פרשנות

לוב כלואה בטורניר כיפוף הידיים של המעצמות

רוסיה וטורקיה מספקות סיוע צבאי לממשלות היריבות במדינה השסועה, ומקוות לגרוף רווחים בדמות חוזי כריית גז ונפט. האינטרסים המנוגדים של שתיהן מכתיבים מרוץ להשפעה אזורית שייפתר מעל ראשיהם של אזרחי טריפולי ובנגאזי

צבי בראל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רכב שנפגע בהפצצה בעיר טאג'ורה ממזרח לטריפולי, היום
רכב שנפגע בהפצצה בעיר טאג'ורה ממזרח לטריפולי, היום. השליטה בלוב נחלקת בין שתי ממשלות ועשרות מיליציותצילום: AFP
צבי בראל

מרחוק נראית לוב כמו עוד מגרש משחקים הרוס שנזנח וננטש על ידי קבוצות העילית. זוהי מדינה שסועה שמאבדת את עצמה לדעת, נשלטת על ידי מיליציות יריבות, ומנוהלת - אם אפשר לכנות את הכאוס שמתחולל בה מאז 2011 ניהול - על ידי שתי ממשלות, שני בתי נבחרים, שני בנקים מרכזיים ועשרות מיליציות.

אבל לוב יושבת על פיסת נדל"ן כלכלית ואסטרטגית מן החשובות בעולם, וכמו כל מגרש פנוי, היא קורצת לשחקנים בינלאומיים לבוא ולנצל את משאביה. מפת המעורבות הזרה בלוב יכולה לסחרר כל משקיף. במזרחה פועלים כוחות מאיחוד האמירויות, בסיוע סעודיה ומצרים, שתומכות בגנרל חליפה חפתר, הבדלן שעומד בראש "הצבא הלאומי הלובי" - שאינו הצבא הלאומי של המדינה – ומרכז כוחו בעיר בנגאזי. נגדן פועלות טורקיה וקטאר, לצד הממשלה המוכרת בידי האו"ם בראשות פאיז א-סראג' - שאינה נתמכת על ידי בית הנבחרים – ויושבת בטריפולי.

נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן וראש הממשלה המוכרת בידי האו"ם פאיז א-סראג' באיסטנבול, בנובמבר
ארדואן וא-סראג' באיסטנבול, בנובמבר. מגרש פנוי הקורץ לשחקנים בינלאומייםצילום: PRESIDENTIAL PRESS OFFICE/רו

במעגל השני ניצבת רוסיה המשחקת משחק כפול ושיגרה - באופן לא רשמי - כוחות חמושים השייכים ל"קבוצת וגנר" שפעלה גם בסוריה ובכמה מדינות נוספות באפריקה, התומכים ומסייעים לכוחותיו של חפתר. צרפת הצטרפה גם היא לקבוצת המדינות שתומכות בגנרל המורד, ולעומתה איטליה תומכת דווקא בממשלה המוכרת. ארה"ב, כמו בסוריה, מושכת את ידיה בינתיים מכל מעורבות, ונאחזת בעמדת המתבונן מן הצד, שמוכן להעניק את עצתו ואת עזרתו הדיפלומטית חסרת התועלת לפתרון המשבר בלוב.

קטלוג האינטרסים שמניעים כל אחת מן המדינות הללו אינו נסתר. רוסיה שחותרת להרחיב את השפעתה במזרח התיכון, בצפון אפריקה ומדרום לסהרה, ביססה את עצמה היטב בסוריה. עתה היא רואה בלוב בסיס אסטרטגי שעשוי להבטיח לה אחיזה איתנה בים התיכון בנוסף לנמל טרטוס שבסוריה.

חיילי מיליציה התומכים בממשלה המוכרת בידי האו"ם בטריפולי, באוקטובר
חיילי מיליציה התומכים בממשלה המוכרת בידי האו"ם בטריפולי, באוקטובר. סופו של המשבר אינו ידועצילום: ISMAIL ZITOUNY/רויטרס

מכיוון שסופו של המשבר אינו ידוע, היא משתפת פעולה עם שני הצדדים היריבים. אם תהיה ידה של הממשלה על העליונה מובטח לרוסיה מעמד בכורה במדינה. אם חפתר יצליח לסלק את הממשלה או יסכים להיות שותף בכל ממשלה שתקום, תוכל רוסיה לממש את ההסכמים שחתמה בזמנו עם המנהיג מועמר קדאפי, בהיקף של מיליארדי דולרים. בידי מוסקבה התחייבות מצד חפתר לחדש את תוקפם של הסכמים אלו בתמורה לסיוע הצבאי והכלכלי שהיא מעבירה לו.

הביריון השכונתי

טורקיה שחתמה בנובמבר על הסכם הבנות צבאי וכלכלי עם ממשלת לוב, מתכוונת להשיג כמה מטרות. ההסכם כולל גם הסכמה על סימון הגבולות הכלכליים הימיים בין טורקיה ללוב, ובכך הוא מגדיל באופן משמעותי את מרחב חיפושי הנפט בים התיכון שיעמוד לרשות טורקיה. ההסכם, שאושר החודש במהירות על ידי הפרלמנט הטורקי, עלול לקרוע מיוון וקפריסין היוונית נתחים ממרחב חיפושי הנפט והגז שלהן, ויכריח את מצרים וישראל לנהל עם אנקרה משא ומתן על מעבר צינורות הגז לאירופה.

דיווח של אל-ג'זירה על אישור הפרלמנט הטורקי להסכם הסיוע ללוב

ישראל, יוון, וחברות האיחוד האירופי מתנגדות להסכם הטורקי-לובי ורואות בו השתלטות שמנוגדת לחוק הבינלאומי וכוונה עוינת לפגוע באינטרסים שלהן. אלא שעד כה, מעבר לגינויים וביקורת לא נראה שמדינות אלה מתכוונות לפעול בכוח נגד ההסכם או נגד טורקיה ולוב.

הקשר עם טורקיה חשוב לאירופה בגלל שליטתה בזרם הפליטים שמגיע מסוריה למדינות האיחוד, ואנקרה נוהגת לאיים כי תפתח את שעריה בפני הפליטים שירצו להגיע ליבשת המובטחת. יוון מנסה אמנם לגייס לצדה את ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וישראל כדי לגבש קואליציה נגד ההסכם, והיא אף גירשה את שגריר לוב מאתונה. אולם בצד הישראלי, לפחות אם לשפוט לפי דבריו של שר החוץ ישראל כץ, "ההסכם לא צפוי לחולל עימות בין ישראל לטורקיה".  

מפעלים לזיקוק נפט וגז בעיר ראס לאנוף, בחצי הדרך בין בנגאזי לטריפולי
מפעלים לזיקוק נפט וגז בראס לאנוף ממערב לבנגאזי, באוקטובר. אירופה רואה בהסכם הגז איום עליהצילום: ESAM OMRAN AL-FETORI/רויט

אבל אם מול יריבותיה במזרח התיכון ומול הביקורת האירופאית טורקיה יכולה לנהוג כבריון השכונתי, הבעיה העיקרית שלה היא מול רוסיה. בחזית הסורית מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין שתי המדינות, ויחסי הסחר ביניהן הולכים ופורחים. היקף הרכש הצבאי של טורקיה מרוסיה יגיע להיקפים של מיליארדים בעקבות רכש מערכות ההגנה האווירית 400-S. הוא אף צפוי לתפוח עוד יותר אם תחליט אנקרה לרכוש מטוסי סוחוי חדישים במקום מטוסי F-35, שארה"ב הקפיאה את מכירתם אליה בשל רכישת מערכות הנ"מ הרוסיות.

אולם, בלוב יש לשתי הידידות הללו אינטרסים מנוגדים. לא רק ששתיהן חותרות להשיג זיכיונות לפתח ולהפיק נפט וגז בשדות לוב, הן גם עשויות להתחרות על ההשפעה במדינות אגן הים התיכון. טורקיה שואפת לנטרל את יריבותיה הערביות – מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות - מהזירה הלובית ולחזק על חשבונן את הקואליציה שהרכיבה עם בעלת בריתה קטאר.

מיליציות שבטיות ושכירי חרב מסודאן

על פי הדיווחים בטריפולי, אנקרה ודוחה (בירת קטאר) לא רק תומכות מדינית בממשלת לוב, הן גם מממנות את המיליציות האיסלאמיות הרדיקליות שעליהן נשענת הממשלה. חששם של גורמי האופוזיציה, בהם הגנרל חפתר, הוא שטורקיה וקטאר חותרות להקים מדינה איסלאמיסטית בלוב וכי רק חפתר יכול למנוע את המהלך הזה.

האיום בהשתלטותה של אידאולוגיה איסלאמית קיצונית על המדינה הוא קל לשיווק במיוחד למדינות המערב. אבל האיום הממשי על חלקיה המפורקים של לוב מגיע דווקא מצד המיליציות של חפתר - מאלפי מתנדבים שהגיעו מסודאן ונלחמים לצדו כשכירי חרב, וממיליציות שבטיות שאינן מכירות בממשלה.

ארדואן מאיים להרחיב את הסיוע הצבאי ללוב, אתמול

טורקיה אינה מסתפקת בתמיכה מדינית בממשלת לוב, הסכם ההבנות עמה מאפשר לה לשגר כוחות צבאיים בכל סדר גודל כדי לסייע לממשלה לשלוט במדינה. נשיאה, רג'פ טייפ ארדואן, התבטא השבוע כמה פעמים בדבר נכונותו לשלוח סיוע צבאי אם ממשלת לוב תבקש זאת.

אם לסמוך על הדיווחים מלוב, טורקיה לא ממתינה להזמנה. מדריכים, ציוד ויחידות מיוחדות טורקיות כבר פועלות בשטח לוב לצד המיליציות הפרו-ממשלתיות. טורקיה, הבהיר ארדואן, תהיה מוכנה לשלוח גם סיוע אווירי וימי אם הנסיבות ידרשו זאת. ההצהרות הללו מכוונות בעיקר למדינות ערב שמסייעות לחפתר, אבל לא פחות מכך גם לאוזניו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. שכן אם יתפתח עימות צבאי בין כוחות הממשלה לבין כוחותיו של חפתר, עלולים גם לוחמי המיליציות הרוסיות להיפגע.

רוסיה אינה מתעלמת מן האיום הזה והבהירה שהיא מתנגדת למעורבות הצבאית הטורקית בלוב. ייתכן גם שההתקפות הרוסיות המתחדשות על העיר אידליב בסוריה, שהבריחו אלפי אזרחים סורים מבוהלים לעבר הגבול הטורקי, נועדו להסביר לארדואן כי הוא מטלטל מערכת כלים שלובים עדינה ושברירית.

נזקי ההפצצה בטאג'ורה, היום
נזקי ההפצצה בטאג'ורה, היום. לאיש מלבד אזרחי לוב לא בוער לפתור את סבך האינטרסים סביבםצילום: AFP

לוב עצמה כלואה עכשיו בטורניר כיפוף ידיים בין מעצמות ומדינות מתחרות, בעוד שלה נותר רק תפקיד המארחת. מאמצי התיווך של שליח האו"ם, רסאן סלאמה, והשיחות הרב-צדדיות שמקיימים הנציגים האמריקאיים עם הגנרל חפתר ועם ממשלת לוב, נדמים יותר לפטפוטים מאשר לערוץ ריאלי לפתרון מדיני. נראה שכמו בסוריה, הפתרון ייקבע במוסקבה, אנקרה ודוחה - ולא בטריפולי או בנגאזי, ולאף צד, חוץ מאשר לאזרחי לוב, לא בוער להגיע לקו הסיום.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ