נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק מת בגיל 91

מובארק שלט במצרים כ-30 שנה, והודח ב-2011. הוא הורשע בהרג מפגינים ובשחיתות, אך שוחרר בשל מצבו הבריאותי. חרף הטלטלות הרבות, היחסים עם ישראל שרדו במהלך כהונתו

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חוסני מובארק
חוסני מובארקצילום: AP

נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, מת היום (שלישי) בגיל 91. לפי גורמים במצרים, משפחתו של הנשיא לשעבר אישרה את דבר מותו. בשבוע שעבר נותח מובארק בבית חולים בקהיר, ואחד מבניו אמר לאחר ההליך כי הוא מאושפז בטיפול נמרץ אך לא הוסיף פרטים נוספים.

ארמון הנשיאות במצרים פרסם הודעת תנחומים למשפחה ובה כינה את מובארק "גיבור מלחמה ומנהיג צבאי". במדינה הוכרז על שלושה ימי אבל לאומי, ממחר בבוקר עד ליום שישי. הלוויתו של מובארק תיערך מחר בצהריים בטקס צבאי מלא. 

מובארק מנופף לתומכיו מחלון חדרו בבית החולים הצבאי בקהיר, ב-2015
מובארק מנופף לתומכיו מחלון חדרו בבית החולים הצבאי בקהיר, ב-2015צילום: Mohamed Abd El Ghany/רויט

מובארק שלט במצרים כ-30 שנה, והודח מתפקידו ב-2011, בשיא האביב הערבי. לאחר הדחתו הורשע מובארק בהרג מפגינים ונידון למאסר עולם. הוא נכלא בבית כלא בקהיר והועבר ממנו לבית חולים צבאי בשל מצבו הבריאותי, אך בנובמבר 2014 ביטל בית משפט לערעורים פליליים את הרשעתו, וביוני 2015 הודיע בית המשפט העליון כי מובארק יעמוד למשפט חוזר. שש שנים לאחר שהודח ונכלא, מובארק יצא לחופשי בשל מצבו הרפואי וגילו המופלג.

מעבר להרשעה בהרג המפגינים, מובארק הורשע לצד בניו בשורה של עבירות שחיתות. בין היתר הורשעו הנשיא ובניו בגניבת מיליוני דולרים מקופת המדינה כדי לשפץ את בית המשפחה בקהיר, אך במאי 2015 פסק בית המשפט כי הנשיא המודח השלים את ריצוי שלוש שנות המאסר שנגזרו עליו בגין שחיתות. בניו שוחררו כבר באותה שנה.

ציוני דרך בחייו של מובארק

מאז שחרורו מהכלא מובארק נראה בציבור פעמים מעטות. בדצמבר 2018 העיד הנשיא לשעבר במשפט החוזר של יורשו, מוחמד מורסי. כשהגיע לבית המשפט בקהיר, מובארק בן ה-90 נראה הולך בכוחות עצמו לתוך אולם בית המשפט, מלווה בבניו עלאא וגמאל ונעזר במקל הליכה. באוקטובר האחרון פירסם מובארק סרטון נדיר בו הוא מדבר על מלחמת יום כיפור, במהלכה שירת כמפקד חיל האוויר המצרי. זו היתה הפעם הראשונה שהוא פנה לציבור מאז הדחתו ב-2011. 

המנהיג הבלתי מנוצח - נוצח

במשך עשרות שנים, מובארק נתפס כבלתי מנוצח. הנשיא לשעבר, שעלה לשלטון ב-1981 לאחר רצח הנשיא אנואר סאדאת, שרד כמה ניסיונות התנקשות, החזיק בשלטון 30 שנה - הזמן הארוך ביותר בשלטון מאז מוחמד עלי באשא, שנחשב לאבי מצרים המודרנית - והצליח להתמודד עם עליית הטרור האיסלאמיסטי במדינתו ביד חזקה.

מפגין מצרי בכיכר תחריר, ב-2011
מפגין מצרי בכיכר תחריר, ב-2011צילום: Manoocher Deghati/אי־פי

אך האביב הערבי הוכיח שהנשיא הנצחי של מצרים אינו נצחי כלל. בפברואר 2011, לאחר 18 ימים של הפגנות ענק חסר תקדים במדינתו, הוא נאלץ להתפטר מתפקידו. הוא אולי קיווה שלאחר פרישתו, הוא יוכל לסיים את חייו בנוחות בצללים, אך ההמונים דרשו צדק.

התביעה העממית שמובארק ומשפחתו יחקרו על שורת שחיתויות לאורך שנותיו בשלטון - ועל האחריות למותם של למעלה מ-800 מפגינים בקהיר - נשאה פירות. מובארק נעצר וחיכה למשפט בבית החולים הצבאי בדרום הבירה. בניו, שנודעו פעם כ"נסיכי מצרים", נעצרו ונאסרו גם הם.

מובארק לצד ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר, ב-1985 בלונדון
מובארק לצד ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר, ב-1985 בלונדוןצילום: Stringer UK/רויטרס

"כמו מנהיגים רבים שבודדו את עצמם בשלטון וריכזו את כל מוקדי הכוח סביבם, מובארק איבד את הקשר עם העם המצרי", אמרה ל"ניו יורק טיימס" דיאן סינגרמן, מומחית למצרים המודרנית.

לאורך שנות שלטונו, זכה מובראק למוניטין מפוקפק של מנהיג שמתרכז בשמירה על הסטטוס-קוו - ועל כסאו. "קשה לומר מה חשוב לו כמנהיג, מלבד להישאר נשיא. אנחנו מחכים ללא נודע", כתב העיתונאי המצרי המוכר מוחמד חוסיין הייקל ב-1986. סלמה אחמד סלמה, העורך הראשי של אחד העיתונים העצמאיים במצרים, מסכים. "למובארק לא היה חזון מיוחד או הישג יוצא דופן. כל מה שהוא עשה היה לשמור על הסטטוס-קוו, בלי אפילו לנסות לשפר משהו". 

שמר על השלום, נגד כל הסיכויים

יחסי ישראל-מצרים בעידן מובארק ידעו טלטלות רבות. ואולם, בשורה התחתונה הסכם השלום הצעיר בין שתי המדינות, שנחתם ב-1979, הצליח לשרוד שתי אינתיפאדות, שתי מלחמות בלבנון, מלחמה ברצועת עזה ושתי מלחמות במפרץ. 

"העובדה כי עימותים אלו לא גלשו לכדי עימות אזורי, היתה ללא ספק תוצאה של מדיניותו המרסנת של מובארק ורצונה של מצרים בשימור הסכם השלום, חרף כל מבקריה מבית ובעולם הערבי", כתב מאיר נואמה מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, במאמרו "תחת הפטרונות האמריקאית: יחסי ישראל–מצרים בעידן מובארק". לדבריו, אם מתעלמים מחריקות כאלה ואחרות, אפשר לקבוע כי עידן מובארק דווקא העמיק את יסודות השלום בין המדינות. 

עם עלייתו לשלטון אחרי רצח סאדאת ב-1981, הוא הודיע כי יכבד את הסכם השלום עם ישראל, אף כי ההתלהבות שלו ממנו היתה פחותה מזה של קודמו בתפקיד. על הפרק עמד אחד מפירות השלום הגדולים: החזרת סיני באפריל 1982.

מובארק וראש הממשלה אהוד אולמרט בטקס לציון יום הבסטיליה בפריז, ב-2008
מובארק וראש הממשלה אהוד אולמרט בטקס לציון יום הבסטיליה בפריז, ב-2008צילום: AFP

ואולם שישה שבועות לאחר מכן ביוני 1982, פלשה ישראל ללבנון והחלה מלחמת לבנון הראשונה. היה זה המבחן המשמעותי הראשון של הסכם השלום הצעיר בין מצרים וישראל. אחרי אירועי הטבח בסברה ושתילה השיבה מצרים לקהיר את השגריר בתל אביב, והכריזה שיוחזר רק אחרי נסיגת ישראל מלבנון. ואולם הסכם השלום נותר על כנו.

"מבחנו הראשון והחשוב של הסכם השלום הביא לקביעת המסגרת שתאפיין את היחסים בין ישראל למצרים בשנים הבאות, ולקביעת כללי ברזל שלא עתידים להישבר לאורך כל תקופת שלטונו של מובארק", כתב נואמה. כך, מצד אחד החליטה מצרים לא לבטל את ההסכם - גם אם ישראל פותחת במלחמה עם צד ערבי אחר, ולא נענתה לקולות הלוחמניים בעולם הערבי שדרשו לפתוח במלחמה. 

מצד אחר, מצרים של מובארק מנעה נורמליזציה מלאה של היחסים כל עוד הסוגיה הפלסטינית לא באה על פתרונה, וכן איפשרה לעם לפרוק את הזעם שלו מעלי דפי העיתונות המצרית, הן הממסדית והן האופוזיציונית, אפילו תוך שימוש במתקפה אנטישמית ארסית נגד ישראל. 

אחרי רדתו של מנחם בגין מהזירה הפוליטית ועלייתו של יצחק שמיר, חלה הרעה ביחסי ישראל מצרים. ישראל התלוננה כי העובדה ששגריר מצרים עדיין לא חזר לתל אביב מהווה הפרה של הסכם השלום.

הנשיא מובארק עם מנהיג לוב מועמר קדאפי לחופי לוב, ב-2005
הנשיא מובארק עם מנהיג לוב מועמר קדאפי לחופי לוב, ב-2005צילום: YOUSEF AL- AGELI/אי־פי

לצד זאת, ישראל רתמה ידידים בארה"ב כדי לאיים על מצרים בפגיעה בסיוע החוץ האמריקאי. ב-1984, עם הקמת ממשלת האחדות הלאומית והקמת הממשלה בראשות שמעון פרס, הופשר הקרח ביחסים עם מצרים. ב-1986, בזכות פרס, הועבר הסכסוך בין ישראל למצרים בעניין טאבה, לבוררות בינלאומית. אחרי שמצרים ניצחה וטאבה הושבה לה, התחזקו היחסים בין פרס למובארק והוחזר שגריר מצרים לישראל. 

התחממות ביחסים

ב-1992, עם בחירתו של יצחק רבין לראשות הממשלה, התחממו עוד יותר היחסים, כשרבין בחר בקהיר כיעד לביקורו הראשון בחו"ל. בסיום המפגש הצהיר הנשיא המצרי על פרק חדש ביחסי המדינות. בהתאם לכך, מצרים מילאה גם תפקיד חשוב בתהליך אוסלו. בין היתר, היא אירחה את המשא ומתן בטאבה אחרי הטקס בוושינגטון, וב-1994 חתמו פרס ויו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ואחר כך רבין וערפאת, בקהיר, על הסכמים לפריסה מחדש של כוחות צה"ל בעזה וביריחו. 

ואולם בהמשך חלה הידרדרות מחודשת ביחסים, כשמצרים חשה שמדינות ערב נחפזות מדי להתקדם אל עבר נורמליזציה עם ישראל, בטרם האחרונה נסוגה מכלל השטחים שכבשה ב-1967. מערכת היחסים הגיעה לקיפאון כמעט מוחלט ב-1996 עם בחירתו של בנימין נתניהו לראש הממשלה.

ב-2000 אירחה מצרים שתי ועידת שנועדו להביא לרגיעה בחזית הישראלית-פלסטינית. הראשונה, בשארם א-שייח, בהשתתפות ערפאת, ראש הממשלה אהוד ברק, הנשיא ביל קלינטון, מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, מלך ירדן עבדאללה ומובארק. השניה היתה פסגה ערבית בקהיר. שתי הוועידות האלה הוכיחו, כי מצרים פועלת למניעת הידרדרות אזורית ולא נכנעת לקו המתלהם שניסו להוביל מדינות ערביות אחרות נגד ישראל, גם ברגעים קשים.

מובארק וערפאת במצרים, ב-1996
מובארק וערפאת במצרים, ב-1996צילום: NORBERT SCHILLER/אי־פי

ואולם על רקע ההסלמה ביחסי ישראל והפלסטינים שבה ונקטה מצרים בצעד החריף של החזרת השגריר בישראל לקהיר. עם זאת, גם בהמשך פעלה להרגעת השטח. בין היתר, התערבה בפוליטיקה הפנים-פלסטינית כדי לקדם ב-2003 "הודנה" (הפסקת אש ארוכת טווח) בין הפלגים הפלסטינים לישראל. שנה אחר כך שיחררה לישראל את עזאם עזאם, האזרח הישראלי שהיה כלוא באשמת ריגול וחתמה עם ישראל על הסכם סחר.

ב-2005 התחממו מאוד היחסים בין מובארק לראש הממשלה אריאל שרון. מובארק תיאר אותו כמנהיג הישראלי היחיד שמסוגל להביא שלום. באותה השנה חתמו בשארם א-שייח ישראל והפלסטינים על הפסקת אש שסיימה את האינתיפאדה השנייה.

מצרים של מובארק תמכה בתוכנית ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה, ובמהלכה אף אושרר ההסכם בין שתי המדינות על שינוי הסכם השלום ופריסת מאות חיילים מצרים על הגבול. במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 תמכה מצרים בחשאי בישראל, כחלק מרצונה לבלום את איראן. 

בכל שנות כהונתו, נמנע מובארק מביקור בישראל. רק פעם אחת דרכה כף רגלו בירושלים - בהלוויתו של ראש הממשלה יצחק רבין, ב-1995. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ