ברכב השני ירו לעברו, אך הוא הסתתר מתחת לשיחים עד שהם הסתלקו מהמקום.

אחר כך הלך, לדבריו, במשך שבוע עד שניצל על ידי בדואים שיצאו לאסוף פטריות כמהין. הוא אמנם ניצל, אך שני אחיו ואחיינו שנחטפו ביחד עמו נורו למוות. "הצלחתי להציל את עצמי אבל איבדתי את אחיי ואחייני", אמר והתחיל לבכות.

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס מאת אליסה רובין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ