פרשנות |

ארדואן נעזר בדמוקרטיה כדי לבנות את טורקיה מחדש

נשיא טורקיה כבר לא מעוניין רק בדיכוי האופוזיציה או הרחבת סמכויותיו בחוקה, אלא חותר לעצב דגם חדש של מדינה שהוא הפרשן העליון של ערכיה. באופן פרדוקסלי, את רעיונותיו לקח מיריבו הגדול גולן

צבי בראל
צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי בראל
צבי בראל

בחודש הבא יציין רג'פ טייפ ארדואן שנתיים לכהונתו כנשיא וייתכן שהוא לא יזדקק לעוד מערכת בחירות לפרלמנט כדי לשנות את החוקה באופן שתעניק לו סמכויות־על כראש הזרוע המבצעת. האופוזיציה הפוליטית הממוסדת, כלואה עכשיו בין ההתנגדות המובנת והמוצדקת להפיכות צבאיות ולפגיעה העמוקה בדמוקרטיה שהפיכה כזאת היתה יכולה לחולל, לבין התיעוב שראשיה חשים כלפי הנשיא.

בשבוע שעבר, אחרי שנפגש עם ראשי האופוזיציה בארמונו המפואר, בירך מנהיג המפלגה הרפובליקאית CHP, כמאל קיליצ'דאראולו, על "רוח ההתפייסות" שאותה יש מעכשיו לשמר. בשם ההתפייסות הזאת מקווה ארדואן להשיג את תמיכת האופוזיציה בתיקוני החוקה מבלי ללכת לבחירות. בצעד "נדיב" שלא יאפיל אמנם על המרדף האגרסיבי אחרי חופש הביטוי, הוא ביטל , למען ההתפייסות, יותר מ–1,800 תלונות נגד מי שחשודים בהעלבתו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, "כמחווה חד־פעמית", אבל אפקט האיום כבר הושג.

הפגנה בעד הממשלה באקרה, בשישיצילום: Ali Unal/אי־פי

כל עיתונאי וכל בלוגר טורקי, ולא רק 17 העיתונאים שנעצרו בעקבות ניסיון ההפיכה, מכיר היטב מה הם גבולות המותר בשיח הציבורי. בכלי התקשורת שביקרו את ארדואן אפשר לחוש היטב את "רוח ההתפייסות" כשהצורך לשמור על זכויות האזרח נבלע במאמרים נוקבים נגד ניסיון ההפיכה. "אנחנו נדרשים עכשיו להיות הרבה יותר זהירים", אומר עיתונאי טורקי ל"הארץ", "סגירת עיתונים, פגיעה בעיתונאים ובפעילי זכויות אזרח הפכו לעניין שגרתי, וחמור מכך, הם זוכים ללגיטימציה ציבורית. הברירה היא בין כיפוף הראש לבין התזת הראש".

טורקיה שרויה כבר בעידן הפוסט־הפיכה שבו המהלכים הפוליטיים הבאים יקבעו את אופיה ואת אופי המשטר. את אותה אחווה שעליה דיבר מנהיג האופוזיציה עשוי ארדואן למנף בזמן הקרוב לא רק כדי לנסח תיקונים בחוקה, לבנות היררכיה צבאית חדשה, ולחוקק חוקים שיקדמו את האג'נדה האידאולוגית שלו, שטבולה בהשקפה דתית סוציאלית. ארדואן שואף אל מעבר להישגים האישיים שלו, או לדיכוי האופוזיציה. הוא חותר לעצב דגם חדש של מדינה טורקית שבה ערכיה נשענים על יסודות דתיים־חברתיים, והמשטר, כלומר ארדואן, הוא הפרשן העליון של ערכים אלה.

זו איננה חייבת להיות מדינת הלכה על פי הדגם המצרי, קל וחומר הסעודי, אלא מדינה שבה האיסלאם הוא פלורליסטי והוא משמש כמקור למוסר שבלעדיו לא יכולה להיות זהות לאומית. באופן פרדוקסלי, אלה אינם רעיונותיו המקוריים של ארדואן שרחוק מלהיות הוגה דעות, אלא של יריבו הגדול פתהוללה גולן שחולל את התנועה הגולניסטית החשודה בייזום ניסיון ההפיכה. כך למשל, ארדואן דחה בחודש אפריל את דרישתו של יו"ר הפרלמנט אסמעיל קהרמאן לנסח חוקה דתית משום שטורקיה היא מדינה של מוסלמים. ארדואן הסביר שעל המדינה "להיות במרחק שווה מכל האמונות הדתיות. זוהי החילוניות...וחילוניות פירושה לא לנצל את הדת למטרות פוליטיות". אפשר כמובן לחשוד בכוונותיו של ארדואן, אבל העובדה היא שעד כה הוא ניצל את הפוליטיקה לשירות הדת ולא להיפך.

ארדואן סועד עם צמרת הממשלה והצבא בארמונו המפואר באנקרה, בחמישיצילום: KAYHAN OZER/אי־אף־פי

כאשר ארדואן ביקר במצרים אחרי ניצחון האחים המוסלמים הוא הציע להם לאמץ את "הדגם הטורקי" שבו המדינה היא חילונית וראש הממשלה הוא דתי. לגולן, שהטיף וגם פעל באופן מרשים כדי להחדיר את רעיונותיו ואת נאמניו אל מוסדות המדינה, תוך שלעתים הוא משתף פעולה עם מוסדותיה בהם הצבא ושירותי המודיעין, לא היה את העוצמה והסמכות שיש עכשיו לארדואן.

לעומת גולן, שחשוד בהקמתה של "מדינה מקבילה" בתוך טורקיה, ארדואן יכול לכונן את המדינה "הגלויה" תוך שהוא מנצל את ניסיון ההפיכה כדי להסיר מעליו חשד למניעים אנטי־דמוקרטיים. וכי מה יותר דמוקרטי מאשר לרסק את "המדינה המקבילה" שאיימה על הדמוקרטיה הטורקית? מה יותר ליברלי מאשר להחזיק את הצבא בבסיסיו ולא להתיר לו לעסוק בפוליטיקה? ומכאן המדרון החלקלק שבו הדמוקרטיה היא מקור הסמכות לסתימת פיות, לסגירת עיתונים ולדה־לגיטימציה של יריבים פוליטיים.

הרטוריקה מצליחה בינתיים לשכנע. מספרם העצום של העצורים, המפוטרים, החשודים והנחקרים עובר בשקט יחסי. כי ניסיון ההפיכה לא נתפש רק ככזה שנועד להפיל את ארדואן, אלא כפגיעה מטלטלת בתפישה העצמית הטורקית, חוצת המפלגות, לפיה טורקיה היא מדינה דמוקרטית וכי עידן ההפיכות שהפילו משטרים התחלף בעידן אזרחי שבו בידי האזרחים הכוח לקבוע את גורלה הפוליטי של המדינה. יתר על כן, טורקיה איננה חלק מן "החבילה המזרח תיכונית הערבית" שנזקקת ל"אביב ערבי" כדי להחליף משטרים או ליצור תודעת כוח אצל הציבור.

ארדואן מצטלם עם תושבים במהלך ביקור במטה הכוחות המיוחדים של המשטרה באנקרה, בשישיצילום: POOL/אי־פי

טורקיה, בעיני אזרחיה, ולא רק בעיניהם אלא גם בעיני שכנותיה הערביות, נתפשת כמערב. זה איננו רק מעמד גיאו־פוליטי או כלכלי, אלא חלק מתפישת הזהות הלאומית לצד האיסלאם והטורקיות. וכך, אם אתאטורק, מייסד הרפובליקה הטורקית, חתר להפוך את טורקיה לחלק מאירופה וכפה בכוח ובוודאי לא באופן דמוקרטי את רעיונותיו בהם החילוניות, לחיקו של ארדואן נפלה עכשיו ההזדמנות לחולל את הדגם הטורקי שלו.

כתבות מומלצות

נעה ודוד שיסל. בזכות הסרט צבי בהחלט מאוד נוכח

"שואלים אם יש קשר לשיסל. אני אומר שאני הבן שלו, וישר עולה חיוך"

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

סופה בחצי הכדור הדרומי

מחקר: התחזקות סופות שמדענים חזו ל-2080 מתממשת כעת

מארק צוקרברג

בין פייסבוק למדינה, אני מעדיף לחיות במדינה ושיסגרו את פייסבוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"