מסמכים שהודלפו מהמודיעין האיראני חושפים את השפעתה העצומה של טהראן על עיראק

ההדלפה חסרת התקדים שהתפרסמה ב"ניו יורק טיימס" מתארת גיוס של מנהיגים עיראקים על ידי מרגלים איראנים, תשלומים שהועברו לסוכנים עיראקים העובדים עם ארה"ב כדי שיעברו צד - ובכלל את חדירת טהראן לכל פן של החיים הפוליטיים, הכלכליים והדתיים של שכנתה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראניים, בטהראן ב-2016. אורח מוכר בבגדאד
קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראניים, בטהראן ב-2016. אורח מוכר בבגדאדצילום: Ebrahim Noroozi / AP
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

באמצע חודש אוקטובר, על רקע התסיסה העממית שאחזה ברחובות בבגדאד, הסתנן בשקט לבירת עיראק אורח מוכר. העיר כבר היתה נתונה זה שבועות במצור בגלל מחאות הרחוב שבהן דרשו המפגינים לשים סוף לשחיתות ואת הדחתו של ראש הממשלה, עאדל עבד אל-מהדי. בראש ובראשונה הם מחו נגד ההשפעה העצומה של איראן השכנה בפוליטיקה העיראקית, שרפו דגלים של איראן ותקפו את הקונסוליה שלה.

האורח הגיע לבגדאד כדי להשיב את הסדר, אבל עצם נוכחותו רק אוששה את אחת הטענות המרכזיות של המפגינים: האורח היה קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס רב העוצמה של משמרות המהפכה של איראן, והוא הגיע בשביל בעל ברית בפרלמנט העיראקי כדי לסייע לראש הממשלה להישאר בתפקידו.

זו לא היתה הפעם הראשונה שסולימאני נשלח לבגדאד למזער נזקים. מאמצי טהראן לחזק את אל-מהדי הם חלק ממערכה ארוכת ימים להבטיח שעיראק תישאר מדינת לוויין שניתן לכופף אותה.

ראש ממשלת עיראק עאדל עבד אל-מהדי בנאום לאומה, בחודש שעבר. סוכן איראני?
ראש ממשלת עיראק עאדל עבד אל-מהדי בנאום לאומה, בחודש שעבר. סוכן איראני?צילום: REUTERS TV/רויטרס

מסמכים איראניים שהודלפו חושפים את הדרך האגרסיבית שבה טהראן חדרה לענייני עיראק ואת חלקו הייחודי של סולימאני בכך. מקורם של המסמכים, מברקים סודיים, בארכיון של המודיעין האיראני. אלו הגיעו לידי אתר החדשות The Intercept, הועברו ל"ניו יורק טיימס" והתפרסמו היום (שני) במקביל בשני כלי התקשורת.

ההדלפה חסרת התקדים של המסמכים חושפת את מידת ההשפעה העצומה שיש לאיראן על עיראק, מתארת לפרטים שנות עבודה מפרכות של מרגלים איראנים לגיוס מנהיגי המדינה, תשלומים שהועברו לסוכנים עיראקים העובדים עם האמריקאים כדי שיחצו את הקווים, ואת חדירתה של טהראן לכל פן של החיים הפוליטיים, הכלכליים והדתיים של עיראק.

חלק גדול של המברקים מתארים פעילויות ריגול יומיומית, שכמו נלקחו הישר מספר מתח: מפגשים שמתקיימים בסמטאות אפלות, במרכזי קניות, במסווה של מסע ציד או מסיבת יום הולדת; מודיעים שאורבים בנמל התעופה של בגדאד, מצלמים חיילים אמריקאים ועורכים רישומים של טיסות צבאיות נכנסות ויוצאות של כוחות הקואליציה הבינלאומית; סוכנים שנוסעים בדרכים עקלקלות כדי לחמוק ממעקב; משתפי פעולה שמומטרים בערימת מתנות כפיסטוקים, בשמים וזעפרן. ובמקרה הצורך, פקידי ממשל עירקאים קיבלו שוחד. מאות המסמכים שהודלפו כוללים אפילו דיווח על הוצאות של גורמים במשרד לשירותים החשאיים של עיראק, בהן 87.5 אירו ששולמו עבור קניית מתנות למפקד כורדי.

על פי אחד המברקים האיראנים שהודלפו, ראש ממשלת עיראק אל-מהדי, שבהיותו בגלות עבד בשיתוף פעולה הדוק עם האיראנים כשסדאם חוסיין היה בשלטון במדינה, "ניהל קשרים מיוחדים עם הרפובליקה האיסלאמית של איראן" כשהיה שר הנפט של עיראק ב־2014. טיבו המדויק של הקשר לא מפורט במברק, וכפי שגורם בכיר לשעבר בארה"ב התריע, "קשר מיוחד יכול להעיד על דברים רבים - לאו דווקא שהוא סוכן של ממשלת איראן". אולם, שום פוליטיקאי עיראקי לא יכול להפוך לראש ממשלה בלי ברכתה של טהראן, וב־2018, כשאל-מהדי הבטיח לעצמו את מינויו לתפקיד, הוא נחשב למועמד של פשרה המקובל על איראן וארה"ב גם יחד.

מפגינים בבגדאד, בשבוע שעבר. דורשים לשים סוף לשחיתות ואת הדחתו של ראש הממשלה
מפגינים בבגדאד, בשבוע שעבר. דורשים לשים סוף לשחיתות ואת הדחתו של ראש הממשלהצילום: Hadi Mizban/אי־פי

"הקשר המיוחד"

המברקים האיראניים מספקים הצצה נדירה לפעילותו של המשטר האיראני החשאי. הם גם מלמדים באיזו מידה נפלה עיראק תחת השפעת טהראן מאז פלישת ארה"ב למדינה ב־2003.

הארכיב כולל מאות דוחות ומברקים שנכתבו בעיקר בין 2014  ל-2015 בידי עובדי המשרד למודיעין וביטחון של איראן, הפעיל בשטח בעיראק. המשרד למודיעין, גרסה איראנית של ה-CIA של ארה"ב ידוע כמשרד מקצועי ואנלטי, אבל הוא פועל בצל גוף מקביל ואידיאולוגי יותר ממנו, ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, שהוקם ב-2009 כישות עצמאית על פי הוראתו של המנהיג העליון של איראן, האייתולה עלי חמינאי.

בעיראק, לבנון וסוריה, מדינות שלהן מייחסת איראן חשיבות מכרעת לביטחונה הלאומי, משמרות המהפכה, ובעיקר כוח קודס שבראשו עומד סולימאני, הם שקובעים למעשה את מדיניות המדינה. השגרירים שנשלחים אליהן נמנים עם משמרות המהפכה, לא עם אנשי משרד החוץ, הממונה על המשרד למודיעין, אמרו כמה יועצים לממשלים הנוכחיים והקודמים של איראן. לדברי מקורות אלה, גורמים במשרד למודיעין ובמשמרות המהפכה בעיראק עובדים במקביל ומעבירים את ממצאיהם לממונים השונים שלהם בטהראן, ואלה מדווחים למועצה העליונה לביטחון לאומי.

טיפוחם של פקידים עיראקים בידי איראן היה חלק מתפקידם, והבריתות שכרתו מנהיגי עיראק עם איראן כשנמנו עם האופוזיציה שלחמה בסדאם חוסיין הקלה על מלאכתה. מהמסמכים עולה שרבים בצמרת הפוליטיקה, הצבא והביטחון בעיראק, קיימו קשרים חשאיים עם איראן. אותו מברק שמתייחס ל"קשר המיוחד" של מהדי עם איראן, גם נוקב בשמותיהם של בכירים בממשלתו של ראש הממשלה לשעבר היידר אל־עבדי, שקיימו קשרים הדוקים עם איראן.    

ערימת מסמכי המודיעין האיראניים שהודלפו מאששים מה שכבר היה ידוע זה תקופה ארוכה על אחיזתה האיתנה של איראן בפוליטיקה של עיראק. אבל הם גם מסייעים להבין לראשונה עד כמה הפכו איראן וארה"ב את עיראק לזירת משחקי הריגול שלהן. הם גם שופכים אור חדש על הפוליטיקה הפנימית הסבוכה בממשלה האיראנית, שבה פלגים יריבים מתמודדים עם אותם האתגרים שמולים ניצבים הכוחות האמריקאיים בעיראק, במאמציהם לייצב את המדינה הערבית אחרי פלישת ארה"ב אליה.

צעד חיוני להישרדות איראן

גייש גוריישי, פרשן מדיני ויועץ לממשל איראן, אישר שאיראן התמקדה בטיפוחם של פקידים עיראקים בכירים. "יש לנו מספר לא מבוטל של בעלי ברית בקרב מנהיגי עיראק, שעליהם אנחנו יכולים לסמוך בעיניים עצומות", אמר.

בשיחת טלפון, סירב חסן דנייפאר, שגריר איראן בעיראק מ-2010 עד 2017 ומפקד לשעבר של כוחות הים משמרות המהפכה, להתייחס ישירות לקיומם של המברקים או לפרסומם, אבל אישר שידה של איראן על העליונה באיסוף מודיעין בעיראק. "כן, יש לנו מידע רב מעיראק על סוגיות שונות, בעיקר על מה שעשתה שם ארה"ב", אמר, "יש פער גדול בין המציאות לבין מה שחושבים על פעילות ארה"ב בעיראק. יש לי סיפורים רבים לספר", אמר אך סירב לפרט.

על פי הדיווחים, אחרי נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק ב-2011, פעלה איראן במהירות לצרף מודיעים לשעבר של ה-CIA לרשימת עובדיה. מברק של המשרד למודיעין נעדר תאריך, מלמד שאיראן ניסתה לגייס מרגל של משרד החוץ האמריקאי. לא ברור מה עלה בגורלו, אבל לפי המסמכים איראן התחילה להיפגש עם המקור והציעה לתגמל את הנכס המודיעיני הפוטנציאלי במשכורת, מטבעות זהב ומתנות אחרות. במברק לא הוזכר מפורשות משרד החוץ האמריקאי, אבל האיש מתואר בו כמקור שיכול לספק "מידע מודיעיני על תוכניות ממשל ארה"ב בעיראק, הנוגעות להתמודדות עם דאעש או לכל פעילות חשאית אחרת". "תמריץ האובייקט לשיתוף פעולה יהיה כלכלי", נכתב בדוח.

בשיחות עם פקידים איראנים, הם אישרו שאיראן ראתה במעקב אחר הפעילות האמריקאית בעיראק אחרי הפלישה, צעד חיוני להישרדותה ולביטחונה הלאומי. כאשר הכוחות האמריקאים הפילו את סדאם חוסיין, איראן העבירה במהירות  לעיראק כמה מטובי אנשיה במשרד המודיעין ובארגון המודיעין של משמרות המהפכה. נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, הכריז בשעתו שאיראן היא חלק מ"ציר הרשע" ומנהיגי איראן היו משוכנעים שטהראן היא הבאה בתור ברשימת שינויי המשטר של וושינגטון, אחרי קאבול ובגדד.

700 דפים הודלפו

ממשלות בכל העולם נאלצות להתמודד עם הדלפות אקראיות של מזכרים חשאיים, או של התכתבות דוא"ל אישית כחלק מהחיים המודרניים. לא כך איראן, שבה יש הקפדה מחמירה על פרסום מידע ושורר פחד רב מפני שירותי הביטחון.

קרוב ל-700 דפי המסמכים שהודלפו, נשלחו בעילום שם ל- The Intercept, שתרגם אותם מפרסית לאנגלית ושיתף בהם את הניו יורק טיימס. The Intercept והניו יורק טיימס וידאו את אותנטיות המסמכים, אבל הם אינם יודעים מי הדליף אותם. The Intercept תקשר בדרכים מוצפנות עם המקור, שסירב להיפגש עם כתב כלשהו. במסרים האנונימיים, אמר המקור שהוא רוצה "שהעולם ידע מה איראן מעוללת למדינה שלי, עיראק".

כמו כל תכתובת פנימית של שירות חשאי, חלק מהדוחות כוללים מידע מודיעיני גולמי שאמינותו מוטלת בספק, וחלק אחר משקף את דעותיהם של אנשי מודיעין וסוכנים בעלי סדר יום משלהם. חלק מהמברקים מצביעים על תקלות קומיות, כמו זו המתייחסת למקרה של מרגלים איראנים שפרצו למכון לתרבות גרמניה בעיראק, אבל גילו שהצופן שבידיהם שגוי ולא הצליחו לפתוח את הכספות. פקידים אחרים ננזפו בידי הממונים עליהם בטהראן על עצלותם ועל שליחת דוחות הנסמכים רק על דיווחי חדשות.

אבל באופן כללי, אנשי המשרד למודיעין של איראן מצטיירים מהמסמכים כעובדים סבלניים, מקצועיים ופרגמטיים. המשימות העיקריות שלהם הם למנוע מעיראק להתפרק, להבטיח שהמצב לא ידרדר למלחמות עדתיות שבהן השיעים יהיו יעד לאלימות, ולמנוע צמיחת כורדיסטאן עצמאית העלולה לערער את יציבות האזור ואת השלמות הטריטוריאלית של איראן. משמרות המהפכה וסולימאני בראשם, גם פעלו למגר את ארגון דאעש, תוך התמקדות בהשארת עיראק מדינת לוויין ובהבטחה שהפלגים הנאמנים לטהראן יישארו בשלטון.

סודותיו של "דוני ברסקו"

במובן מסוים מספקים המברקים האיראניים שהודלפו תמונה מסכמת של פלישת ארה"ב לעיראק ב–2003. התפישה שהאמריקאים העבירו בפלישה את השליטה בעיראק לידי איראן, הולכת ומתבססת, אפילו בתוך צבא ארה"ב. באחרונה הוציא הצבא האמריקאי לאור ספר בן שני כרכים העוסק במלחמת עיראק, שבו מפורטות הטעויות הרבות שעשתה ארה"ב במלחמה ו"המחיר העצום" בחיי אדם ובמשאבים שהיא שילמה. כמעט 4,500 חיילים נהרגו, מאות אלפי עיראקים מתו, וכמעט שני טריליון דולר יצאו מקופת הציבור. המחקר, המתפרש על פני מאות עמודים ומבוסס על מסמכים שסיווגם בוטל, מסתיים במסקנה: "איראן בעלת שאיפות ההתפשטות נמלאה תעוזה — נראה שהיא המנצחת היחידה במלחמה".

עלייתה של איראן ככוח משמעותי בעיראק היא במובנים רבים תוצאה ישירה של היעדר תכנון בוושינגטון לתקופה שאחרי הפלישה. בשנים הראשונות אחרי הפלת שלטונו של חוסיין שרר בה כאוס מוחלט, הן מבחינה ביטחונית והן בכל הנוגע לשירותים בסיסיים, בהם אספקת מים וחשמל. רוב המשקיפים בשטח התרשמו שארה"ב מאלתרת מדיניות תוך כדי פעולה, בחוסר התמצאות מוחלט.

עם ההחלטות הרות האסון של ארה"ב נמנית ההחלטה לפרק את צבא עיראק ולסלק משירות המדינה או מהצבא החדש את כל מי שהיה חבר מפלגתו חוסיין. התהליך, שנודע כ"דה־בעתיזציה", דחק לשוליים את רוב הגברים הסונים. ציבור זה, שנידון לאבטלה, צבר טינה והתמרד בצורה אלימה נגד האמריקאים ונגד השיעים שנחשבו לבעלי ברית של ארה"ב.

ממסמכים מודיעיניים עולה שאיראן ניצלה היטב את ההזדמנויות שהתגלגלו לפתחה בגלל התנהלותה של ארה"ב. עם הסגת יחידות הצבא האמריקאיות ב–2011 וצמצום נוכחותה של ארה"ב בעיראק התגלגל לידי איראן אוצר של סודות מודיעיניים אמריקאיים. ה–CIA התנער מסוכנים ותיקים שפעלו בשרותו, והשאיר אותם מובטלים וחסרי כל  במדינה הממוטטת, בפחד עצום להירצח בגלל קשריהם לארה"ב — אולי בידי איראן. במצוקתם הציעו רבים מביניהם את שרותיהם לטהראן. הם גילו לאיראנים ברצון את כל מה שידעו על פעילות ה–CIA בעיראק.

בנובמבר 2014 חצה את הקווים עיראקי שריגל בשרות ה–CIA, ונותר חסר פרוטה, וחרד שקשריו עם האמריקאים יעלו לו בחייו. ה–CIA הכיר אותו בכינוי "דוני ברסקו". המפעיל האיראני שלו כינה אותו "מקור 134992".

הוא ביקש את הגנתה של איראן והציע למכירה את כל מה שידע על האיסוף המודיעיני של האמריקאים בעיראק: מיקום דירות מסתור של ה–CIA; שמות של בתי מלון שבהם מפעילים של ה–CIA נפגשו עם סוכנים; פרטים הנוגעים לכלי הנשק שלו ולהכשרתו; שמות של עיראקים אחרים שעסקו בריגול עבור האמריקאים.

מקור 134992 סיפר למפעילים האיראנים שהוא עבד בשרות  ה–CIA במשך 18 חודשים, מ–2008, בפעילות נגד אל קאעדה. הוא השתכר יפה, אמר — 3,000 דולר לחודש בתוספת בונוס חד פעמי בסך 20 אלף דולר, ומכונית. הוא נשבע בקוראן, הבטיח שימיו כמרגל בשירות ארה"ב תמו, והסכים לכתוב דו"ח מלא של כל מה שנודע לו בתקופה שבה ריגל עבור ה־CIA.

"אני אמסור לכם את כל המסמכים והסרטונים ששימשו אותי בקורס שעברתי", אמר העיראקי למפעילו האיראני, על פי הכתוב בדו"ח של המודיעין האיראני משנת 2014, "וגם תמונות וסימנים מזהים של כל מי שהיה אתי, ושל מי שהיה כפוף לי". מה־CIA לא התקבלה תגובה.

לכתבה בניו יורק טיימס של טים אראנגו, ג'יימס ריזן, פרנטז פאסהי, רונן ברגמן ומורטזה חוסיין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ