מה אפשר ללמוד מהתגובה הראשונה של המערב לטבח המתמשך בסוריה

מכונת המלחמה האמריקאית פעלה רק קצת פחות מ-70 שעות לאחר התקיפה הכימית, והוכיחה את עליונותה על רוסיה. ממשל טראמפ מאתגר את הקרמלין, והאזרחים באידליב עדיין בסכנה

טראמפ בתום מסיבת העיתונאים על התקיפה, הלילה
עדכונים

המפקד העליון טראמפ

ההערכות בדבר מניעיו האמיתיים של הנשיא דונלד טראמפ בהוראה על תקיפת בסיס חיל אוויר סורי לפנות בוקר (שישי) צפויות. יהיו מניעיו אשר יהיו, לא רק שטראמפ, בניגוד לקודמו ברק אובמה ב-2013, מגיב צבאית לשימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד נגד אזרחים, הוא גם חתום כעת על פעולת העונשין הראשונה של המערב על הטבח המתמשך שמבצע אסד בבני עמו. שש שנים, שלושה שבועות ויותר מ-400 אלף הרוגים אל תוך המלחמה, ללא תגובה מערבית, זה לא מעשה של מה בכך.

טראמפ גם הוכיח שאם נשיא ארה"ב רוצה בכך, מכונת המלחמה האמריקאית מסוגלת לפעול במהירות רבה. פחות מ-70 שעות לאחר שהפצצות נושאות הסארין נפלו על בתי חאן שייחון, טילי הטומהוק פגעו בבסיס חיל האוויר שייראת, שממנו המריאו מפציצים של אסד.

עימות עם פוטין?

הנתון המפתיע ביותר בתקיפה האמריקאית הוא האופן הבוטה שבו ממשל טראמפ מאתגר לכאורה את הקרמלין. בשלושת הימים האחרונים, הרוסים תמכו ללא סייג בגרסת משטר אסד שלפיה הקורבנות נפגעו מ"פגיעה במפעל כימי של המורדים", ושההאשמות כלפי בן החסות אסד הן "חסרות בסיס". לא רק שהממשל האמריקאי התעקש שאסד הוא האחראי, הוא גם הפנה אצבע מאשימה כלפי רוסיה על מעורבות, או לכל הפחות "הזנחה פושעת" שתרמה לביצוע פשע מלחמה. טראמפ מודיע על התקיפה:

קל לשער שטראמפ מנסה להסיט את תשומת הלב התקשורתית בארה״ב מהחקירות על קשרים לא-חוקיים בין מקורבים לבין הקרמלין, אבל אם אכן זאת כוונתו, הוא נוטל כאן סיכון לא מבוטל. שריפת הגשרים עם פוטין עלולה להוביל להדלפות על תוכנן של שיחות סודיות. הרוסים מקליטים הכל. ועם זאת, פוטין עלול להסתפק בגינויים שכבר השמיע דוברו. זה עשוי עדיין להיות עימות חד-פעמי. האמריקאים הזהירו מראש את הרוסים וכנראה דאגו שלא לפגוע באנשיהם בתקיפה.

שר החוץ רקס טילרסון אמור לבקר בשבוע הבא במוסקבה. אם הביקור יתקיים כמתוכנן וחילוקי הדעות לגבי סוריה יירגעו מעט, פוטין ימשיך להתמקד בעיקר מבחינתו – השליטה בגורל סוריה. מתקפת טילים אחת לא תשנה את זה.

ההשפעה בשטח

השמדת מספר כלי טיס ותשתיות בבסיס חיל האוויר היא לא יותר ממכה טקטית לכוח האווירי המוחלש ממילא של אסד. כמו בעבר, הרוסים יכולים להשלים את כלי הטיס האבודים. הפנטגון בהודעתו הרשמית תיאר את התקיפה כ"תגובה פרופורציונלית למעשה הנפשע של אסד". פרופורציונלית אולי למעשה טבח אחד, לא לאלפים שביצע המשטר בשש השנים האחרונות. האם תהיה לכך הרתעה מתמשכת על אסד ובעלי בריתו? הם יהיו נחושים להראות שזה לא ישנה את תוכניותיהם.

המטרה של המשטר נותרה לכבוש מחדש את אידליב. גם ללא נשק כימי, תושבי האזור נתונים כבר תקופה ארוכה להפצצות מתמשכות של מטוסי קרב סוריים ורוסיים שרק הלכו והתגברו בשבועות האחרונים. מספר הנפגעים מחימוש קונבנציונלי גדול לאין שיעור מאלה שנהרגו מסארין.

הפצצות באידליב, בחודש שעבר

שר החוץ רקס טילרסון אמר לכתבים אחרי התקיפה הבוקר שאין להשליך מכך שינוי במדיניות האמריקאית לגבי סוריה. אין כרגע סיבה להניח שהאזרחים באידליב וביתר מחוזות סוריה יהיו מוגנים יותר מעתה. הדרך היחידה להבטיח זאת היא באכיפת אזור אסור לטיסה מעל צפון-מערב סוריה על ידי מדינות המערב יחד עם מדינות ערביות סוניות "מתונות". מה שיוביל לעימות ישיר עם מטוסי קרב רוסיים הפועלים באזור.

אחרי המתקפה הכימית על פרבר של דמשק ב-2013, הנשיא אובמה טען שמתקפה בודדת לא תחסל את המשטר או תשנה באופן חיובי את כיוון המלחמה. אם התקיפה של טראמפ היא חד-פעמית, היא עלולה להישאר מחווה סמלית ולהצדיק את טיעוני אובמה.

המאזן הצבאי בין ארה״ב לרוסיה

בשנה וחצי האחרונות חזינו בתצוגות צבאיות רוסיות בשמי סוריה. בפועל, המערכה היתה מרשימה הרבה פחות ממה שנראה בצילומי התעמולה של ערוצי הקרמלין. המלחמה של רוסיה "נגד הטרור" התבססה בעיקר על הפצצת מטרות אזרחיות כמו בתי ספר ומאפיות, במקום שימוש בנשק מונחה נגד מפקדות המורדים. פעולות מורכבות יותר כמו שיגור טילי שיוט, שימוש במפציצים אסטרטגיים ארוכי-טווח ושליחת נושאת המטוסים קוזנצוב היו מסורבלות ודי חסרות השפעה בשטח. טילים סטו ממסלולם, המפציצים נזקקו לחניית ביניים באיראן והמטוסים של הקוזנצוב לא הצליחו לבצע משימת תקיפה מלאה אחת.

לשם השוואה, ללא הכנה או תכנון ממושכים, הצליחה ארה״ב לשגר טילי טומהוק מדוייקים ממרחק של מאות קילומטרים, משתי משחתות שהחזיקה בין כה בים התיכון. לא ברור אם הרוסים ניסו ליירטם באמצעות מערכות ההגנה האווירית המתקדמות שהם מחזיקים בסוריה, אבל כלל לא בטוח שהיו מצליחים לו ניסו.

שיגור טיל השיוט, הלילה

זו תזכורת חשובה על הפער העצום שעדיין קיים בין יכולותיה הצבאיות של ארה"ב לבין רוסיה של פוטין, במיוחד בכל הנוגע להפעלת עוצמה במהירות וביעילות בכל מקום בעולם. עם זאת, הנכונות הפוליטית לעשות שימוש ביכולות הצבאיות היא שמכריעה. פוטין הצליח בזכות נחישותו לשלוט בגורלה של סוריה למרות היכולות המוגבלות העומדות לרשותו. הנשיא אובמה בחר שלא לעשות שימוש באופציות שלו. טראמפ עכשיו הדגים כיצד ברצותה, ארה"ב נהנית מעליונות מוחלטת. השאלה היא אם הוא מתכוון לעשות בה שימוש חוזר.

תפקידה של ישראל

התקיפה האמריקאית באה שעות ספורות אחרי שיחת הטלפון בין בנימין נתניהו לפוטין, שבה לפי ההודעה הרוסית פוטין מחה על האופן שבו ישראל האשימה את אסד בתקיפה הכימית ו"הדגיש שזה לא מקובל לצאת בהאשמות חסרות בסיס מבלי שנעשתה חקירה מפורטת וחסרת פניות. זה רגע נדיר מאוד של מחלוקת פומבית בין ירושלים למוסקבה. מאז עליית פוטין לשלטון, מקפידים מנהיגי ישראל ללבן איתו את חילוקי הדעות בחדרי חדרים.

פוטין נפגש עם נתניהו, במארס

פחות מ-90 דקות לאחר התקיפה, בשש בבוקר שעון ירושלים, נתניהו כבר פרסם הודעת תמיכה "מלאה" בהחלטתו של טראמפ והביע את תקוותו "שמעשה הנחישות אל מול פני המעשים הנוראים של משטר אסד יהדהד לא רק בדמשק, אלא גם בטהראן, פיונגיאנג ובמקומות אחרים". עיר בירה שלא צויינה בפירוש היא מוסקבה. מסע הלחצים של נתניהו על פוטין, שלא לאפשר לאיראן וחיזבאללה לקיים משלטים של קבע בסוריה עם תום המלחמה, נתקל כנראה בהתנגדות.

המהירות שבה המערכת בישראל הזדרזה להפיץ את ההערכה המודיעינית שאסד הנחה על התקיפה הכימית, ייתכן שבגיבוי רוסי, מבטאת לא רק את המחלוקת הנמשכת עם פוטין על עתידה של סוריה, אלא כנראה גם את ההבנה בירושלים שהנשיא טראמפ עומד להפתיע ולנקוט עמדה תקיפה יותר כלפי רוסיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ